ארבע פרשיות מה טעם בקריאתן אם אינן למעשה כיום

מתוך "שערי יצחק" טבת - אדר ה'תש"ע - השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק כי תשא ה'תש"ע

אנחנו קוראים את ארבע הפרשיות, שקלים זכור פרה והחודש. מצוות שקלים אין לנו היום, כי היא קיימת רק בזמן שבית המקדש קיים. אמנם היום יש מנהגים שעושים זכר למחצית השקל, אבל מקור המנהג הוא מהאשכנזים, ובסופו של דבר זה נכנס גם אצל הספרדים, והיום נכנס גם אצל התימנים. זה דבר טוב, כי היום מחזקים בזה את מוסדות התורה. טוב לעשות את זה בלי נדר, אפילו שאבותינו לא נהגו. זו לא הלכה, ברור שאין הלכה כזאת, אבל זו מצוה. אין לנו היום מצות שקלים אבל חז"ל חייבו בקריאת פרשת שקלים. גם פרה אדומה אין לנו היום. ואותו הדבר פרשת החודש. א"כ צריך להבין מה העניין לקרוא את הפרשיות האלו.

בשנה שעברה דיברנו בעניין הזה ועל ר"ת שזפ"ה, שצריכים לשזוף את זה, להתעמק בזה. לא נחזור על הדברים רק נזכיר את הכיוון, שצריך להתעמק בפרשיות אלו, לשזוף פירושו הבחנה עמוקה. בעברית של היום יש הבנה מוטעית במילה לשזוף. היום בעברית שוזף הכוונה משנה את הצבע, זו טעות של היום. גם לפי הפסוק ששזפתני השמש, הכוונה היא שהחום של השמש משפיע. יש לזה ראיות, וכמדומני כבר דיברנו על זה. העיקר, שצריכים להבין את הפרשיות האלה, את העומק שלהם.

יש שלושה דרכים להבין את זה. או שהכוונה היא, שנתעמק בזה ונראה מה חסר לנו. נבין שאנחנו נמצאים במצב שאין לנו את בית המקדש, אין לנו את מצות שקלים, אין לנו את הפרה, אין לנו את קרבן פסח, ושנייחל לזה. שנצטער שאין לנו את זה. ונשאר רק ונשלמה פרים שפתינו. מדברים, אבל בפועל זה לא קיים. יש עוד פירוש, שזה בעצם בא להזכיר לנו את הסיבות. דהיינו, למשל פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק, המטרה לעורר את הנפשות להילחם בו. הרי בפועל אנחנו לא יודעים מי עמלקי, אם נמצא מישהוא עמלקי. אם היינו יודעים, יש מצוה מן התורה למחות אותו, אבל אנחנו לא יודעים מי זה עמלק היום. אם כן יוצא שזה רק דיבורים. אלא מאי, כשאתה קורא פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק, אתה צריך לזכור מי הביא את עמלק. וילחם עם ישראל ברפידים, שֶרָפו ידיהם מן התורה. מה כתוב בפרשת בשלח לפני ויבא עמלק, ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל, ועל נסתם את ד' לאמר היש ד' בקרבנו אם אין, ומיד ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. משל למה הדבר דומה אומרים חז"ל, למלך שהיה לו פרדס והיו שם פירות משובחים, וכדי שלא יכנסו שם העמיד כלב נשכן שישמור, והמלך יושב בעליה, צופה ומביט מה קורה. פתאום הוא רואה את אחד השרים מנסה להיכנס לשם בלי רשות. הוא לא ידע שיש שם כלב. הכלב קפץ עליו, קרע לו את הבגדים, והוא ברח משם כל עוד נפשו בו. כשהמלך רוצה להזכיר לו, איך אתה עושה דבר כזה, תבקש רשות ותקבל, למה אתה נכנס בלי רשות, המלך לא רוצה להלבין את פניו לומר לו למה נכנסת בלי רשות, אז הוא אומר לו בעקיפין, ראית את הכלב הזה, הוא לא יודע שאתה חבר שלי, אם הוא היה יודע שאתה חבר שלי לא היה נושך אותך. המלך מדבר איתו כאילו שהוא מצטער על שזה קרה. זכור את אשר עשה לך עמלק, הכלב הזה שהתנפל עלינו. והקב"ה מזכיר לנו את זה, כדי שנדע שבעצם אנחנו אשמים על זה שעמלק בא. ככה בעקיפין. על ריב בני ישראל, היה ביניהם מחלוקת. ניסו את הקב"ה. מוזכר בגמ' במסכת קידושין, שהיה להם עוון של מידות ומשקלות. או עוון של חילול שבת. היו הרבה סיבות שגרמו לזה. ממילא הקריאה בזה באה להזכיר. אותו הדבר לגבי ארבע פרשיות. פרה אדומה, מה באה להגיד פרשת פרה? תבוא האם ותקנח צואת בנה, זה עון העגל. מי הביא לנו את המצווה של פרה אדומה, העגל. ממילא זה בא בעצם להזכיר, ולכן שייך גם בזמנינו. זה מהלך שני.

מהלך שלישי, שאפילו שאין לנו היום פרה אדומה, אבל עצם קריאת הפרשה, גם גורמת טהרה. פעולה בשמים ממעל. הקריאה גורמת וממשיכה טהרה על ישראל. כשקוראים שקלים, על ידי קריאת פרשת שקלים, מעוררים בשמים דברים, שפועלים את הפעולה הזאת. ממילא את התועלת שהיתה בזמנם, אנחנו לפחות עושים את זה היום ע"י הקריאה.