שו"ת בענייני מסורת ומנהגי תימן

ב"ה חשוון תשפ"א

לכבוד הג"ר רצאבי יצחק שליט"א פוסק עדת תימן, רב מוסדות וקהילת פעולת צדיק ויד מהרי"ץ עיה"ק ב"ב תובב"א, מחבר ספרי שולחן ערוך המקוצר ועוד.

שלום וברכה

א. ידוע שאחרי שבטלה הסנהדרין וכו', לאט לאט נהיה מחלוקת ב"ה וב"ש, ובא"י יש את השו"ע והרמ"א. מדוע לא ננהג בא"י כל עם ישראל כאגודה אחת לפי שיטת מרן ואחרוני ספרד? מישהו רשם לי, הגע בעצמך איזה מוזר זה היום שבימינו התבטלו המחיצות, וכבר היום בציבור החילוני והסרוג יש תופעה מבורכת של נישואי תערובת (אשכנז וע"מ) וכן זה זולג בהילוך זוחל בציבור החרדי, והחתן מתפלל בבית כנסת אחד והשני צריך להתפלל בבית כנסת אחר, (בפרט שעוד מעט רוב ככל ע"י יהיה מרוכז בארץ)?

ב. האם כשיבוא המשיח יהיה נוסח אחיד לכלל העדות?

ג. ומה הנוסח יהיה בתשכון בתוך ירושלים עירך/את צמח דוד/ותחזינה עינינו בשובך וכו'?

ד. יש בנוסח תימן בלדי (כפרי) ושאמי (שבאו מהשאם ערב נוסח ע"מ), האם אלו שנוהגים כנוסח בלדי בהכרח שנוהגים גם כמנהגי תימן בהלכה, והנוהגים בנוסח שאמי/ע"מ ינהגו כך גם בהלכות?

ה. הרי כל ענין התרגום נועד לע"ה, והיום שהשפה היא עברית צחה, והארמית לא מוכרת, אולי צריך לותר על התרגום?

ו. ומהו הכלל, מתי אומרים בטל הטעם בטל דבר, או כמו שיש במסכת ע"ז בהרבה דברים בטל הטעם בטל מנהג?

ז. האם בכל הדברים נוהגים עדת תימן כהרמב"ם, למשל אכילה כדין הגמ' בשר ויין עד לערב סעודה מפסקת, ולא בכל תשעת הימים/ר"ח כדעת הפוסקים, וכן בישול אחר בישול בלח בשבת שמותר לרמב"ם ז"ל?

ואברכך שתמשיך להפיץ תורה ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו.

בברכת התורה

הצבי יהודה אזים

***********

להלן תשובות מרן שליט"א:

א' כתוב אל תטוש תורת אמך וכו'.

ב' יהיה נוסח אחיד לכולם, כנראה תימני שהוא המקורי.

ג' ישתנה לפי המציאות, כמ"ש הר"ד אבודרהם שיאמרו מקיים ירושלם, במקום בונה.

ד' יש שאמי שנוהגים בהלכות כמנהגי תימן.

ה' וכי אתה לא לומד גמרא, מדרשים וזוה"ק. הרבה שם הוא בארמית.

ו' אם יש הוכחה שהדין תלוי בטעם, ובנ"ד אין הוכחה ואדרבה, כמ"ש בס"ד בבארות יצחק על פסקי מהרי"ץ כרך שני ס"ק נ' דף תצ"ח.

ז' אוכלים בשר חוץ מבסעודה המפסקת. בבישול אחר בישול, יש נוהגים להתיר כמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סי' נ"ו סעיף ו'.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו