|
|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
האם אפשר לחלק שיקראו את המגילה כמה שלוחי ציבור, ומה לגבי הברכות |
||||||||
מספר צפיות: 12340 | ||||||||
מתוך "שערי יצחק" טבת - אדר ה'תש"ע - השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק תרומה ה'תש"ע
עוד הלכה שנשאלתי עליה, מענין מה דעתכם בעניין. יש מקומות שלא בקיאים בקריאת המגילה וצריכים שכמה אנשים יקראו את המגילה. רוצים ששנים יקראו, אחד יקרא חמשה פרקים ואחד יקרא חמשה פרקים, האם הדבר אפשרי או שצריך שאחד יקרא את המגילה כפי שנהוג. האם אפשר לעשות כמו בס"ת ראשון שני שלישי, כל אחד לפי התור. נחלקו האחרונים, מגן אברהם ואליה רבה, מה לעשות אם אחד התחיל לקרות את המגילה ובאמצע רח"ל נשתתק, נאנס ולא יכול להמשיך, האם זה שיבוא אחריו צריך לחזור מהתחלה, או שיכול להמשיך ממקום שפסק. המגן אברהם אומר שיחזור מהתחלה. האליה רבה וכן רוב האחרונים סוברים שימשיך ממקום שהפסיק הראשון. ופה מדברים שהשני היה בעת שבירך הראשון את הברכות, אחרת יש לדון אם צריך לחזור על הברכות. בכל אופן, שמעתם באיזה מקום שקוראים כמה אנשים את המגילה? יש מנהג כזה? מישהוא אמר לי שראה דבר כזה אצל האשכנזים. אינני בטוח שהדבר נכון. יכול להיות שזה בשוליים, במקומות שכנראה עושים כך בדיעבד או בדלית ברירה. אבל הבעיה היא שמדברים על ציבור שלנו, על תימנים. בעדה אצלנו קוראים את המגילה המבוגרים, ואת הצעירים לא לימדו, אז אומר הקורא המבוגר, אני אלמד את הצעיר פרק אחד בשנה זו והוא יקרא ואת השני פרק אחר ויקרא עד שלאט לאט ילמדו, ולצערנו גם אנחנו נכנסנו לבעיות האלה. הלכה למעשה, לכתחילה אמרנו לא לעשות כך. אבל מאידך, אם הם לא ילמדו את הצעירים עכשיו, בסופו של דבר הם לא ידעו לקרוא. יש זקנים שעוד יודעים לקרוא, והדור הצעיר לא קורא, ואם הם לא יתרגלו מהיום, בסופו של דבר כבר לא יהיה להם מי שיקרא, כי מי שלא התרגל לקרוא בציבור כשהוא צעיר, אח"כ כשהוא כבר מבוגר הוא לא מסוגל לקרוא, יש לו אימתא דציבורא. לכן אולי אפשר לדון בדיעבד ובשעת הדחק. ואכן מצאתי מקור להקל קצת בזה. יש הרי במשנה מסכת מגילה, קראה אחד קראוה שנים יצאו. שם מדובר כשקראוה שנים ביחד. ובגמ' שם, במגילה אפילו עשרה קורין, מאי טעמא כיון דחביבה יהבי דעתייהו ושמעי. אומר בספר שפת אמת, נכון שהפשט הוא שיקרא אחד או שנים ביחד, אבל יש פה שתי כוונות וגם כשקוראים שנים כל אחד חלק אחר של המגילה גם יצאו ידי חובה. אבל בעצם אנחנו מסתבכים פה עם בעיה אחרת, כי הרי יש שלוש ברכות ראשונות לפני המגילה וברכה אחת אחריה, האל הרב את ריבנו. למה הברכה פותחת בברוך, ברוך אתה האל הרב את ריבנו הדן את דיננו, הרי זו ברכה הסמוכה לחברתה? זו קושיא של הר"ן. אומר השפת אמת לפי דברינו יש תירוץ, כי אם יקראוה שנים זה לא יהיה ברכה הסמוכה לחברתה, כי מישהוא אחד אמר את הברכות הראשונות, והשני אמר את הברכה האחרונה. ממילא לפי המהלך שלו זה מיושב. אבל מצד שני מהר"ן משמע הפוך, שאין דבר כזה שיקראו שנים כל אחד חלק אחר. לכן המסקנא שלנו שלא לעשות כן לכתחילה. אבל בדיעבד, אם קראוה שנים יצאו. וזה יכול להסביר למה קבעו להתחיל את הברכה בברוך, בגלל שיש מצבים שיקראו אותה שתי אנשים. לגבי הפטרה יש מקומות שנוהגים להקל שיקראוה שנים. זה במקומות בדרום תימן שהכרתי אותם, ונראה לי שרק במקומות ההם. ויש לזה מקור. כותב את זה ר' יצחק ונה זצ"ל, שיש אפשרות שיקראו שנים. הם סוברים שהאבא מברך וקורא שלשה פסוקים, ואז הילד ממשיך, ואח"כ האבא קורא את הפסוקים האחרונים ומברך את הברכות. יש להם על מה לסמוך. אבל בשו"ע נפסק שזה אסור, ורוב הפוסקים סוברים שלא לעשות כן. זה רק כדי לתרץ את המקור למנהג שלהם. אם אחד מברך ומישהוא אחר קורא, כתוב בירושלמי מפורש שזה אפשרי. |
||||||||
|
||||||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|