משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

שדאב

שלום הרב,

חמי רוצה שנשים צמח הנקרא פיגם (שמות נוספים: רוטא ושדאב) כי זה מגן מעין הרע במסורת יהדות תימן. האם יש לזה מקור יהודי? האם יש עם זה בעיה?

זיו

להלן תשובת מרן שליט"א:

עשב זה מקובל אצלינו בק"ק תימן יע"א ובעוד ארצות רבות כסגולה בדוקה לעין הרע וכו'. ומקור מקומו טהור, בספר ככר לאדן להחיד"א בביאורו למסכת דרך ארץ זוטא פרק ששי וז"ל, לדור ודור אודיע, כי עשב הנקרא רוד"א, מועיל לעין הרע ולבטל כישוף, ושמעתי מרבני עיה"ק [ירושלם] מעשה נורא על זה. ויש שֵׁם קדוש רוט"א, ויכוין הנושא עשב הנז' בשם זה, וטוב לו [כנראה מפני שדל"ת וטי"ת מתחלפים, מאותיות הלשון דטלנ"ת. יב"ן]. ובלשון משנה, נקרא עשב זה פֵּיגָם וכו', לבטל פגם הסט"א. וגם מועיל למגפה כמ"ש הרב [האר"י. יב"ן] ז"ל, עכ"ל. ודיברתי וכתבתי אודותיו בעוד כמה מקומות, מהם בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר הלכות ז' ימי המשתה סי' ר"ז אות ח"פ ד"ה לכן, ובשערי יצחק מוצש"ק קדושים התשע"ו ובראשית התשפ"א. והוספתי בס"ד כי רמוז בשם שדאב בל' ערב, שֵׁיזָבא בלשון ארמית, כי מתחלפת דל"ת בזי"ן, שפירושו בלשה"ק הצלה. והמקום ברוך הוא ישמור ויציל מכל דבר רע את כל עמו ישראל אכי"ר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

מסגרת שחורה למודעת אבל

לכבוד מרן שליט"א

שמעתי מת"ח אחד שליט"א כי לעשות מסגרת שחורה סביב למודעות אבל, זה מנהג גויים.

האם נכון הדבר? והאם אכן יש להמנע מכך?

בברכה"ת,

צעיר תלמידיו, אביחי שרעבי

להלן תשובת מרן שליט"א:

אינני רואה שום בעיא לעשות מסגרת למודעת אבל.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

גילוח הזקן בספירת העומר

לק"י

שלום עליך כבוד הרב.

ראיתי פרסום בשם הרב יהודה גמליאל והרב אברהם שמן שליט"א, שעולה ממנו שמותר להתגלח כל יום ולא רק לכבוד שבת לפי דברי המהרי"ץ...

ורציתי לדעת:

א. האם לדעת כבוד הרב אכן ניתן לדייק כן מדברי המהרי"ץ בפעולת צדיק (ח"ב, סימן ע"ו)?

ב. האם מי שדרך כלל לא פוסק לפי תלמידי חכמים אלו רשאי להקל מחמת הצער שיש לו, כשהוא לא מגלח זקנו בצורה המותרת כל יומיומיים, כפי שעושה כל השנה?

תודה רבה.

יונתן הלוי

להלן תשובת מרן שליט"א:

לק"י ראש חודש סיון התשפ"א בשל"ב

א'  זו טעות בהבנת דברי מהרי"ץ, ואינו מותר בפועַל כי אם לכבוד שבת-קדש, וכבר הסברנו זאת כמה פעמים.

ב'  אדרבה ראוי לו להצטער, זו המטרה, וזה לטובתו ולטובת כל ישראל שיסבול מעט וישכך בזה מדת הדין שלא תקטרג ח"ו.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

ספירת העומר בבית האבל

האם בימי השבעה, יש לספור ספירת העומר קודם לאשכבה או שיש להקדים אשכבה לספירת העומר.

נסים שעיבי

להלן תשובת מרן שליט"א:

להקדים ספירת העומר, משום תמימות.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

לכבוד הרב הגאון רבי יצחק רצאבי שליט''א

רציתי לשאול אם אפשר לעשות טבילת ידיים בבריכת שחייה כדי לאכול פת המצפה לתשובת הרב הגאון יצחק פרץ,

בן להגאון רבי שמואל פרץ ונכד להגאון האדיר רבי מיכאל פרץ שליט''א מ''ס אהלי שם המפורסמים,

מכסיקו

להלן תשובת מרן שליט"א:

לכתחילה צריך להחמיר, עי' ש"ע סי' קנ"ט סט"ז ואחרונים שם, ופסקי תשובות הערה 114.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

עניית אמן אחר ברכת נפשות

שלום לכבוד הרב רצאבי שליט"א ,

מנהגינו שמסיימים אחר נפשות ואומרים אמן. ואין זה משום שהתבלבלו בסיום ברכת ישתבח. האם יש מקור לכך? שמעתי שיש מי שאומר שזה לפי רש"י ברכות מה: ד"ה בונה ירושלים. שהעקרון שאומרים אמן זה אחר סיום ברכותיו. ונפשות מסיימת ואין אחריה. שהרי אם רצה לברך מעין שלוש אזי היא קודמת. או שהיא סיום של ברכת הנהנין ושלא כרא"ש. ומובא בב"י סימן נ"א בשם מהרלב"ח "וכרש"י לא אתיא, שהרי אין אנו עונים אמן אחר הפירות..." כך הוא גם מנהג חלק מקהילות המרוקאים.

ישר כח לרב

גדעון שמעון

להלן תשובת מרן שליט"א:

אצלינו התימנים לא שמעתי מי שאומר על עצמו אמן בסיום בורא נפשות. ואף בסיום ישתבח אינו אומר בבלדי, רק בשאמי כידוע. עכ"פ הנוהגים לסיים אמן גם בבורא נפשות (לפי דבריך) יש להם על מה שיסמוכו. וכמו שכתבת לד' רש"י.

והגם שמהר"א אזולאי בהגהותיו ללבוש סי' רט"ו אות א' כתב שיש טעות ביד העונים אמן אחר בורא נפשות, מחמת הרגל הלשון אחרי ישתבח שאומ' חי העולמים כמו בברכת נפשות יעו"ש, מצינו לאידך גיסא שיש אומרים כי לדעת הגאונים בה"ג ורב האיי וכן רבי' חננאל, עונה אמן לא רק אחר בורא נפשות אלא אפילו אחר מעין שלוש, וכ"ד עוד כמה רבוותא כגון תלמידי רבינו יונה והרא"ה והריטב"א, כיעויין אסיפת דעותיהם בהלכה ברורה חי"א סי' רט"ו דף כ"ח.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

ברכת הגומל למי שהיה באסון במירון

לכבוד הרב שליט"א

בני היה ברשב"י, כאשר קרה האסון הנורא, הוא לא עמד ליד ולא ראה, אבל הוא היה במקום.

האם צריך לברך הגומל?

תודה,

מ. סייבי

להלן תשובת מרן שליט"א:

לא.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

שבירת כוס אחד בחופה לשני חתנים

לכבוד מרן שר התורה האמיתי והאדיר רבי יצחק רצאבי שליט"א

אם עושים חופה לשני חתנים ממש ביחד באותו שעה ובאותו מקום ובאותו זמן האם סגי לשבור רק כוס אחד בחופה או ששני החתנים צריכים לשבור כוס כל אחד.

בברכת כהנים באהבה

כעתירת גמליאל הכהן רבינוביץ

מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

להלן תשובת מרן שליט"א:

הנה רבים נוהגים לא לעשות חופה ביחד, אם מצד עין הרע, אם מפני שאין לערב שמחה בשמחה, כמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סי' ר"ו סעיף י"ד. ומי שלא חוששים לכך, מסתברא דקל וחומר דסגי לשבור רק כוס אחד, דשייך בזה שני הטעמים (אשר הובאו שם סעיף ע') לזכור את ירושלם עיקו"ת, ולהמעיט את גודל השמחה.

ויישר חיליה דמר לאורייתא על משלוח הכרכים האחרונים של ספר גם אני אודך שזכה להוציאו לאור עולם, מלאים זיו ומפיקים נוגה, אף שנבצר ממני להוסיף על המובא שם מחוסר פנאי. כן ירבה וכן יפרוץ להגדיל תורה ולהאדירה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

חימם על פלטה בשבת תבשיל נוזלי עבור אשכנזי או ספרדי

שלום לכבוד הרב,

האם תימני יכול לחמם על פלטה בשבת תבשיל נוזלי עבור אשכנזי או ספרדי?

אם לא, האם כשהוא עצמו גם יאכל מהתבשיל הפעולה תותר?

תודה רבה

שגיא

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  לא, כי שלוחו של־אדם כמותו.

ב'  אם התימני עיקר, אפשר. או כשהם אורחים אצלו.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

שאלות בהלכות שבת

שלום כבוד הרב רציתי לדעת,

1. האם מותר להשתמש במגבונים בשבת?

2. האם אפשר להשתמש בתיונים בשבת?

3. מהם הדיבורים האסורים בשבת? לא כל כך הצלחתי להבין את הגדרים בנושא. האם אסור לדבר על שום דבר שקשור לחול ועל מה שאני נגיד מתכננת לעשות בשבוע הבא וכו'? תודה מראש!

הודיה

להלן תשובת מרן שליט"א:

א', אין להשתמש, אא"כ נסחטו מלפני שבת.

ב' בכלי שני.

ג' מבואר בשלחן ערוך המקוצר חלק ב' סימן ס"ו.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

נתינת צדקה עבור חולה

לק״י, יום שני י״ד אייר התשפ״א בשל״ב.

