"וְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־הַדָּ֜ם עַל־קַ֠רְנוֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י ה'" (פרשת ויקרא)

פיסוק בתרגום אונקלוס המופיע בתאגּ

"וְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־הַדָּ֜ם עַל־קַ֠רְנוֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י ה'" ״ויתן כהנא מדמא. על קרנת. מדבח קטורת בסמיא קדם ה’. בספרי התאג’ הפיסוק באונקלוס הוא לפי המעמידים. על כל מעמיד מבמקרא הציבו נקודה בתרגום. האם הנקודות האלה בתרגום באות להראות לקורא איך לקרוא? או גם יש להם משמעות פיסוקית? הרי אם משמעות פסוקית, איך יש נקודה בין ״קרנת״ ובין ״מדבח הקטרת״?

א. גל

להלן תשובת מרן שליט"א:

אין לזה משמעות פיסוקית לפי שטחיות העניין, כי אז היה צריך לחבר, אך הרי במקרא זה מוטעם כך, ויש לדבר סיבה וכוונה מסויימת נוספת על הפשט, דהיינו בדרך דרש או רמז או סוד, וממילא העניין משליך גם לתרגום. קל וחומר בדורות הראשונים שתרגמו בעל-פה, קל יותר למתרגם לזכור לפי קצב ניגון הפסוק ששמע, הן אם תרגם בעל-פה ממש, הן שקרא מתוך ספר שאין בו תרגום רק מקרא.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו