|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א |
||||||||||||||
מספר צפיות: 9465 | ||||||||||||||
ב' כסליו ה'תשפ''א | ||||||||||||||
מנהגי לווית המת למיטב ידיעתי רק קהילת תימן כשמלווה/ים את המת למקום מנוחתו אומרים את הפסוק ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות וגו'. שאלתי היא, מה מקור מנהג זה ומה טעמו? יהונתן חדד להלן תשובת מרן שליט"א: מנהג זה נהוג גם בעוד מקהילות ישראל, והמקור שלו מספרי קבלה, כגון בספר אור צדיקים למהר"מ פאפירש דף ק"י וז"ל, נוהגים בני ארץ ישראל שלכל מת זכר עשו לו שבע הקפות וכו' ולבסוף אומרים את הפסוק ולבני הפילגשים, וזה מועיל לגרש מעל המת כל המזיקין וכו' יעו"ש. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו ********** שאלה בהלכות ספר תורה הגיע אלינו שאלה מסופר סת"ם באיראן, אודות ספר תורה ישן שנמצא אצלם, ומצא הסופר מילה בת שתי אותיות בחלל אות ך פשוטה. הנה בעולת יצחק וגם בעיני יצחק כתב כת"ר שמנהגנו להקל באות ל שנכנסת לחלל ך פשוטה (ולכאורה היה גם בכה"ג), השאלה אם אפשר להקל גם לבני פרס בזה. אבנר לדאני להלן תשובת מרן שליט"א: להכשיר. **********
להלן תשובת מרן שליט"א: אעפ"כ מותר לברך כיון שעדיין הנענועים לפניו, נחשב שהמצוה לא נגמרה וכמ"ש בס"ד בכגון דא בבארות יצחק על פסקי מהרי"ץ הל' לולב דף רמ"ח אות קל"ח. חזר השואל וכתב: תודה על התשובה. השאלה שלי הייתה דווקא על הנענוע. שהרי מדאורייתא קיימתי את המצווה בהגבהה. אם עדיין הלולב בידי אני מברך על נטילת לולב בלשון עבר כיון שעדיין יש המשך מצוה שזה הנענוע. אסל שהנחתי את הלולב לאחר הגבהה יצאתי מדאורייתא. אז איך מותר לברך כאשר מדאורייתא יצאתי אך החיוב הוא מדרבנן? להלן תשובת מרן שליט"א: נראה דאנן נקיטינן שהנענועים אינם רק מדרבנן אלא אולי מן התורה הלכה למשה מסיני, כנראה קצת מדקדוק לשון הרמב"ם פי"א מברכות הלט"ו שהם מצוה כהלכתה ר"ל הלכה למשה מסיני כיעויין בחידושי החת"ס סוכה דף מ"ב ע"א, ולכל הפחות המצוה המושלמת היא כך. אף כי לדעת הרא"ש היראים והר"ד אבודרהם והלבוש ועוד, אין הנענועים אלא מדרבנן, כמבואר בס' חיים וברכה סי' רי"א, ודנו בכך בעוד כמה ספרים. ענה השואל: תודה רבה! שימחתם אותי! ה' ישמח אתכם! **********
להלן תשובת מרן שליט"א: א' מותר גם בבית וגם במדרשה, כי עניין החליטה אינו אלא רק לכתחילה אם אפשר. ב' לברך. **********
להלן תשובת מרן שליט"א: מחברת הערוך לר' שלמה אבן פרחון דף ה'. וע"ע ספר הכוזרי מאמר שני אות ע"ד. **********
להלן תשובת מרן שליט"א: הדין מבואר בהרחבה בשלחן ערוך המקוצר סוף כרך חמישי סימן קצ"ז סעיף ו'. **********
להלן תשובת מרן שליט"א: זאת שאלה נכונה שאין לנו עליה תשובה ברורה, מצוי עוד מלים כאלה אצלינו כגון פָרָשָׁה (לספר של חמשה חומשי תורה) פִשְׁטָא (בטעמי המקרא) ועוד, אולי זאת השפעת שפת דיבורם בערבית שאין פ"א דגושה, וצריך עיון גדול. ********** בעניין מראות דמים לכבוד הגאון הגדול הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק ק"ק עדת תימן מחבר הספרים שלחן ערוך המקוצר ועוד רצינו לשאול ממעלת מורנו הרב שליט"א כמה שאלות שנסתפקנו בהם. א: עדת התימנים שבהרבה מקומות פוסקים כדעת הרמב"ם, שמענו שבהלכות נדה יש אומרים שלא נהגו כדעת הרמב"ם, אלא כשולחן ערוך, אלא אם כן יש מנהג מפורש כדעת הרמב"ם. רצינו לשאול האם יש לשמועה זאת מקור מוסמך. והאם מה שפוסקים כשולחן ערוך הוא גם לקולא נגד שיטת הרמב"ם, לדוגמא השולחן ערוך פסק בסימן קפ"ט סעיף י"ט וסת הגוף, ולדעת הרמב"ם לא קובעים וסת הגוף, ובפסק השולחן ערוך שקבעים וסת הגוף שיך בזה קולא כגון שיש לה וסת קבוע לחודש, ולאחמ"כ קבעה וסת הגוף ואם נפסוק כשולחן ערוך, יוצא שכשקבעה לוסת הגוף עקרה וסתה הקבוע לחודש, ולרמב"ם שלא פוסק וסת הגוף הרי לא עקרה וסת החודש שלה. ואם אינה נכונה השמועה אלא פוסקים כהרמב"ם בהלכות נדה, האם יש כלל מתי פוסקים כשולחן ערוך בהלכות נדה ומתי לא. ב: מורנו הרב שליט"א פסק בסימן קנד ס"ק ג' שלכתחילה ראוי לחוש כשיטת הרמב"ם כל הנשים חיבות בדיקה לפני תשמיש חוץ מבעלת וס"ק לפני תשמיש שמעיקר הדין אינה צריכה בדיקה. שאלתינו למה פוסק מורנו שראוי לחוש ולהחמיר כרמב"ם, ולא פוסק שחובה לבדוק שהרי לדעת הרמב"ם הוא חובה. ג: מורנו הרב שליט"א פסק בסימן קנ"א סעיף ב' שלכתחילה תבדוק פעמים בכל יום ובדיעבד סגי בבדיקה ראשון ושביעי, ובהערות ס"ק ט' הביא דעת הרמב"ם שמספיק בדיקה אחת בכל שבעה, ומה שלמעשה פסק לבדוק ראשון ושביעי להחמיר כשולחן ערוך, ושלא נמצא שהמהרי"ץ היקל. רצינו לשאול למנהגי תימן, בדיעבד שבדקה רק בשביעי, או באשה שיש לה פצע באו"מ האם ניתן להקל בשביעי או ראשון בלבד, והאם יש עדיפות ליום השביעי [ע"פ הפת"ש שהביא פני יהשוע שהפס"ט עולה לה לבדיקת ראשון, ותעשה שביעי]. ד: מורנו הרב שליט"א פסק בסימן קנ"א סעיף טו קינוח מועיל אפילו לכתחילה, ויש מחמירים בדבר וזה תלוי במנהג. רצינו לשאול שכידוע דעת הרמב"ם שפולטת הינו ג' עונות, האם אלו שנהגו שלא להפליט, אלא להמתין ימי פולטת האם מספיק אחרי שהפליטה שימתנו שלוש עונות כדעת הרמב"ם, או דווקא ארבעה וחמשה כדעת השו"ע והרמ"א, שמורנו הרב פסק כמותם בלא הפליטה. ה: בענין מראות הדמים, מה מסורת עדת תימן לענין מראה חום בכתם, בהפסק טהרה, בבדיקות ז' נקיים, ובבדיקות יום הוסת, והאם יש חילוק בין חום כהה לחום בהיר. וכן רצינו לשאול בענין מראה שחור שאינו כהה, ובענין נוטה לשחור והיינו שהוא חום כהה מאוד עד שנראה שחור, וכמו קפה שחור של זמננו שנראה במבט ראשון שחור אבל לאחר התבוננות הוא חום. נשמח מאוד אם מורנו הרב שליט"א יוכל לענות לנו על המכתב שיש בו תועלת גדולה ליושבי ביהמ"ד ובית ההוראה. בברכת יגדיל תורה ויאדיר בית ההוראה "היכלי טוהר" וכולל "תפארת אליהו" ירושלים תותבב"א להלן תשובות מרן שליט"א: א' לא רק בהלכות נדה, אלא בכל העניינים אין אנחנו עושים כהרמב"ם אלא כשהמנהג כדבריו כמ"ש בס"ד בקונטריס כללי מהרי"ץ הנספח לשלחן ערוך המקוצר סוף כרך שלישי. ובעניין וסת הגוף, כיון שגאון עוזנו מהרי"ץ פסק בהחלט כהשלחן ערוך כמו שהרחבתי בס"ד בבארות יצחק על שערי טהרה סימן ג' ס"ק כ"ט, וכמש"ש בהדיא שם דהלכה למעשה נקיטינן כשיטת שאר רבוותא דלא כהרמב"ם יעוש"ב, מסתברא ממילא שה"ה אף כשזה לקולא. וע"ע מ"ש בס"ד בשו"ת עולת יצחק חלק ג' סימן ר"כ שמנהגינו פשוט בכתמים להצריך שבעה נקיים ולא סגי בששה כהרמב"ם. ב' מפורש שם שמנהגינו בזה דלא כהרמב"ם. ג' בשעת הצורך מקילים. ד' להמתין ארבעה ימים. אבל אם ירצו, יכולים להסתמך על שטיפה בחמין וכו' אפילו שנהגו להמתין, כמו שביארנו בס"ד בספרנו ש"ע המקוצר בסימן קנ"א. ה' למעשה אנחנו מקילים כשברור למורה־הוראה בקי ורגיל שזה חום בלא שום צד אדמימות, כי לפעמים בעומק המראה הנוטה לשחור נראית אדמימות (בפרט ניכר הדבר ע"י זכוכית מגדלת, שקל יותר להבחין) וצריך זהירות. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו
|
||||||||||||||
|
||||||||||||||
|
||||||||||||||
כניסה לחברים רשומים |