לכבוד מו״ר מרן הרה״ג רבי יצחק רצאבי שליט״א.

קיצרתי בתיאורים כי יראתי מלהיות להבדיל בבחינת אותו שאמרו לו וכי ״סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך״.

רצוני לשאול שאלה בהלכות צדקה, שנוגעת למעשה בזמן הקרוב, ואשמח אם יחוה נא מו״ר דעתו דעת עליון:

מקובל מימי קדם, לתרום צדקה בעת צרה, ולחלקה לעמלי תורה (מילי דאבות עמ׳ קה), או ״לילך אצל חכם [׳שבעיר׳, רמ״א סי׳ שלה ס״י, עי׳ באחרונים ונפק״מ לדידי] שיבקש עליו רחמים״ (ב״ב קטז ע״א), או לקבל ברכה (נמוק״י שם) לרפואה שלמה.

כיום נהוג גם להקדיש יום לימוד, או שיעור תורה תמורת נדבה לצדקה.

ולכאורה כל זה בכלל דברי הגמ׳ בפסחים ח ע״א: ״האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני, או שאהיה בן העוה''ב, הרי זה צדיק גמור״. 

אולם ראיתי שהכתב סופר ליבו היסס בדבר זה, כמובא בתשובתו (שו״ת כתב סופר חיו״ד סי׳ קיב ד״ה אבל); שאין בכה״ג זכות הצדקה גדולה כ״כ, היות שמקבלים תמורה; בזה שלומדים לרפואתו. אלא זכות גדולה יותר לנותן, אם אין לו בו שום דבר עבורו, רק שכר הצדקה.

מ״מ סיים, תא חזי וכו׳ דנהגו לעשות פידיון נפש ע״ש.

ויותר מזה, ע״ע באהבת חסד (ח״ב פכ״ג אות ב) על דברי הגמ׳ הנ״ל וז״ל:

״יותר טוב אם הוא מכיון בהמצוה רק לשם השם שציווה על זה בתורה כי אז ע״י כח קדושת המצוה שנעשית על אופן היותר נעלה נתעורר למעלה עי״ז מדת החסד מאוד ומאוד ונמשך מדת החסד על כל מציאות הבריאה״.

הנפק״מ למעשה...

כעת תרמתי בעז״ה (עי׳ עיני יצחק על שע״ה יו״ד הל׳ צדקה סי׳ קסט הערה צא ד״ה ובפסקי) למוסדות יד מהרי״ץ לרפואת בני, ש״אין מועיל בעולם יותר מזה״ (גר״א משלי י, ב).

ונפשי בשאלתי, מה הצורה הנכונה והמועילה ביותר, בנתינת הצדקה (כעין שקלים טו ע״א: ״׳אשרי משכיל אל דל׳, זה שהוא מסתכל במצוה היאך לעשותה״):

א- האם עדיף ליתן את הצדקה בסתם, כדי שזכות הצדקה תעמוד לבדה (כחשש הכת״ס)?

ב- או, יש להקדיש כנהוג לשיעור תורה וכדומה, למען הצלחת ניתוחו ורפואתו, (ואין כאן בית מיחוש כלל מדברי הכת״ס)?

ואם כצד השני, מדוע [אין חוששים לכת״ס, ומעדיפים את הצד השני]?

נפשי לדברך יחלתי,

הנני העני הדולה ושותה בצמאה (מילי דאבות) מבארכם

חיים לוי

ברוקלין, ניו יורק

להלן תשובת מרן שליט"א:

למעכ"ת ידידנו הרה"ג חיים לוי שליט"א

נראה שזו דרגא גבוהה ומדת חסידות לתת הצדקה סתם, ורוב ככל העולם לא מגיעים לזאת. אבל הם נחשבים צדיקים גמורים כבגמ' פסחים שציין כת"ר, ר"ל שאין זה נחשב עובד ע"מ לקבל פרס, וכמ"ש מהרי"ץ בהדיא בעץ חיים ח"א דף ע' עמוד ב' גבי נוסח שנחיה לשמור חוקיך וגו' כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא. ודווקא כשכופל תנאו, כגון אתן סלע לצדקה כדי שיחיה בני ואם לא יחיה לא אתן, הוא דהוי עובד ע"פ לקבל פרס, כמבואר בהגהת הרמ"א הל' נדרים סי' ר"כ סט"ו וביאור הגר"א שם אות כ'.

ולהקל על הנסיון, אפשר לענ"ד להציע שמחצית יתן בסתם, ומחצית יפרש להצלחתו.

ויהי רצון מלפני המקב"ה שישלח רפו"ש לבנו יוסף איתן, כשמו כן הוא ויוסיפו לו שנות חיים ויהיה איתן מושבו, וישועת ה' כהרף עין.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו