משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

כשרויות בשר ועופות

שלום,

אשמח לשלוח שאלה לכבוד הרב,

האם ניתן לנו לסמוך על ההכשרים האשכנזים עד"ח ולנדא (וכו' קהילות, שחיטת חבורה במכירות של משנת יוסף בית חלקיה") בנושא של הבדיקות כשיטת הבית יוסף? שמעתי מכמה ספרדים שהפוסקים הספרדים אסרו על אכילת בשר זה ושזה גובל בטרף בשביל ספרדים, מה דעתנו בנושא? אני מתארח אצל משפחות ונמנע מלאכול בשר זה, השאר אם אני לא מחמיר כאשר אני כבר מתארח והאם ניתן לסמוך בדיעבד אם כבר הכינו לנו בהכשר זה?

שאלה שניה,

הבנתי שלספרדי יש בעיה לברך על חתיכת עוגה כגון עוגת הבית ברכה אחרונה על המחיה בגלל המיעוט של הקמח בחתיכה זו שכביכול "לא מצטרפת" לאשכנזים אפשר לברך, מה דעתנו בנושא גם זה?

תודה רבה!

מ. עזאמי

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  אם כבר הכינו, מותר לאכול, כמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר הל' טריפות סי' קכ"ו סוף סעיף ה', דף ט"ל.

ב'  אין הבדל בזה בין העדות, כי מנהג העולם לברך כמ"ש המשנה ברורה סי' ר"ח ס"ק מ"ח מטעם שהתוספות באו להטעים את המאכל יעו"ש. ואף דמיירי באשכנזים, חזינן כי זה גם אצלינו, ומאידך יש אף מגדולי האשכנזים שמערערים על כך, כיעויין בפסקי תשובות שם אות י"ד דף תשס"ד תשס"ה, והלכה ברורה כרך עשירי דף תי"ב אות נ"ח, ושאר ספרים. הלכך המברך יש לו על מה שיסמוך, והמחמיר תעב"ט.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

שימוש בשמרים יבשים בפסח

שלום הרב, ברצוני לברר אם אני יכולה להכין בפסח לחמניות מקמח ללא גלוטן הנקרא קמח מולינו שברכתו "המוציא" ובשביל ההתפחה אצטרך להשתמש בשמרים יבשים אודה לתשובתך.

אודיה

להלן תשובת מרן שליט"א:

הדבר אסור לדעת פוסקים רבים הסוברים שכל התפחה נחשבת חמץ, אף שאינה מחמשת מיני דגן, וחייבים עליה כרת רח"ל, לכן צריך להימנע. כמ"ש בס"ד בשערי יצחק מצורע התשע"ט דף 25.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

נ"ב  חכם אחד שליט"א שראה תשובתנו דלעיל, כתב לי כהאיי לישנא, ביררתי את העניין, ונודע לי כי גלוטן הוא חלבון מסויים הקיים בחיטה, שפוגע באיזה שהוא חלק של המעיים. קמח מולינו מכיל (עמילן) חיטה, שהרי ברכתו 'המוציא', ואף תופח, אלא שמוציאים ממנו את אותו חלבון שמזיק למעיים.

וע"כ למיטב הבנתי אין בו כל מקום להיתר בפסח אף בלא שמרים, עכ"ל נר"ו.

כמובן ידעתי כי אין הדבר מוחלט וברור שרק הגלוטן גורם את ההחמצה, וכמו שכתבו בדורנו בכמה ספרים (ועכשיו מונח לפני קובץ בנתיב החלב ח' ניסן התשע"ט, ועניין זה נדון שם מדף ח"פ ללא הכרעה). אבל כוונתי אפילו נאמר כהסוברים שללא גלוטן לא יחמיץ, יש סיבה אחרת שצריך להימנע.

.

*****

טלית שחורה

שלום לכבוד הרב

רציתי לשאול האם אפשר להתעטף בטלית שחורה בימי החול

אין כאן עניין של לא תתגודדו או יוהרא ?

תודה

א. רואש

להלן תשובת מרן שליט"א:

טלית שחורה אכן היו אבותינו נוהגים, לפי מה שהיה מצוי להם מצמר כבשים ורחלים, אבל מקרוב כבר בתימן נפוצו טליתות לבנות, וזה עדיף כמ"ש ג"ע מהרי"ץ זיע"א במעיל קטון סימן ב' סק"ח שכן הוא אצלו יתברך כמ"ש (דניאל ז', ט') לבושיה כתלג חיור, דהיינו כמו השלג. ועוד שהלבן סימן סליחה וכפרה, והאדום סימן חטא יעו"ש, וקיי"ל בנדה דף כ. שחור אדום הוא אלא שלקה.

על כן עד שאתה שואל מצד לא תתגודדו, תשאל מה עדיף, וכבר התשובה ברורה.

מצד יוהרא, בזמנינו לפי מה שהורגלו, נראה שאדרבה הוא בזיון, כי מזכיר תשעה באב או אבילות רח"ל. ולמעשה אינו דרך-ארץ לשנות ממנהג הקהל.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

זכויות יוצרים

לכבוד מרן הגר"י רצאבי שליט"א.

בגליון כתרי תורה, זכיתי לסדר מדור בשם 'כתר מלכות' ובו תאריכי פטירת רבותינו חכמי תימן נע"ג, התועלת בכך גדולה, הן למען ידעו דור אשר יבואו מי הם רבותינו וכמה חכמים וגדולי תורה העמידה יהדות תימן, הן לידיעת סדרי התקופות והעיתים, מי קדם למי וכו'. והן שיוכלו תלמידיהם וצאצאיהם לזכור ללמוד לע"נ וכדו' ביום פקודתם.

את הרשימה אני מלקט בעיקר משלש רשימות, האחת מרשימה הכי אמינה ומדויקת שראיתי בינתים, וכמעט ואין צריך בדיקה אחריה, אם כי יש הרבה שמות שלא מוזכרים שם.

לצורך כך אני נעזר בשתי רשימות נוספות, השנית, מרשימה נוספת, אך יש שלש בעיות א' שלא מוזכר שם האב, ואני מזכיר רק שם עם פרטים מלאים (תאריך מדויק ושם האב), ב' היא לוקה בחסר ויתר וצריך לבדוק אחריה היטיב. ג' פעמים רבות שמות אלו אינם ת"ח ידועים ולעיתים מדובר במשוררים או עסקנים ואף פחות מכך, וד"ל. שהובאו שם רק מכיון שנזכר תאריך פטירתם בספרים שונים. ולכך אני צריך עדיין לעשות חיפוש ובירור יסודי, והשוואת נתונים, הן באנצלח"ת והן בשאר ספרים שאצלי באוצר החכמה, להשלמת הפרטים. ואכן שם חכם המוזכר שם אני בד"כ לא מכניס ללא בדיקה עם מקור נוסף.

והשלישית מעוד רשימה כללית לכל חכמי עדות המזרח, ואף שיחסית היא אמינה ומפורטת מהרשימה הקודמת, עדיין החסרון העיקרי הוא שלא מופיע בה שם האב, ומחמת כן אני צריך עדיין לבדוק ולחפש אחרי כל שם חדש המופיע שם, ורק כשאני משלים את כל הפרטים ומאמת אותם אני מכניס אותו לרשימה.

סוף דבר, תמיד יש שמות מופיעים בזו ואין בזו, אף אחת מהם לא מלאה, ולא מדויקת לגמרי, וב"ה אני משתדל לברר ולהשלים מפי ספרים וסופרים, ולעיתים אף מתלמידיהם החיים עמנו או מבני המשפחה (היה מעשה שהערתי לאחד הנכדים שכתב באיזה ספר את תאריך פטירת סבו, ומבירור שעשיתי עלה שהשנה אינה מדויקת, אותו נכד לא התעצל ובאותו יום עלה לציונו של הסבא ומיד התקשר אלי שהצדק עמי). כשאין לי פרטים מדוייקים או מלאים אני לא מפרסם.

כמובן כשתצא רשימה זו בעתיד בעז"ה בצורה מלאה, אציין בל"נ לשבח את כל המקורות הנזכרים, שמהם ליקטתי את שמות החכמים ויום פקידתם.

אך עדיין נתעוררתי האם די בכך שאציין אותם בעתיד לשבח, או שמא כעת אסור לי להסתייע כלל ברשימות אלו עד לקבלת הרשות מהמולי"ם, אף שבעצם בחלקם אין פרטים מלאים או מדויקים, ואני עובד רבות להשלמת הרשימות ולבירורם.

בברכה"ת,

צעיר תלמידיו, אביחי שרעבי.

להלן תשובת מרן שליט"א:

צריך לקבל רשות. ולכל-הפחות לציינם כבר כעת.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו