זה שמי לעולם - סיפור מחיי מהרי"ץ זיע"א

שמו הפרטי של מהרי"ץ יחיא, ושם משפחתו צאלח, משמעותם: יחיא – חיים. צאלח – צדיק/טוב. בהקשר לשם זה מובא הסיפור הבא:

בתימן היה שופט גוי ושמו "יחיא צאלח אלכבסי" ומושל בעיר צנעא. באו אליו הגויים ואמרו לו: לא יתכן ששמו של ראש היהודים יחיא צאלח, יהיה כשמך – זוהי פגיעה בכבודך ובמעמדך הרם!

הזמין אותו מושל למהרי"ץ ואמר לו: שנה את שמך, כי לא יתכן ששמותינו יהיו שווים! אמר לו מהרי"ץ: זה שמי לעולם. אני איני משנה כלום. אם רצונך – תקרא לעצמך בשם אחר!

ענה לו המושל: אני אומר לך פקודה זו, ואין לסרב לי – ואתה עיוור וחסר דעת!

ענה לו מהרי"ץ: מום שבך אל תאמר, שאני עיוור בעיני השמאלית ואתה עיוור בעינך הימנית...! (מהרי"ץ התעוור בעת תפילתו על עצירת גשמים שמסר נפשו על צערן של ישראל, ואין כאן מקום להאריך).

אמר המושל למהרי"ץ: צא החוצה וחכה עד שאפסוק עליך את הדין!

מעשה זה היה ביום ששי, וכוונתו של אותו מושל רעה היתה, לעכב את הצדיק עד הערב, ולגרום לו לחלל את השבת. מה עשה מהרי"ץ? עשה יחודים נוראים עד שנעשתה כעין צורתו ממש ברחוב מול חלון ביתו של המושל. הלך לו מהרי"ץ לביתו כשהדמות שלו נשארת שם. (כי זאת לדעת, שמהרי"ץ מלבד גדולתו וגאוניותו בכל חלקי תורתינו הקדושה, היה לו יד ושם גם בנסתרות ובשמות הקדושים).

המושל  היה פותח מדי פעם את חלון ביתו ומציץ החוצה לראות שמהרי"ץ לא הלך, ואמנם ראה את דמותו ונרגע. מהרי"ץ הכין עצמו לשבת ולהתפלל, ולמד כדרכו בקודש עד צאת השבת.

במוצש"ק בא מהרי"ץ להבדיל והיה לו נר שעוה ומתחתיו בסיס נחושת. כתב הוא את שמו של אותו מושל רשע על נר השעוה והחל לומר את הבקשות שלפני ההבדלה. כיון שהגיע למלים: "וכל היועץ עלינו עצה שאינה טובה וכו' למען שמך גדעו, נתצו, בלבלו, טלטלו, הכריתו, החרימו, השמידו, הפר עצתו וקלקל מחשבתו", היה נועץ את המחט בשעוה, על כל מלה ומלה, ומכוין זאת על המושל.

בביתו של המושל היתה בהלה נוראה. הוא התפתל מכאבים נוראים ואמר שמרגיש שנועצים מחטים בבשרו. לא הועילו שום רפואות ורופאים. וכך המשיל לעשות מהרי"ץ כפעם בפעם, עד שעלה עמוד השחר.

אז כבה הצדיק את נר השעוה, זרקו לארץ ואמר: "כן יאבדו כל אויבך ה' יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה."

באותה שעה ניגף אותו מושל רשע. ברוך המקום שעקרו, וברוך מהרי"ץ שציערו. זכותו הגינה על דורו, וכן תגן עלינו ועל כל ישראל אכי"ר.