משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

שבת זכור בצבא

אני חייל בחיל האוויר, לצערי הרב אני צריך לסגור שבת בשבת זכור, אין שמה ספר תורה תימני, רק ספרדי ואשכנזי. אשמח לקבל מהרב איזה המלצה לשחרור החיילים התימנים בשבת הזאתי.

א. סאלם

להלן תשובת מרן שליט"א:

כיון שספר תורה תימני מוחזק בכשרותו יותר משאר ספרי תורה של עדות אחרות, נכון שהתימנים יקראו דוקא בספר כזה לפחות בשבת פרשת זכור, וכן במבטא הנכון של לשון הקודש שהוא המדוייק ביותר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

הלכות גזל

רציתי לשאול את הרב יצחק רצאבי לגבי אם אני יכול לקחת חתיכת ענף של עץ או חתיכה ענף של הדס שנמצא בגינה ברשות הרבים (לצורף להשריש באדמה אצלי בבית) האם זה אפשרי?? אני השמח לקבל מקור לתשובה תודה רבה

נ. דחבש

להלן תשובת מרן שליט"א:

כיון שזה שייך לשלטון, כגון לעיריה, צריך לבקש רשות מהם. ואולי זה תלוי אם הוא מומחה שיקצוץ בלי לגרום נזק לעץ.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

צניעות

לכבוד הרב שליט"א שלום וברכה,

הרב כתב בשולחן ערוך המקוצר או"ח סימן ג סעיף א ש"כשלובש או פושט בגד שעל בשרו ידקדק מאוד שלו לגלות את גופו, אלא ילבישו ויפשיטו כשהוא שוכב על משכבו מכוסה"

הכוונה שכל מקום שמכוסה בדרך כלל (כמו למשל הזרוע) חובה לנהוג כך, או רק מקום הערווה וכדומה? כי יש הרבה אנשים יראי שמיים שלא מקפידים על כל מקום שמכוסה בדרך כלל לא לגלותו...

תודה רבה!

א. תם

להלן תשובת מרן שליט"א:

אין בכך איסור מן הדין, אלא מעלה וזהירות, זולת גילוי הערוה שאסור מדינא, וכמו שהעלה מספרים וסופרים בפסקי תשובות סימן ב' אות א' דף י"ט, ושלכן השמיט הרמב"ם להעלות זאת, שהרי ר' יוסי רק התפאר בזה כדאיתא בשבת דף קי"ח ע"ב, ובש"ע הגר"ז נקט בזה לשון טוב ליזהר, גם המשנ"ב לא כתב בלשון איסור יעו"ש. גם אני הקטן כתבתי שם בלשון ידקדק מאוד בעיקבות הקיצש"ע סי' ב' ס"א, להורות על כך.

ומהרי"ץ בעץ חיים ח"א דף ב' ע"ב נקט בזה כלשון הטוש"ע לא ילבש חלוקו מיושב וכו'. וצריך לפרשו על־דרך האמור לעיל, וכגון דא העלה הוא בעצמו בשם אהל יעקב לגבי ברכת הלבנה שהעלה מרן בש"ע סי' תכ"ו ס"ד בסגנון אין מברכין עליה עד שיעברו ז' ימים, שאינו איסור לדידיה אלא למצוה ולמנהג טוב יעו"ש במהדורא בתרא, ובמ"ש על זה בס"ד בשו"ת עולת יצחק חלק ד' אשר עודנו בכתובים.

וקרוב לזה גם בהלכה ברורה העלה בדף כ"ב שאינו אלא ממדת חסידות ללבוש בגדיו תחת השמיכה וכו' יעוש"ב, אף כי מה שנסתייע בין השאר לזה שם בשלהי דף כ"ג מֵעִניין הסתכלות באשתו נדה במקומות המכוסים, לא נהירא וכמ"ש בס"ד בבארות יצחק נדה דף שי"א ששם הוא איסור, ואין להקל בזה. ואתה תחזה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

שבע ברכות בחופה של ספרדים

בס"ד

האם ראוי לתימני לברך ז' ברכות בנישואי ספרדים, שאין עושין חופה עובר לעשייתן?

א. יהודה

להלן תשובת מרן שליט"א:

אין קפידא.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

חזר השואל ושאל:

אבקש אם יוכל הרב לעיין במה שאכתוב, עם כל האריכות. אשמח יותר אם יוכל להאריך כשיהיה לו פנאי.

