|
|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
שכונות המרוחקות מהעיר העתיקה בירושלם, כדוגמא שכונת רמות, מתי יעשו פורים |
||||||||
מספר צפיות: 14905 | ||||||||
מתוך "שערי יצחק" טבת - אדר ה'תש"ע - השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק תרומה ה'תש"ע
יש שאלה שנוגעת למעשה, אולי לא בדיוק לציבור פה, אבל זה נוגע לחלק מבני קהילותינו, ובכלל זו שאלה מעניינת בזמננו, שנבוכים בה כבר עשרות שנים. ידוע שקריאת המגילה במוקפין היא בחמשה עשר. יש בירושלם שכונות שרחוקות מהעיר העתיקה, והשאלה מתי הם קוראים? השאלה בעיקר על שכונת רמות. רמות כידוע היא בצפון ירושלם סמוך לשכונת סנהדריה, ובשנים האחרונות יש שם מבוכה גדולה, יש קוראים בארבעה עשר ויש קוראים בחמשה עשר ונראין לא תתגודדו. לפעמים באותו בית ובאותו בנין, אלה עושים פורים ביום י"ד ואצל אלה פורים ביום ט"ו. זו שאלה חמורה. ועכשיו הציבור התימני פנה אלינו בשאלה, הרבה מן האשכנזים פוסקים שפורים בחמשה עשר, והרבה מן הספרדים אומרים בארבעה עשר, מה יעשו התימנים? זו שאלה קשה. שאלה חמורה. אינני יודע כמה זמן יש לנו להיכנס ממש לעומק השאלה הזאת. דנו בשאלה זו כל גדולי הפוסקים בזמננו. ובעצם השאלה אינה מתחילה מהיום, כבר מאה שנים דנים על השאלות האלה. כי בירושלם העתיקה, העיר שבין החומות, ברור שקוראים בחמשה עשר. זה המקום שהכי בטוח שקוראים בו בחמשה עשר, ואין בזה שום ספיקות. בכל המקומות האחרים יש ספקות, לכן הם קוראים בארבעה עשר בברכה ובחמשה עשר בלא ברכה. אפילו בב"ב יש כאלה שעושים כך בגלל שזה קשור ליפו, ויפו גם כן בספק אולי יקראו בחמשה עשר וכו' [אף שאנו לא סוברים כן וכמו שהרחבתי בס"ד בש"ע המקוצר]. אבל המקום הבטוח שקוראים בחמשה עשר זו ירושלם. עכשיו, יש את ירושלם החדשה, וכל פעם בונים ומוסיפים שכונות ועוד שכונות, ונתקיים בנו מה שנאמר עוד אבנך ונבנית, בונים ומוסיפים, ובכל פעם שנבנית שכונה חדשה בירושלם יש מבוכה, האם צריכים לקרוא בחמשה עשר או בארבעה עשר. במשך השנים השכונות התקרבו, והבתים רצופים, ובסופו של דבר יש קשר, ולכן החשיבו את הכל כעיר אחת עם ירושלם. אבל היום בשכונת רמות, ופעם היתה השאלה גם על עין כרם איפה שבית חולים הדסה, ובגבעת שאול ב' גם היתה בעיה בשנים הראשונות, אבל במשך הזמן בנו והכל נהיה רצוף א"כ כבר אין בזה שאלה. היתה גם שאלה על רמת שלמה. היום בעיקר השאלה היא על רמות. שכונת רמות היא צפונית, ויש מרחק מירושלם ושכונותיה. א"כ צריך לברר מה ההלכה לדידן. ישנה הלכה, כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך. שואלת הגמ' במגילה ב ע"ב, עד כמה. ומתרצת, עד מיל. כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו. מה פירוש כל הסמוך לו, וכי יש סמוך שהוא לא נראה, אומרת הגמרא כן, יש סמוך ולא נראה ויש נראה ולא סמוך. סמוך ולא נראה, כגון שהעיר יושבת בנחל, במקום נמוך, ומהעיר עצמה לא רואים אותה אבל היא סמוכה ונמצא בתוך מיל, שיעור אלפיים אמה, וגם היא נחשבת כמו הכרך. ויש נראה ולא סמוך, כגון שהיא יושבת בראש ההר. ולומדים זאת ממה שנאמר מדינה ומדינה ועיר ועיר. יש מדינה שגוררת אחריה גם עיר. כי הרי ידוע, שרק מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר, כך מובא בגמ' לכאורה ללא שום מחלוקת, וכך הרמב"ם פוסק להלכה. מה שיש מחלוקת בין הפוסקים, האם הדין של נראה הוא כמו הדין של סמוך. דהיינו, הדין של סמוך הוא ודאי עד אלפים אמה, האם גם נראה זה דווקא עד אלפיים אמה או לא. לפי מה שכתוב ברמב"ם משמע, בין בדין של סמוך ובין בדין של נראה, דווקא עד אלפיים אמה. אבל בשו"ע פסק, בכל אופן נראה ממנו שכך פוסק, כמו שיטת הראשונים האחרים, שהדין של נראה יכול להיות הרבה יותר מאלפיים אמה, אפילו כמה מילין. ממילא אם היינו הולכים לפי פסק השו"ע, יוצא ששכונת רמות בעצם יש לה דין של נראית. אמנם היא לא נראית לעיר העתיקה לכאורה, אבל בכל אופן מהשכונות החדשות של ירושלם היא בודאי נראית. לכן אם נפסוק לפי האומרים שדין נראה לא קשור לאלפיים אמה ואפילו אם יש יותר מזה צריך להיות לו דין של נראה, ממילא צריכים לקרוא בחמשה עשר. א"כ בודאי שהיא בגדר של נראה. קשה להיכנס לכל השאלה הזאת, מדברים עליה בספרי גדולי זמנינו, בשו"ת מנחת יצחק מדבר על זה בשלושה מקומות, אחד מהגדולים הגרש"ז אוירבך אמר שכיון וקיים מסביב לשכונה הזאת העירוב הכללי של ירושלם, ממילא היא נחשבת בכלל ירושלם, והוא הוכיח את זה. מאידך, הרבה חלקו עליו וטענו שלא יעזור לנו העירוב, כי דין עירוב לחוד ודין מגילה לחוד ואין הדינים קשורים אחד לשני. דהיינו, מה ששכונת רמות מוקפת בעירוב הכללי של ירושלם, לא פותר את הבעיה. והם טוענים עוד כמה טענות. בשו"ת יביע אומר מביא את זה בחלק שביעי סימן נ"ח, ואומר שאפילו יסדרו בהם חוטי העירוב של העיר עד לאחר שכונות אלו, לא מועיל להם לחושבם כעיר ירושלם לענין קריאת המגילה. והוא טוען עוד כמה טענות, ראשית שלפי הרמב"ם ומרן לא עוזר העירוב של צורת הפתח לרשות הרבים, ובפרט שיש שם פרצות יותר מעשר אמות. חוץ מזה הוא טוען, שכונת רמות עשו עירוב לעצמם המקיף את שכונתם בלבד. דהיינו הם לא רצו לסמוך על העירוב הכללי של ירושלם כי יש בו כל מיני קולות, לכן הם עשו עירוב לשכונה בנפרד. הרי שהוציאו עצמם מכלל העירוב של העיר. ומביא עוד כמה טענות. גם במנחת יצחק טוען, הרי אם אתה מדבר על עירוב, נאמר שע"י חוטי הטלפון יכולים להגיע אפילו עד תל אביב, אם כן כל האזור הזה מירושלם עד תל אביב כולנו נקרא בחמשה עשר. ובקריינא דאגרתא טען עוד יותר ואומר, מה יהיה אם נעשה עירוב על כל ארץ ישראל, לכאורה לפי"ז נחשיב את כל ארץ ישראל בתוך ירושלם. וכי נקרא את המגילה בחמשה עשר? זו הטענה שלהם. אני חושב לענ"ד, שצריכים להסביר פה את הנקודה. העירוב פה הוא לא סיבה, הוא רק סימן. כי בעצם צריך להבין, עניין התקנה של מרדכי ובית דינו, מדינה ומדינה ועיר ועיר, היינו שכל כרך מושך גם את הסביבה שלו. כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך, בא להגיד שאם אתה מדבר על עיר אחרת כמובן שלא תימשך אחר העיר השניה, אם זה מושב נפרד ליד ירושלם נצטרך לדון אם נחשב נראה או סמוך, אבל פה מדברים על שכונה שהיא בתוך ירושלם. ענין העירוב של ירושלם שמקיף גם אותה, הוא רק סימן שמחשיבים אותה כחלק מהעיר, והרי לא רק לגבי עירוב אלא גם לגבי מיסים וארנוניות וכל העניינים של ירושלם הם נחשבים כתושבי ירושלם, א"כ איך אפשר לדון על השכונה הזאת כאילו היא דבר נפרד מירושלם? פה ודאי שהיא נחשבת כתוך ירושלם. א"כ מבחינה זאת ברור שאין לדון את השכונה כדבר נפרד, והעירוב הוא רק סימן. גם אם נגיד שדיני עירובין שונים מהלכות מגילה, אבל עצם זה שמכלילים אותם בתוך העירוב של ירושלם, הדבר מראה שמתחשבים בהם כמו בירושלם עצמה. זה דבר אחד. דבר שני, רבינו חננאל שדבריו דברי קבלה כותב מפורש, שהדין של נראה זה אפילו רחוק יותר מאלפיים אמה. הוא כותב על הגמ' במגילה דף ב עמוד שני, וכל הסמוך למדינה כמדינה היא... וכמה יהיה מחוץ לכרך הסמוך לו שיחשב כמו כרך, ואוקימנא מיל כמחמתן לטבריה. וזה שיעור המיל. ואח"כ בדף ג' עמ' ב' הוא כותב מפורש, סמוך בזה השיעור אע"פ שלא נראה עמו כגון שיושבת בנחל. או נראה עמו כגון שיושבת בראש ההר, אע"פ שאינו סמוך כשיעור מיל, אלא יותר מזה, נדון ככרך. אלא מאי, ביביע אומר הביא הלכות גדולות, ופה יש קצת הפתעה אבל אולי נקדים. המשנה ברורה אומר, שהעיקר כדעת הראשונים הסוברים שנראה היינו אפילו רחוק יותר מאלפיים אמה, כפי שנראה שכך פסק מרן בשו"ע. אבל ביביע אומר כותב, נכון שיש ראשונים הסוברים כך, אבל יש כמה ראשונים אחרים שסוברים אחרת, לא נכנס לכל הפרטים, בכללם הוא מציין את הר"ן [אף שהמשנ"ב ראה אותו. דרך אגב, השתילי זיתים השמיט את הפר"ח, אף שדרכו להביאו. א"כ גם הוא נוקט כהמשנ"ב]. אבל מי שיראה בר"ן, הוא בכלל לא פסק כך. הר"ן מביא שתי דעות, הוא לא החליט מי צודק, הוא רק הביא את הדעה הזאת, והב"י למד מדעה זו. ויותר מכך, הוא מביא בסי' נ"ט את בעל הלכות גדולות, וכותב כך, ואי איכא כרכא דמוקף חומה מימות יהושע בן נון ואית ליה רוסתקי דמרחקין מן ההוא כרכא עד מילא, כבני כרכא דמו וקרו בחמיסר. אבל ודאי אי מרחקין טפי מן מילא קרו בארבעה עשר. דהיינו, אם יש רוסתקי, רחבה כמין שוק. מדייק ביביע אומר, מפה רואים שבעל הלכות גדולות סובר כמו הרמב"ם, כי הרי הוא כתב שיהיה שיעור מיל, א"כ יוצא שלגבי סמוך השיעור הוא מיל וכך גם לגבי נראה. כך הוא כותב, משמע שפוסק כדברי הרמב"ם, שאפילו בנראה אם רחוק יותר ממיל אינו נידון ככרך וקורין בארבעה עשר. מישהוא יכול להסביר לי מה כתוב פה? מישהו מבין את ההוכחה? איך אפשר להבין את ההוכחה הזאת, הרי בעל הלכות גדולות מדבר על סמוך ולא על נראה, א"כ איך הוא מדייק שאותו דבר גם בנראה צריך להיות אותו דין של מיל. אתם שומעים? הדבר פשוט כואב לי. ובהחלט יכול להיות שבעל הלכות גדולות סובר הפוך, והוא רק מפרש כמה סמוך לו על דין סמוך, שזה אלפיים אמה, על הרישא. אבל על דין נראה עמו, בהחלט יכול להיות שהוא סובר כמו כל הראשונים, הרשב"א והריטב"א והמאירי ועוד הרבה, שאפילו אם יש יותר ממרחק מיל הוא נידון ככרך. והמעיין בהלכות גדולות יראה שבהמשך הוא מביא את המאמר. בכל אופן, נראה לפי עניות דעתי, שבשכונת רמות צריכים לקרות בחמשה עשר, ולא בארבעה עשר. בארבעה עשר הם פטורים מן הקריאה. ועיקר הסברא היא, ששכונה בתוך ירושלם לא נדונית כמו עיר שעל יד ירושלם, אלא כחלק מירושלם. היא מקושרת לירושלם בכל הדברים. גם מצד נראה, יש בכלל הטוענים שאפשר לראותה גם מהעיר העתיקה. כנראה שהם לא מחשיבים את ההרים ואת הבתים שמסתירים, אבל בעצם אפשר לראות את החומה. [ובעצם אולי אפשר להוסיף פה עוד נקודה, שלמעשה הרי בית המקדש והר הבית היו יותר גבוהים. גם אם מהעיר העתיקה היום לא רואים את שכונת רמות, אבל זה בגלל שהיום הר הבית הוא נמוך. הרדב"ז כותב בשו"ת חלק ב' סימן תרל"ה, שמה שהוא נמוך היום זה מפני שהגויים ערו ערו עד היסוד בה, חפרו וחפרו. יש סיפור שהגויים עשו שם אשפה, כמו שכתב בספר בניהו על קידושין דף ס"ט. אבל מצד העיר, המקום של הר הבית הוא יותר גבוה. הוא מהמקומות הגבוהים ובטח שיכולים לראות. אמנם הסברא נותנת שדנים לפי המציאות של עכשיו. ולעתיד לבא בקרוב במהרה בימינו שיבנה ביהמ"ק במרום הרים, נזכה ונחיה ונראה כיצד] כמדומני שהיום רוב ככל הפוסקים פסקו לקרוא בט"ו, חוץ מהספרדים בחלקם. בתשובה לשאלה מהקהל, מהיכן רואים: כיון שהעירו את הנקודה הזאת נעמוד גם עליה. יש ויכוח מה נקרא נראה, האם פירושו לעמוד על מקומות גבוהים ולראות, או שצריך לראות מגובה הקרקע. הרב טיקוצינסקי בספר עיר הקודש והמקדש כותב, צריכים לראות מהשטח של הקרקע, כי אם נאמר שדין נראה הוא שאפשר לראות גם מהמגדלים, אז מה יהיה אם המגדל יחרב? אם כן נתת דבריך לשיעורין. שאם יבנו בזמן מן הזמנים מגדל גבוה בתוך הכרך, הרי יתאפשר לראות דרכו את הכפר גם במרחק גדול מאד, וזה ודאי לא ניתן להיאמר שישתנה דין הנראה עמו לפי שינוי גובה מגדלי העיר וחומותיה. ולכן הוא אומר שכשמדברים על נראה, צריך לראות מהקרקע. אבל אני פשוט לא מבין למה, מדוע שלא נבדוק מהחלונות, מהאמצע? אל תעלה על הגגות אבל לפחות מהחלונות שבקומה שניה. בית ועליה, לפחות שתי קומות. זו המדידה שצריכה להיות. למה מהקרקע? לכן אני חושב שצריך למדוד בשיעור ממוצע. לא מקרקע הרצפה ולא ממגדלים, אלא לפי בתים רגילים, לפחות בית ועליה, דהיינו שתי קומות. בני הרב שלמה נר"ו גר ברמות. ביום חמישי הוא התקשר ואמר שהלך ובדק, התאמץ והסתובב בעיר העתיקה ואומר לא ראינו את רמות, היא לא נמצאת. וגם אם תמצי לומר שיש מקום מסוים שבו רואים, אבל ברוב המקומות לא רואים. הוא אמר אני פוחד, מה נעשה עכשיו בפורים? מתי נקרא מגילה? אמרתי לו, כל זה בגלל שהלכו למדוד מהקרקע. אני מסכים שלא למדוד מהמקומות הגבוהים, אבל מהבתים מקומה שניה, אפשר למדוד. והפוך, זו ההסתכלות הרגילה. ובאופן כזה ודאי שהיא נראית. וכל זה לפי האומרים למדוד מהעיר העתיקה, אבל לפי כף החיים שאומר שהמדידה היא בכלל לא מהעיר העתיקה, אלא גם מהשכונות החדשות כי הכל נחשב ירושלם, בוודאי שאין בעיה. יש עוד דבר לצרף פה, יש בכלל שאלה איך למדוד? אם המרחק הוא בחבל, או מרחק אוירי. כשאומרים נראה, לא פירושו למדוד בקרקעית, בהליכה. כף החיים אומר שאלפיים אמה הם לא לפי הליכה שלנו, כי היום שהתחדש מסילות הברזל, זה בזמנו, או היום שיש מכוניות, השיעור של אלפיים אמה גדל. אם כן צריכים לשער לפי שיעור שמונה עשרה דקות. הילוך מיל הכי פחות הוא שמונה עשרה דקות. יש אומרים 22.5 דקות ויש אומרים 24 דקות. אם שיעור הילוך מיל הוא שמונה עשרה דקות, ממילא השיעור הוא לפי כמה מכונית נוסעת בשיעור הזה. לכן לפי שיטת כף החיים וגם נחל אשכול, בזמנינו השיעור גדל. |
||||||||
|
||||||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|