משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

שירים שקטים בספירת העומר

שלום כבר הרב,

האם מותר לשמוע שירים שאינם מביאים לידי ריקוד בספירת העומר? כמובן שידוע שעל פי מסורת תימן וכן לדעת מרן אין לשמוע שירים כל השנה עד בניין בית המקדש אך אין נוהגים זאת בזמנינו. בגמרא נאסר על חתונות בזמן ספירת העומר ולמדו מזה לשירים מכיוון שמביאים לידי שמחה, אז שאלתי על שירים שאינם מביאים לידי שמחה, שירים ניטרליים או אף עצובים (כגון שירי יום הזיכרון), האם מותר לשמוע כגון אלו בזמן ספירת העומר? אשמח למקור. אגב, מטרת שמיעת השירים עבורי הינה להעביר את הזמן בנסיעה ואמצעי ריכוז בעבודה.

ניצן

להלן תשובת מרן שליט"א:

שירים שאינם משמחים, אין קפידא. רק לבחון זאת היטב, כגון למשל האם גם אבל רח"ל על אביו או על אמו בשנת האבל, היה שומע אותם.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

הלכות סת"ם

שלום לכבוד הרב, שליט"א

כתבתי בפרשיה של ראש אות ר' ולאחר שסיימתי את הפרשיה התעורר אצלי ספק בשאלה של "דרך כתיבה" במשיכת הקולמוס הראשונה של האות נוצר רושם דיו בהיר וובהנחת הקולמוס על האות בפעם השניה האות התמלאה דיו מאליה ללא משיכת קולמוס, האם נכון להחמיר ולגנוז את הפרשיה עם כל שמות הקודש? תודה רבה לכבוד הרב על התשובה!!

שלמה

להלן תשובת מרן שליט"א:

זה נחשב דרך כתיבה, כי הדבר מצוי.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

ספירת העומר

שלום למארי

אני מחפש את המקור למנהג שבספירת העומר (בלדי) הצבור יושב בקריאת המזמורים. למנצח על הגיתית, שיר המעלות, למנצח בנגינות. לפי שיטת מורינו מהרי"ץ. כי ראיתי הרבה שעומדים בזמן קריאת מזמורים אלה. כי אם קוראים כל השנה מיושב, מאי שנא בימי הספירה.

בברכה,

אבישי בן לאאמו"ר שלום בן יהודה דמארי

להלן תשובת מרן שליט"א:

הנוהגים לומר את המזמור למנצח בנגינות אחרי הספירה מיד, עומדים כמו שהספירה עצמה צ"ל מעומד, כדילפינן מדכתיב בקמה ודרשינן בקומה וכו'. וכן מפורש בשער הכוונות סוף דרוש י"א, לאמרו בעמידה, ועוד ספרי קבלה.

ולדעת מהרי"ץ וסייעתו שמזמור זה נאמר אחרי שני המזמורים דערבית שבכל יום, מטעם שתדיר קודם, כבר ביארנו בס"ד טעמם ונימוקם, דסבירא להו שהמזמור הזה אינו שייך לספירה אלא לימי הספירה, ולכן א"צ להסמיכו אליה, וכך מוכח מר"ד אבודרהם שכ' לאמרו בסוף שחרית של חול בכל ימי העומר. אם כן מאחר שיושבים תמיד באמירתם, ה"ה במזמור זה יושבים. אותם שראיתָ עומדים, כנראה היו נוהגים לפני כן לאמרו סמוך אחרי הספירה, לכן גם עכשיו שאומרים אותו אחרי שני מזמורים חשבו שצריך לעמוד בו, ולא היא.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

מלח העומר

שלום וברכה רבה וכט"ס

רציתי לשאול האם יש אצלכם מנהג במוצאי יו"ט ראשון של פסח לקחת מלח ולומר פסוקים?

בברכה רבה

איתן נוי

להלן תשובת מרן שליט"א:

אצלינו בק"ק תימן יע"א אין כלל ועיקר מנהג החזקת מלח בעת ספירת העומר. זה מצוי אך ורק אצל ספרדים, ומובא בהרבה מספריהם, כגון נוהג בחכמה, ומנחת משה. וע"ע דברי שלום מנהגי הרש"ש אות נ"ב, הובא בספר ספירת העומר להר"צ כהן פרק ששי הערה א'.

הזדמן לי לפני כארבעים שנה להיות בביהכ"נ בתל אביב של הרב יששכר דיין (מוצאו מבבל) והרגשתי היתה שלציבור היה חשוב יותר הסגולה של הגנת המלח מעין הרע וכדומה, מאשר מצות ספירת העומר, ועי' רמב"ם הלכות מזוזה פ"ה הל"ד והארכתי על דבריו בס"ד במקו"א, וצריך עיון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

הפסקה בדיבור באמצע ספירת העומר

למרן שר התורה האמיתי והאדיר מאד פאר ישראל וכו' רבי יצחק רצאבי שליט"א

הסתפקתי בספירת העומר, אדם שאמר היום אחד ושלושים יום, והפסיק בדיבור, ושוב המשיך, שהם ארבעה שבועות ושלשה ימים לעומר, מה דינו.

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח"ס "גם אני אודך"

ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

להלן תשובת מרן שליט"א:

לא יחזור לברך אפילו אם ההפסק בדיבור היה שלא מן העניין כלל, כיון שיש אומרים שאין ספירת השבועות מעכבת, לא גרע מאם לא המשיך להזכיר השבועות. אך צריך לחזור ולספור כראוי.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו