משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

הלכות תרומות ומעשרות

האם יש לרב ספר הנוגע בהלכות תרומות ומעשרות?

ומה דעת הרב לגבי עלי מרווה אשר שורים אותם במים חמים לעשות תה. האם צריך להפריש מהם תרו"מ?

שקד

להלן תשובת מרן שליט"א:

יהי רצון שיהיה. הוצאנו לאור רק סדר הפרשת תרומות ומעשרות הנוסח לשיטתנו, ותמצית הלכות ההפרשה.

ולעניין עלי המרווה שהם תבלין, להפריש בלי ברכה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

ברכות התורה

שלום לרב שליט"א

בליל שבת שעון חורף לאחר הסעודה והג'עלה אני הולך לישון וקם סמוך לחצות או לאחר חצות קורא שמו"ת וחוזר לישון, האם אני צריך לברך ברכות התורה לפני הקריאה? והאם גם בבוקר לברך?

תודה מראש

הקב"ה יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים.

אוהד

להלן תשובת מרן שליט"א:

לפני הקריאה לברך בלב, דהיינו לא להוציא בשפתיים אלא במחשבה, ובבוקר לברך בפיו כרגיל.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

ברכה מעין שבע

שלום וברכה לכבוד הרב

מבקש לשאול דעת כת"ר לגבי ברכת מעין שבע בישוב שבו כל קהל המתפללים מתפלל במנין אחד המתקיים כבר חודשים ברחבה שמחוץ לבית הכנסת. מבקש להדגיש כי זה המנין היחיד המתקיים בישוב.

בכבוד רב

בנימין ערד

להלן תשובת מרן שליט"א:

פשוט וברור שחובה לומר ברכה זו.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

טבלת שעות הרצויות לנישואין

לכבוד ידידי המשרת בקודש הרב שילה שליט"א

מצ"ב טבלה שערכתי עפ"י רש"י במסכת שבת קכ"ט ע"ב.

רציתי לשאול את מרן הגר"י רצאבי שליט"א האם עשיתי נכון, וא"כ מהו שאמר אבא שלום שבזי לחתן, בוא בשעת צדק, האם הכוונה כמ"ש המשנה, בתולה נישאת ברביעי, ואז רומז לו שיקדים החתונה קודם השקיעה שהיא שעת צדק, או לחצות הלילה ומכוון למצוותו שיקדים לפני חצות הלילה.

[ואמנם ראיתי מ"ש ברא כרעיה דאבוה הרה"ג משה יצ"ו בנעימות שיר, שהיו עושים את הנישואין ביום חמישי בשעה ראשונה, וא"כ עפ"י מה עשו חתונה מיד לאחר תפילת השחר, ויותר נכון היה להם לעשות ביום רביעי כפי המשנה, ואף שאין טעם התקנה עכ"פ כוכב צדק משמש שם קודם לשקיעה. ואולי טעמם משום זריזין מקדימין, אבל אם שיר זה חיברו אבא שלום שבזי שהיה מקובל וצדיק, אין נראה שיביט על מנהג העולם ויכתוב שירו, לפי שכל זמירותיו קודש].

ואחתום בברכה וא"ש וב"ש ואל"ש

ראובן ב"ר שלום רצאבי

להלן תשובת מרן שליט"א:

עיין גם כן בפירוש רש"י ברכות דף נ"ט ע"ב.

הטבלא שעשית נכונה, וכבר נדפסה טבלא כזאת בסידור שיח שפתותינו בצילום מכת"י היבי"ע, בדף תשכ"ד.

מחבר השירה אינו אבא שלום שבזי, אלא ר' דוד בן יוסף משתא, בדורות שלפניו, כנזכר בשלהי השירה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

בעניין ברכת כהנים

ביקש ממני הרב יוסף כהן שליט"א מבני ברק, לשאול את מרן שליט"א כדלהלן:

א] כשיש שני מנינים סמוכים זה לזה (מצוי בתקופה זו שמתפללים בחצרות ואינו מחוייב לאחד מהם), באחד מהם יש כהן אחד ובשני אין בכלל, האם ללכת לברך במנין שבו כהן אחד וכך נהיה יחד שני כהנים, ונקיים המצוה מדאוריתא, או שמא עדיף שאלך לברך במנין שאין להם אף כהן ויקיימו לכה"פ המצוה מדרבנן ויתברכו.

ב] כתב מרן בשו"ע (סי' קכ"ח סעיף כ') בש"ץ כהן, שיעקור רגליו מעט בעבודה ויאמר עד ולך נאה להודות, ויעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים. מדוע לא ניחא ליה לעשות כמנהגנו (וכמובא בשע"ה סי' כ' סעיף ח"י) שהש"ץ עומד בחזרה כבר על הדוכן ואז עוקר רגליו קצת בברכת כהנים.

בברכה"ת, צעיר תלמידיו

אביחי שרעבי

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  זאת רק דעת רבינו פרץ שהמצוה דאורייתא אינה אלא בשני כהנים, והטור בסי' קכ"ח חולק וסובר שמ"ש אמור להם קאי על אהרן ובניו, ופירושו אמור לכל אחד ואחד, וכ"ד רבים מרבוותא כיעויין כף החיים שם ס"ק י"ז, ומנח"ח מצוה שמ"ח סוף אות ב'. הלכך עדיף ללכת למניין שאין כהן כלל.

ב'  אולי אין זה אלא מפני שאם יעלה לדוכן ופניו כלפי ההיכל, לא ישמעו הקהל היטב את קולו בחזרת התפילה, בפרט כשביהכ"נ גדול, משא"כ כשנשאר על יד הבימה, מה־גם למנהג הספרדים שהיא באמצע ביהכ"נ וקולו נשמע לרבים.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו