|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
מה הברכה על שניצל המחופה בפירורי לחם? |
||||||||
מספר צפיות: 9578 | ||||||||
כ"ד חשון ה'תשפ''א | ||||||||
בס"ד שלום לכבוד מורינו ורבינו הגר"י רצאבי שליט"א אשאל ראשית לשלומו, יאריך ימים על ממלכתו. היות וקיימים מחלוקות הפוסקים לגבי ברכת השניצל המחופה בפירורי לחם במגוון טעמים, ברצוני לשאול האם כבוד הרב יכול להאיר את עיננו בסוגיה זו. אשמח אם הרב יציין מקורות. בברכת בריאות ואריכות ימים עמיחי קהלני - ת"א להלן תשובת מרן שליט"א: לק"י כ"ג מרחשון התשפ"א בשל"ב שניצל של בשר עוף או דג הנעשים ע"י חיפוי דק כגון ביצה טרופה עם שום כתוש ומיני תבלין, בצירוף פירורי לחם או קמח מצה, ומטגנים הכל בשמן ע"ג מחבת, כבר כתבתי בס"ד בשו"ת עולת יצחק ח"ב סי' ס"ד ובעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר סי' ל"ד אות ט"ו שברכתו שהכל ובורא נפשות, ולא בורא מיני מזונות ועל המחיה, כיון שאין זה אלא ציפוי ועטיפה חיצונית. וציינתי מעט מקורות. ומובן דהא דקיי"ל בשלחן ערוך סי' ר"ח ס"ב דאפילו מיעוט מחמשת מיני דגן ברכתו במ"מ, היינו דוקא כשהם מעוכים ומעורבים יחד, כמ"ש בס"ד בשע"ה שם סי"ז. ועכשיו ראיתי כן בפסקי תשובות סי' ר"ח דף תשנ"ח ד"ה אבל, והעלה ציונים נוספים. ומבואר שם כי אף שהפירורים נותנים איזה טעם לתבשיל, אין בזה חשיבות לברכה יעו"ש. ונוסיף כי אף שיש בפירורים מגמה שיהיה המאכל נפרך, שנעים יותר למאכל, מ"מ סוף סוף אין זה טעם הדגן עצמו. הלכך אזלינן בתר רובא. ועוד ראיתי בהלכה ברורה ח"י מדף שע"ד שאסף מדברי האחרונים, ונתחדש לנו שמהפרי תואר ופתח הדביר מוכח שאינם מחלקים כדלעיל, אלא אף כשזה ציפוי ברכתו מזונות וכו' ולכן עשה בזה חילוקים. ולענ"ד בס"ד נראה כיון דמידי ספק ומחלוקת לא יצאנו, והסברא נותנת דציפוי שאני, עדיף לברך שהכל ובורא נפשות, ונסמוך על האומרים כי בורא נפשות פוטרת כל דבר, כמו ברכת שהכל, כמ"ש בס"ד בשע"ה סי' ל"ז סי"ג, ובפרט שמכללם סובר כך גאון עוזנו מהרי"ץ. ואם אפשר לפטרם באופן שיוצא מן הספק, ה"ז משובח. וכל זה בשניצלים המצויים, אך ישנם מעטים (במוסדות כגון ישיבות מסויימות, ובמסעדות) שעושים החיפוי של פירורי הלחם עבה, והבשר מעובד ומרודד דק, הא ודאי כוונתם בכך לטעם, ואין הפירורים נחשבים ציפוי בעלמא אלא הם חלק מעיקר המאכל, וברכתם במ"מ ועל המחיה. כל שכן אם החיפוי הזה הוא פי שנים מן בשר, דתיפוק ליה מצד דהוי רוב. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |