מדור "דקדוקי תורה", על פרשת וישלח

מדור "דקדוקי תורה", על פרשת וישלח.

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישלח התשע"ו.

בפרשת וישלח [ל"ד, כ"א], שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ, כותב היפ"ה כך, השי"ן געי, וקריאת השוא כפתח בלבד, כאילו נכתבה שַׁלֵמִים, ולא כפתח וגעיא, והרבה טועים בזה. כבר דיברנו על כך באריכות [בשיעור מוצש"ק שלח לך ה'תשע"ג]. ואינני חושב, כי רק 'הרבה טועים בזה'. אלא חושבני, כי אם זאת טעות, אזי 'כולם' טועים בכך. דהיינו, כולם גורסים 'שלמים', בגעיא ארוכה תחת האות שי"ן. אבל הסברנו, כי למרות שהדבר נכון, כפי שהוא כותב, כי לא צריך להיות אריכות גדולה, אבל אם יעשו זאת באופן קצר, אזי הדבר ילך וישכח, כפי ששכחו זאת בעדות האחרות, כיון שהדבר לא היה מודגש. לכן, נהגו אבותינו להבליט זאת, והדבר אינו נורא.

בפסוק ל"א, הַכְּנָפְקַת ברא, מובא בתורה קדומה כך, קיבלנו לקרות הכא"ף בדגש קל, כי ה"א זו היא ה"א התימה, לא ה"א הידיעה. כבר אמרתי לכם [שיעור מוצש"ק נח ה'תשע"ו], שהדבר איננו ברור לי בדיוק, ויכול להיות שישנם הגורסים 'הַכְּנָפקת', בדגש חזק. אני מחפש לי חבר, בעניין זה. כמדומני כי כך אבא מארי זצ"ל היה גורס, אולם אינני בטוח בכך. אם יימצאו עוד כאלה אשר למדו כך, יהיה לי אישור על עניין זה. אני רק אומר זאת, בשביל שיהא שָׁמוּר, למזכרת. ומי שיודיעני, שכרו כפול מן השמים.

שאלה מהקהל [מסוף השיעור]: האם מה שאמר מרן שליט"א, לגבי המלה 'הכנפקת', זהו גם לגבי המלה 'הבקושטא'?

תשובת מרן שליט"א: זהו אותו הדבר. אני מסופק בכך, לגבי כל המקומות הדומים בתרגום. חושבני כי הדבר כך, אבל אני מחפש מישהו בקי היודע, אשר יגיד כי גם אצלו כך המקובל, ואז אני אצטרף אליו. אינני בטוח בכך. [עיין בשיעור מוצש"ק נח ה'תשע"ו, לגבי המלה הבקושטא].

שאלה מהקהל: לכאורה זהו כלשון הפסוק, הַכְּצַעֲקָתָהּ [בראשית י"ח, כ"א].

תשובת מרן שליט"א: נכון. וכמו כן המלה הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ [בראשית ל"ז, ל"ב], הַבְּמַחֲנִים [במדבר י"ג, י"ט], שבתחילת פרשת שלח לך, וכדומה. לכאורה, מדוע שיהיה הבדל, בלשון התרגום?

שאלה מהקהל: זאת גם הסיבה, לגבי המלה 'אַֽתּוּן נורא יקידתא', 'אַֽתּונא'?

תשובת מרן שליט"א: שם הסיבה היא אחרת. כיון שאם תאמר 'אַתּון', בדגש חזק, זאת משמעות של 'אתם'. לכן שם, בודאי שהדגש קל. אין ספק בכך. וכך קיבלנו הקריאה במסורת ברורה. והטעם שאמרתי לכך כעת, הוא מדעתי בס"ד. אבל בנ"ד, אינני רואה שום סיבה, שהדבר לא יהיה כך.