אכילת בשר בשבוע שחל בו תשעה באב (התש"פ חלק א')

בעניין מנהגינו לאכול בשר אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, תשובה לשואלים התייחסות מרן שליט"א על דברי הרב יצחק יוסף בשיעורו האחרון אשר כהרגלו חוזר בכל שנה על אותם הדברים מבלי לענות על כל הטענות שהעלו בפניו, ותוספת דברים חדשים ממרן שליט"א בעניין זה.

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק דברים התש"פ.

לגבי עניין אכילת בשר אפילו בימים הללו, בשבוע שחל בו תשעה באב, כפי מנהגינו שאוכלים. ולפי מה שהאשכנזים והספרדים נוהגים כבר מראש חודש אב לא לאכול.

זכורני שבילדותי בא אשכנזי אחד להתלונן בפני אבא מארי זצ"ל, אמר לו, מה זה שראיתי תימנים ששחטו פרה לפני תשעה באב? אבא מארי לא ענה לו. לא התייחס בכלל לשאלה הזאת. אותו בור היה נדמה לו שזה איסור חמור, כמו חמץ בפסח רח"ל. ביקש שאבא מארי יְמַחה בידם.

כידוע, מנהג אבותינו מיוסד על אדני פז. בשלחן ערוך המקוצר [סימן ק"ג בעיני יצחק הערה כ"ב] כבר כתבתי בכמה מלים ספורות את שורש הדברים בזה"ל, כן מבואר במגיד משנה, ובריטב"א תענית דף כ"ו ע"ב, ובספר המאורות שם, שיש ארצות שלא פשט מנהג זה. וכן מוכח מתשובות רבינו האיי גאון, שהובאו באו' הגאונים למסכת תענית דף כ"ט ע"ב סימן צ"ח צ"ט, שמניעת אכילת בשר מר"ח אב, תלוי במנהג המקומות.

לגבי המובא בשלחן ערוך [סימן תקנ"א סעיף י"א], כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור, פורץ גדר הוא וינשכנו נחש, המקורלכך הוא בשו"ת הרשב"א [חלק א' סימן ש"ו] כמובא בבית יוסף בזה"ל, כתב הרשב"א בתשובה, נהגו אבותיכם נ"ע שלא לאכול בשר משנכנס אב, ואע"פ שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד. שאפי' בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה, מותר לאכול בשר ולשתות יין. אפי' כן, מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור, פורץ גדרן של ראשונים, ופורץ גדר ישכנו נחש של דבריהם עכ"ל:

אבל עיקר השאלה שם, היתה על דבר אחר. הרשב"א הכניס זאת רק בהמשך. הוא אומר ששאלו אותו, לגבי ויכוח שהיה באיזה מקום, האם מותר לשחוט בשר בתשעה באב בבוקר, או שאסור לשחוט. אומר הרשב"א כך, כל שכן בתשעה באב, שכלל דברים אלו לא נהגו בהן, אלא כדי שיהא יושב ומחשב באבלה של ירושלם, ולהתאונן ולהתעסק בנהי וקינות כאבל. ואם נהגו שלא לשחוט בבוקר עד חצות, או אפילו עד הערב, לא נהגו כן הראשונים, אלא כדי להתאבל ולהתאונן ולהתעסק בהספד על החרבן, ואסור להקל בזה.

וגדולה מזו נהגו אבותיכם נוחי נפש, שלא לאכול בשר משנכנס אב, ואף על פי שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד, שאפילו בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה מותר לאכול בשר ולשתות יין, אפילו כן מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור פורץ גדר של ראשונים, ופורץ גדר ישכנו נחש של דבריהם.

ראשית, מדוייק כאן הלשון, 'נהגו אבותיכם נוחי נפש'. הרשב"א אומר לשואלים, כי אבותיכם ככה נהגו, משמע שאצלו לא נהגו. הוא אומר להם, אצלכם אבותיכם נהגו לא לאכול בשר, וא"כ יש לכם מנהג כזה, אבל היכן המקור לכך בגמרא. אין שום איסור מדינא דגמרא. כי מדינא דגמ', רק בסעודה המפסקת אסור, אפילו בערב תשעה באב עד הצהריים, חוץ מסעודה המפסקת, מותר לאכול בשר, אפי' בשר בהמה ולא רק עוף. בודאי שהדבר מותר. אבל בכל המקומות שנהגו בו איסור, הוא פורץ גדר. דהיינו, למרות שהדבר מותר, אבל כיון שקיבלו את המנהג לאסור, אם המנהג נתקבל. מי שאבותיו נהגו, אבל לא מי שאבותיו לא נהגו.

לכן, כאשר נמצאים קהילות שונות בעיר אחת, אלה נוהגים כך ואלה נוהגים אחרת, א"כ הדבר אינו קשור. אבותינו נע"ג נהגו להתיר, אי אפשר לבוא ולהגיד לנו, לחייב אנשים לפי מנהג של עדות אחרות. כי כל קהילה נחשבת כמקום בפני עצמו. רק אם מישהו ספרדי יבוא להגיד, לא, רצוני לאכול, הרי מן הדין הדבר מותר, יהיה אסור לו לעשות זאת. וכן אשכנזי. אני מדבר, לפי מה שנפוץ היום.

מדוע אני אומר זאת? קיבלתי מכתב מידידנו הרב אליהו סוויד הי"ו, כמה שאלות שבעז"ה אולי נדבר עליהן בהזדמנות אחרת, אבל נקרא את מה שנוגע לנו, לאור קריאת הרב שליט"א בשערי יצחק פרשת במדבר עמ' 12 התש"פ בשל"א, בעניין האור לציון, דיברנו שם שהוא כתב כמה דברים על מנהגי התימנים שהם לא מדוייקים, מצורף בזה עלון 'בית מרן' משבוע פרשת מטות מסעי, מה שאמר על מנהגי תימן. וכבר השיבוהו על זה טפי, ושוב חוזר על זה.

הוא אומר, שכבר ענו לו על טענותיו, והוא שוב הפעם חוזר.

כבר כולם יודעים, שהם בעצם לא מחדשים בנושא הזה. לא חשבתי לענות, ואני חושב שהתשובה הכי טובה היא לא לענות. בשביל מה צריך, אין מה לענות, הם חוזרים שוב ושוב על אותן הטענות, דחו את כל טענותיו, בהרבה ספרים ענו לו על כל הטענות, מכל הצדדים, על 'קמא קמא בטיל', ואבקת רוכל, ופנים מאירות, אבל במקום לענות על מה שדחו והשיבו על טענותיו, הוא חוזר תמיד לבראשית, חוזר על מה שאמר בהתחלה. ומה עם כל הדחיות? כאילו לא היה ולא נברא. לכן, אין מה לענות, כי זה יהיה סתם למטחן קמחא טחינא.

הרי כבר אנחנו וזולתנו ענינו על כל טענותיו, וסתרו כל ראיותיו. על ימין ועל שמאל. איך אפשר לטמון את הראש בקרקע, ועביד גרמיה כמאן דלא ידע ולא שמע. [כגון בשיעור מוצש"ק מסעי ה'תשע"ב. ומוצש"ק ויצא, וכן מוצש"ק עקב, ראה, שופטים, שנת התשע"ו. ועוד מקומות].

אנחנו כבר בפרשת ויקרא, או בפרשת במדבר, והוא חוזר לפרשת בראשית, כאילו אנחנו שם? אתמהא.

אבל כיון שראיתי כי שאלו אותי כעת ששה-שבעה בני תורה ותלמידי חכמים, לגבי הנושא הזה, לכן אמרתי שצריך להתייחס אפילו בקצרה לנושא, אבל לא לחזור על דברים שכבר אמרו, אנחנו לא נדוש סתם, זאת אינה דרכינו, זה סתם לטחון קמח, אלא כפי שאמרתי, נֹאמר כמה דברים חדשים.

חושבני שישנה כאן נקודה חשובה מאד, כי אין כאן שאלה של איסור 'פורץ גדר', אדרבה, כיון שישנו עניין למיעוט מהרבנים הספרדים לשנות את המנהג הזה של התימנים, זאת פריצת גדר. דהיינו, ההיפך, אנחנו צריכים לעמוד כחומה, לא להכניס את המנהג הזה, כי אם המנהג הזה ייפרץ, אפילו שזה לקולא, הדבר יפרוץ את הגדר של כל המנהגים שלנו. זאת פירצה. האנשים יגידו, אה טוב, אם מוותרים על המנהג הזה, ובפרט שח"ו הם נאבקים כנגד זה, שלא בצדק, אז אפשר לשנות דברים נוספים. על כן, אנחנו לא נפרוץ את גדרי המנהגים, גם אם זה לקולא. כפי שאיננו משנים את מנהג חיבור פרשיות חוקת ובלק והפרדת מטות ומסעי, למרות שזה גורם בלבולים בבתי כנסת, אבל כפי שאמרנו [דרשת מרן שליט"א - יומא דהילולא ה-215 לגאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א] כי כיון שקריאת ס"ת זאת חובת ציבור, אין שאלות למי שעבר לבית כנסת אחרת ודילג פרשה. הוא לא חייב.

קיבלתי מכתב מאדם בשם יקיר שיחי', אשר כתב דברים יקרים... וז"ל, שאלה על מאמר של גאון העדה. הרב כתב במאמר [שיעור מוצש"ק בא ה'תשע"ג], רשימה של רבני ספרד שאמרו להחזיק במנהגים. דהיינו במנהגי התימנים. ידוע שהרה"ג המקובל הרב מרדכי אליהו זצוק"ל גם אמר כך, לשמור את המנהגים. למה מרן לא מזכירו? וגם הרב יעקב, בנו של הרב עובדיה, אמר על אביו במפורש, "שהיה כמעט דעת יחיד בזה", בשיעוריו על כללי הפסיקה שעתידים לצאת לאור. עד כאן.

ידידנו הרה"ג יעקב יוסף זצ"ל, אמר את האמת, ויודעים זאת גם כיום, שכמעט אף אחד – מכל העדות, אשכנזים וספרדים וק"ו תימנים – החושבים שצריכים לשנות בא"י את המנהגים ואת המסורת שלנו שהיו גם בעבר. זאת ממש 'דעת יחיד'. בנו אמר כך במפורש, שהוא כמעט דעת יחיד.

לגבי הרב מרדכי אליהו, הוא שואל אותי למה לא הזכרתי אותו. זאת אעיקרא אינה שאלה, כי לא ידעתי מכך. ואדרבה, אשמח שיגיד לנו באיזה ספרים. כדאי לפרסם זאת. אני מבין כי בחוגים של הכיפות הסרוגות, אצלם ב"ה הם לא מסתבכים עם הנושא הזה, כיון שרבים מהם הולכים עפ"י הוראותיו.

תגובה מהקהל: יש אצלינו ת"ח אשכנזי, שאמר לי, צודקים התימנים שאוכלים בשר. תפסתי את עצמי אוכל דג סלומון, ואמרתי מה אני עושה? לקנות דג הכי יקר, בגלל שלא אוכלים אצלינו כעת בשר? מה עִם חרבן ביהמ"ק?

תשובת מרן שליט"א: נכון. הדברים ידועים, וכבר דיברנו על כך בעבר. בגלל שאינם אוכלים בשר, הרי מחפשים תחליפים, מעדנים חלביים יקרים תמורתם, א"כ מה הועילו אותם חכמים שהנהיגו זאת? האם זוהי אבילות?

מניעת בשר איננה אבילות, הרי אפילו אבלים על אב ואם אוכלים בשר, ורק לא אונֵן. אנחנו מחמירים בדברים אחרים, שהוא לא מחמיר.

רוב ככל התימנים, ועיקרם, בכללם העיר צנעא וסביבותיה, גדולי תימן, נהגו לאכול. לא כמו שמנסים אחרים לבלבל ולצמצם שזה כביכול רק חֵלק מן התימנים.

וחושבים להבהיל, בשם השלחן ערוך, פורץ גדר, ישכנו נחש. רח"ל.

זאת טעות גמורה. ההיפך הם רוצים לפרוץ את גדרותינו, לבקוע את חומותינו. לכן שׁוּמָה עלינו לעמוד כנגדם כחומה בצורה, נגד המגמה שלהם העקבית.

אם התימנים עקשנים כדבריהם, זה טוב. עַם קשה עורף. זה סימן מובהק של עם ישראל, כידוע. עם קשה עורף, וסלחתָ. אך התימנים לא שתלטנים כמו אחרים. לא כופים את דעתם.

שאלה מהקהל: ומי שרוצה להחמיר על עצמו?

תשובת מרן שליט"א: בזה לא יחמיר. שלא יכניס ללב הרגשה כזאת.

שאלה מהקהל: יש אומרים שבני תורה צריכים להחמיר.

תשובת מרן שליט"א: זה לא קשור. רבן גמליאל לא היה בן תורה?

שאלה מהקהל: אומרים שהתימנים מקילים.

תשובת מרן שליט"א: חס ושלום. הרי הם מחמירים בדברים רבים אחרים. מנהגי התימנים יותר מקוריים ויסודיים, על פי הש"ס. מיוסדים על אדני פז.