.gif?BannerID=26 "-")
|
||
|
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
1404 אורחים
משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א |
|||||||||||
| מספר צפיות: 9778 | |||||||||||
| מנחה בעשירי בטבת שחל בערב שבת, כריעה ב"ברכו", מים אחרונים בסעודות, ממונות , הלכות בשר בחלב. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו מפי מרן שליט"א דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים | |||||||||||
| י"ז כסליו ה'תשפ''א | |||||||||||
********* כריעה ב'ברכו'
********* מים אחרונים בסעודות בס"ד ראינו בסעודות נוהגים להביא מים אחרונים למקום סעודה ורוחצים למסובים. ואין מקפידין כלל לסלק המאכלים תחילה והרי גזרו חכמים שאין נוטלים לידים עד שמכבדין הבית מחשש שימאסו המאכלים? יהודה להלן תשובת מרן שליט"א: העניין מפורש בשלחן ערוך סי' ק"פ סעיף ג' שעכשיו אין נוהגים כך וכו' יעוש"ב ובמפרשים, ובמ"ש בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר סימן ל"ב אות י"ט. *********
הלכות בשר בחלב כתב מרן שליט"א בשע"ה (חיו"ד סי' קל"ו בעיני יצחק אות נ"ח) ג' טעמים להיתר אפיית כובאנה חלבית. א' שאין לשים אלא כמות מועטת לאכילת יום אחד. ב' שריחה נודף ומורגש שהיא חלבית. ג' שנאכלת בעודה בכלי שלה וניכר שהוא חלבי. האם היתרים אלו נאמרו גם כשיש חשש שמי מבני הבית לא ידע ולא ירגיש שמדובר במאפה חלבי? בכובאנה שאין ריחה נודף ואין הכלי ניכר שהוא חלבי, האם יועיל לשים מדבקה 'חלבי' על הכלי או על הכובאנה עצמה? האם היתרים אלו מועילים גם כאשר מביאים כובאנה זו למקום ציבורי כגון בית הכנסת בעיתות שמחה או לבית אבלים וכדומה? בברכה"ת, צעיר תלמידיו, אביחי שרעבי. להלן תשובות מרן שליט"א: א' ההלכה לא משתנה בגלל יחידים יוצאי דופן, אבל צריך להזכירו ולהזהירו. ב' מסתבר שמועיל. ומה שלא נז' עצה זו בש"ס ובפוסקים, אינו אלא מפני שעניין מדבקה נתחדש בזמנינו. ג' כן. נ"ב יש להעיר כי ההיתר השני מפני שריחה נודף וכו', אינו שייך כל-כך בזמנינו, שאין לה כל-כך ריח כמו שנהגו בעבר. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו הוסיף השואל ושאל: בהורמניה דמרן שליט"א אוסיף לשאול א' עצה זו של מדבקה לכאורה אינה ניכרת כאשר מגישים את הכובאנה ופורסים אותה לפרוסות כמקובל, ובוודאי כאשר היא מוגשת בציבור. האם כוונת מרן שליט"א דסגי שבשעת האפייה היה היכר. ב' מרן שליט"א השיב שההיתרים האמורים הם גם במקומות ציבוריים. וזכורני שפעם השיב מרן שליט"א שראוי להימנע מלהביא כובאנה חלבית בשמחת תורה. האם הכוונה שמצד פת חלבית הדבר מותר גם כשמביאים למקום ציבורי, אלא שיש להימנע מחשש מכשולות? ג' האם יש שיעור לריח הנזכר בהלכה, שנאמר כי ריח החמאה היום אינו בכלל. הלא אף אם אין ריחה נודף כבעבר, סוף סוף יש לה ריח חמאה. בברכה"ת, צעיר תלמידיו, אביחי שרעבי להלן תשובות מרן שליט"א: א' לא סגי בשעת האפייה, אך צריך שגם כשזה פרוס תהיה מדבקה בצלחת, או פתקא. ב' מחשש קלות ראש בבית הכנסת, ופריצת גדרים. ג' צריך שיהא ניכר ונרגש.
|
|||||||||||
|
|||||||||||
כניסה לחברים רשומים |
.jpg?BannerID=48 "מצות טעמו וראו")
