חידושי מארי יחיא אלשיך זצ"ל על מגילת אסתר

מרדכי ואסתר כתבו המגילה הראשונה ולא כתבו בה ומתנות לאביונים, שכן כתוב (ט יט) על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות, וסוף הפסוק ומשלוח מנות איש לרעהו ולא כתוב יותר. ואמרו רז"ל שנתנגדו האביונים ואמרו דיינו בחגים שיש לנו אין לנו כסף להוציא עוד הוצאות, ובכן חזר מרדכי וכתב מגלה אחרת שנ' (ט, כ) ויכתוב מרדכי את הדברים וכו' לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. ואין בפסוק זה שתי המלים האלו יום טוב, כנראה שחשבו לעשות אותו יום טוב וסוף סוף עשו אותו יום משתה ושמחה בצרוף ומשלח מנות איש לרעהו והוסיפו בו ומתנות לאביונים.

והנה הפסוק (ט, כט) ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית, הרי מפורש שכתבו המגילה השניה והוסיפו בה ומתנות לאביונים. הקדים כאן אסתר למרדכי מפני שהממשלה בידה ויכולה להעניש מי שיבטל את הפורים וזהו את כל תקף שפירושו לפי הפשט עונש מי שמבטל הפורים וק"ל.

ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל (אסתר ט כט). אפשר לפרש הפסוק הזה באופן כזה, והוא כי אסתר כתבה איומים ועונשים על מי שלא יקיים את הפורים, לפי שיש מישראל שלא רצו תחילה לקיים את הפורים וגם שלא להכניס מגילת אסתר בין הכתובים. וחז"ל (מגילה ז א) אמרו שכששלחה אסתר לחכמים שיקבעו אותה בספר שלחו לה הלא כתבתי לך שלישים ולא רבעים, עד שמצאו מקרא כתוב בתורה (שמות יז יד) כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע. ויתכן שאף עפ"י שכבר הסכימו חז"ל לכתוב את מג"א היו קצת מישראל מתנגדים לזה בטענת שמרדכי עמד כנגד השעה, עד שהוצרכה אסתר לכתוב איומים ועונשים על מי שמתנגד למגילה. וזהו מה שכתוב את כל תקף, כלו' העונשים למי שמתנגד למה שכתוב במגילה. ומפני זה הקדים כאן אסתר למרדכי כי המאמר בידה וזהו מה שנאמר אחרי כן (ט לב) ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה ונכתב בספר.