יש לי שתי שאלות, והם תלויות בטעם התשובה שהשיב הרב:

- האם כוונת הרב שגם לדידן יוצאים (דיעבד) בלי יחוד מיד, וגם זה מתחלק לשנים, או שסומכים דיעבד על כלונסאות וכיו"ב או שבאמת אין צריך לברך סמוך ליחוד כלל (וחכמי הספרדים עצמם נחלקו בביאור מנהגם).

- או שכוונת הרב, שאמנם לדידן אם הנישאים הם תימנים אכן אין לעשות כן, אבל כשהנישאים הם ספרדים, שורש הדין תלוי בבעל ובאשה הנישאים, וכיון שלדידהו קם דינא למנהגם שראוין להתברך, רשאי אני לברך להם.

[ובכל זה אין ראיה מגדולי אשכנז שבירכו, כיון שהם נוקטים מעיקר הדין שחופה אינה יחוד כמ"ש הרמ"א]

ונפקא מינה

1. בנדון דידן משפחת הכלה תימנים והחתן (ומשפחתו) תימנים שהולכים במנהגי הספרדים, ומנהגי הכלה יהפכו למנהגי החתן רק כשתינשא לו, ולא כשהיא רק ארוסה - אם מהני גם לתימנים - שפיר דמי ואם לא מהני לתימנים - הכלה נוקטת שאי אפשר לברך לה. [אא"כ נאמר שהברכה לא תלויה בכלה].

2. לענין ז' ברכות שבסעודה ראשונה, כמדומה שאם נוקטים אנו שלדידן נשארת ארוסה עד היחוד, נמצא שלדידן אינה סעודת נישואין אלא סעודת אירוסין ולא מצאנו סעודת נישואין אלא בבית חתנים ולא בבית האירוסין, וגרע מברכה שתחת הכלונסאות, ששם היא להתירה לבעלה, אבל כאן מחמת שמחת חתן וכלה, ועדין אינם נשואין.

בברכת התורה,

יהודה חבשוש

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  על הכלונסאות אין אנו סומכים (כמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר כרך ח' הל' קידושין ונישואין סי' ר"ו סוף סעיף ג') אלא הטעם משום דנקיטינן שהסמכת הייחוד לז"ב הגם שהיא ראויה אבל אינה לעיכובא (כמ"ש בס"ד בשע"ה שם סעיף ע"ב). וכשהחתן והכלה ספרדים, אפשר לנו לברך להם לכתחילה.

ממילא גם בנדון שאלתא דקמן שמשפחת הכלה תימנים וכו' שפיר דאמי לברך אפילו אם אינם מקבלים לעשות הייחוד אחר ז' ברכות.

ב'  נכון שאין לנו לברך בסעודה אם עדיין לא נעשה הייחוד, כמ"ש בס"ד בעיני יצחק על שע"ה שם אות תרכ"ו דף של"ב ד"ה ומינה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

הלל בראש חודש

תימני  מברך על הלל בראש חודש( לא טבת), ואמר לי שהוא נוהג כמנהג חבד לאחר שהתכתבתי איתו, ענה לי שהרבי מלובביץ אמר. ועיין במנחת אליעזר. ועוד ראיות שהביא לי.

בתוך הדברים אמרתי לו: היכן, ואל תיטוש תורת אמך... כיצד נהגו אבותיך ואבות אבותיך בתימן.

היהפוך כושי עורו...

עדיין לא השתכנע. והוא רב תימני באחת הערים בארץ. היות ״וירא כי לא יכול לו״ אמרתי לו שאשאל את רבינו מארי רצאבי שיחווה את דעתו דעת תורה בכתב ובמקורות אם אפשר ורצוי.

״מי יודע ישוב ונחם״

ממני המצפה לתשובה מכבודך 

מעודה גבריאל. 

קולומביה.

להלן תשובת מרן שליט"א:

מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, כי עם קשה עורף הוא וסלחת.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

פורים שחל ביום ששי

למרן שר התורה האמיתי הגאון האדיר פאר ישראל והדרו רבי יצחק רצאבי שליט"א

כשחל פורים ביום הששי, מה יקדים לקנות בבוקר, האם צרכי פורים שזה צריך כבר ליום הששי, או צרכי שבת, משום תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח"ס "גם אני אודך"

ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

להלן תשובת מרן שליט"א:

מסתברא להקדים צרכי פורים, שהוא מצות היום, בבחינת אין מעבירין על המצוות.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

זכר למחצית השקל

לכב' מרן שליט"א

כמה זה היום זכר למחצית השקל?

בברכה,

א. נהרי

להלן תשובת מרן שליט"א:

לממעיט 26 ש"ח, ולמרבה 32 ש"ח.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו