אכילת בשר בשבוע שחל בו תשעה באב (התש"פ חלק ב')

השלמה מהשיעור הקודם בעניין מנהגינו לאכול בשר גם בשבוע שחל בו תשעה באב, תשובה לשואל האם כדאי להנהיג ולקבוע שלכל הפחות ביום אחד מימים אלו יאכלו בשר, בכדי שלא יהיה חשש ופקפוק בעתיד.

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק ואתחנן התש"פ.

'הזמן קצר והמלאכה מרובה'. הנני רואה שצריך כבר לסיים, לכן אוֹמַר משהו מעניינא דיומא.

דיברתי בס"ד בשיעור הקודם, על עניין מנהגינו לאכול בשר גם בשבוע שחל בו תשעה באב, עד ערב תשעה באב, ואפילו בערב תשעה באב, חוץ מבסעודה המפסקת. בשיעור המודפס, הוספתי כמה דברים שלא דיברתי בשיעור, אפשר לראות זאת בחוברת "שערי יצחק".

קיבלתי השבוע מכתב מאברך יקר אחד מהעיר נתיבות, שמו הרב אהוד עקיבא יצ"ו, והוא כתב לי בזה"ל, [לטובת המעיינים הבאנו את המכתב בשלימותו. העורך], לכבוד מורינו ורבינו הגאון הגדול הרב יצחק רצאבי שליט"א.

בשלחן ערוך המקוצר ח"ג סי' ק"ג הל' ח' כתב רבינו דבשאר קהילות נהגו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, בתשעת הימים שבין ר"ח אב לתשעה באב. אבל בקהילות תימן לא נתקבל מנהג זה, ואפי' בשבוע שחל בו ת"ב אין נמנעים אפי' מאכילת בשר בהמה ומשתיית יין, זולת בסעודה המפסקת כדינא דתלמודא. ובעיני יצחק הביא בשם הגאונים וראשונים דדבר זה תלוי במנהג המקומות, ולא אסרוהו בכל מקום.

והנה עתה נפשי בשאלתי, דהנה מקרוב שבאנו לארה"ק ונתקבצו אנשים מכל מיני ארצות, איש איש ומנהגו אשר נהגו במקומו. והנה במנהג זה של אכילת בשר בתשעת הימים, נהגו רוב ככל קהילות קודש בעם ישראל בני ספרד ובני אשכנז גם יחד. היום זה כך. בעבר היו מנהגים אחרים, אבל היום רובם כבר לא אוכלים.

ואין כוונתי בזה דאנו נמי ננהג כן, דמנהגינו מיוסדים על הררי קודש, ומנהג ישראל תורה היא. ודאי דבר שנהגו בו אבותינו להדיא, ללא שום חשש ופקפוק, אין לנו לערער עליו קצת. אך כאן שאלתי, כיון שדין זה אינו בקום ועשה, אלא שנהגו שלא לימנע מאכילת בשר, וא"כ ודאי שאין עניין להדיא לקחת בשר ולאכול. וכי אצל אבותינו, היתה חובה לאכול בשר? הרי לפעמים בלא"ה לא אוכלים. לא מזדמן. בשונה משאר מנהגים שנהגו כגון תרגום הפרשה, ואכילת כזית מרור (למנהג הבלדי), וכדו' שהם מנהג בקום ועשה, שכן צריך לנהוג מצד אל תטוש. אינני יודע למה הוא התכוין כאן, איזה מנהג יש לבלדי לגבי אכילת מרור. מנהג הבלדי הוא לאכול מרור בליל הסדר... כנראה הוא מתכון על הכרפס, שאוכלים כזית ולא פחות מכזית.

אמנם כאן אין דין לאכול בשר, וא"כ מאידך אין בהימנעותנו מאכילת בשר נחשבת כמבטל מנהג, שהרי פעמים רבות בימי החול אין אנו אוכלים בשר. [וכמובן שלא דיברתי באופן שהביאו לפניו בשר ואומר שאינו רוצה לאכול הבשר כי חושש לשיטות, שזה לכאו' אין ראוי לעשות שהוא כמו מוציא לעז על הראשונים. אלא מיירי באופן שאין לפניו בשר, אלא מסתפק מה לאכול].

וא"כ המקום לשאול כאן, כיון דקהילות האחרות (בני ספרד ובני אשכנז) נהגו בהדיא שלא לאכול, ובנינו ובנותינו שומעים זאת ורואים זאת שכולם נהגו שלא לאכול, ואם יראו שאצלינו נמי אין אוכלים יחשבו שדבר זה אסור [וכמו שיש כאלה ש"קצת" חוששים]. ומכאן ואילך ילך הדבר וישתקע, שדבר זה יש בו סרך איסור, כיון דאינם רואים שאנו נוהגים לאכול בשר.

לכן האם ראוי הוא להנהיג שלכל הפחות יום אחד בימים אלו של שבוע שחל בו ת"ב, שיאכלו מאכל בשרי, כדי שלא יהא חשש ופקפוק בדין זה בעתיד. או דילמא אין צורך לעשות כן.

אשמח לקבל תשובת מרן בזה.

ביקרא דאורייתא, ובברכת ימים על ימי מלך תוסיף,

אהוד עקיבא – נתיבות.

הוא מעיר שמצד אחד הרי אין עניין בדוקא לאכול בשר, ומצד שני אם יראו שאנחנו לא אוכלים, בסופו של דבר יגידו שגם אנחנו התימנים לא אוכלים בשר.

ברם חושבני, כי לא כדאי לעשות אפי' דבר כזה, יום אחד לאכול בשר ובשאר ימים לא, כי בסוף יגידו שישנו 'מנהג' לאכול בשר ביום אחד מן הימים האלה. אתה עושה כאן, דבר חדש. אלא מאי, צריכים לנהוג כרגיל, כמו בכל ימות השנה. שבמטבח יידעו זאת. שבזה אין שינוי, יבשלו מה שרוצים.

שאלה מהקהל: האם ישנו עניין להחמיר שלא לאכול בשר, כפי שמרן שליט"א נוהג להגדיר זאת כמו 'שוקולדה', או שלאכול בדוקא?

תשובת מרן שליט"א: ישנו עניין בדוקא לעשות ההיפך. כיון שלצערינו ישנם קצת אשר כל הזמן נאבקים בדבר הזה. הוספתי זאת בשיעור המודפס, הקודם. כתבתי שם, שאנחנו צריכים לעמוד כחומה בצורה, בכדי שלא תהיה פירצה. ואני מוסיף ואומר, לא רק שלא יהיה חור ונקב בחומה הזאת, אלא אפי' גם לא סדק. לפי כך ההיפך, בנ"ד ישנו עניין בדוקא לא להחמיר, בכדי שיידעו תוקף המסורת שלנו. מי שרוצה להחמיר, שיחמיר בדברים אחרים. אבל בנ"ד, כיון שיש להם מגמה לפרוץ את הגדר של המנהג, לכן אנחנו צריכים לעשות בדיוק ההיפך. לדאוג שאפילו סדק לא יהיה. אנחנו מתירים זאת לכתחילה, כדי להוציא מליבם. להצהיר בריש גלי, דלא חיישינן לקמחייהו.

שאלה מהקהל: לגבי יין, הספרדים בעצמם אינם מחמירים. שמעתי שישנם ספרדים השותים יין לפני ת"ב.

תשובת מרן שליט"א: כן. רק האשכנזים מחמירים גם בזה.

התייחסות לדברים המוטעים שפורסמו בעלון "בית נאמן" האחרון בשם הרב מאזוז שליט"א.

ידידנו הרב אלון סאלם יצ"ו מהעיר יבנה, אמר לנו [ממש כעת בסמוך, לפני שיצאתי מביתי לשיעור בביהמ"ד פעולת צדיק] כי בעלון 'בית נאמן' האחרון [ואתחנן, גליון 221], התפרסם ג"כ לגבי עניין זה כך, כיצד ינהגו בני תימן.

התימנים - תשמעו דברים משונים ומוזרים, לולא שהדברים היו כתובים לא הייתי מאמין – כנראה לא עברו עליהם צרות, לכן הם אוכלים בשר בשבוע שחל בו תשעה באב. כמו שהם מתגלחים כל ימי העומר. כנראה הם לא שמעו על גזירת תתנ"ו [סי' ק"ו], ועל ספר המנהיג, שהוא מקור המנהג שלא לשאת נשים בימי העומר. בעומר עוד אפשר לומר שלא שמעו, אבל בשבוע שחל בו מה נאמר? הרמב"ם כתב [פ"ה מהלכות תעניות הל"ו] שכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב. לכן, לא כדאי שהתימנים ימשיכו במנהג שלהם. עד כאן הדברים שהוא [הרב מאיר מאזוז. העורך] אומר, אשר מתחילתם ועד סופם אין להם שום בסיס.

דבר ראשון, אנחנו לא אומרים לספרדים מה לעשות, ואיך לנהוג. אם הם רוצים שנגיד להם, יש לנו גם כן הרבה הערות עליהם. הם לא שואלים אותנו, ואנחנו לא שואלים אותם. הם לא צריכים לפסוק לנו.

חוץ מזה, לגבי מה שכתוב כאן, תמוה מאד. וכי לא עברו על התימנים צרות רבות? הִלְוַאי. הרי המציאות היא, בדיוק ההיפך. אין גלות קשה יותר מגלות תימן. הדבר כתוב בספרים רבים, אפשר לדבר על כך שיעור שלם. לא עברו עלינו צרות רבות? יותר מכל עם ישראל, סבלו אבותינו ביהדות תימן. השפלות וגזירות רעות וקשות, אשר אין דומה להם. וכבר דיברתי על כך בעבר קצת [עיין שיעור מוצש"ק בהר התשע"ט], לגבי השקיעה דר"ת במוצאי שבת.

כמו־כן, מה הקשר בין אבילות לבין אכילת בשר? הרי אצלינו התימנים, וגם הרבה עדות, אפילו אבֵל על אב ואם, אוכל בשר. מה זה קשור לאבילות החרבן?

דבר נוסף, וכי התימנים מתגלחים כל ימי העומר? זה לא נכון. רוב התימנים, לא מסתפרים בימי העומר. רק בעיר צנעא ועוד קצת, בגלל שבכל השנה הם היו מסתפרים בכל ערב שבת, לכבוד שבת, לכן מהרי"ץ התיר לכבוד שבת, כי עשֵה דדברי נביא עדיף מאבילות ישנה, וזה הכל. אבל בלא"ה אי אפשר להגיד שכולם התגלחו.

כמו־כן, לגבי מה שאמר שלא שמעו על גזירת תתנ"ו, זה מסעי הצלב בזמן רש"י. למה הוא חושב שלא שמעו? וכי הם לא ידעו לקרוא בספרים? לא הגיעו הספרים? כמעט הכל הגיע, והחכמים בפרט הגדולים ידעו וידעו.

מניין לו שלא שמעו על ספר המנהיג? וכי מהרי"ץ למשל לא מביא אותו? עיין למשל בעץ חיים חלק ב' סדר סוכות [דף כ"ט ע"א, ד"ה ולה], שציין אליו.

מנהג מניעת הנישואין בעומר, נתקבל בכל יהדות תימן, ולא עוד אלא שרבים המחמירים – וישנם גם היום – לא רק עד ל"ג בעומר, אלא אפילו עד חג השבועות.

בקיצור, הדברים הללו, אין להם ראש ולא סוף. הדברים בדיוק הפוכים. [ועיין עוד בשיעור מוצש"ק עקב התשע"ו תשובות מרן שליט"א על כל טענות הרב מאזוז שפורסמו בזמנו בעלון בית נאמן לגבי עניין אכילת בשר בשבוע שחל בו ת"ב].

מכתב שקיבל מרן שליט"א מאת הרב מסעוד משולם שליט"א אשר הוציא לאור כתובה תימנית, עליה דובר בשיעור מוצש"ק חוקת ובלק התש"פ.

אבל תראו לדוגמא, דיברנו בזמנו לגבי עניין הכתובה התימנית, אשר עשה רב ספרדי מקרוב עבור התימנים - אין כעת פנאי להרחיב על כך, בעז"ה עוד נחזור לעניין זה, רק נאמר כעת בקצרה – אותו רב, אשריו ואשרי חלקו, הוא מודה על האמת, הוא כתב לי במכתב כך, [לתועלת המעיינים מובא כאן תחילת מכתבו הנ"ל. העורך], ישאו הרים וגבעות ברכה ושלום אל כבוד מו"ר עט"ר החהש"ו הגאון הגדול המפורסם לשם ותהלה כש"ת הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א ראש ביהמ"ד ובי"ד פעולת צדיק, ומוסדות יד מהרי"ץ, פוסק עדת תימן.

בענין שיעורו הנמסר בו' תמוז מוצש"ק פרשת חקת ובלק, שבו ערער על מס' דברים בנוסח הכתובה התימנית שהוצאתי עבור מחלקת הנישואין שע"י רבנות ת"א יפו.

אפתח דברי וארפם למה החלטתי להוציא נוסח כתובה לתימנים, וכדבריו, אני רב ספרדי, ומה לי כי אתערב בנושא של עדה אחרת.

הנה בהגיעי למחלקת הנישואין כאן, נוכחתי כי אין, ומעולם לא היה, נוסח תימני. וחתן תימני שהתעקש על נוסח אבותיו, היו קונים לו, או שולחים אותו, לקנות איזה נוסח מזדמן שימצא בחנויות. וכעת שמועצת הרה"ר לישראל החליטה שכל רבנות חייבת שיהיה לה שלשה נוסחי כתובות: ספרדי, אשכנזי, תימני. קיבלנו החלטה להדפיס גם נוסח זה. אך דא עקא, פניתי לכמה רבנויות בארץ (ירושלם, ראש העין, רחובות, בני ברק, קרית אונו, אריאל, הרצליה, אליכין ועוד, שבחלקם כיהנו ומכהנים פאר מגדולי חכמי ורבני תימן כידוע), לקבל את נוסח כתובת תימן שבידם וכו', ומצאתי לא פחות משנים עשר נוסחים שונים. וברפרוף בעלמא בכתובות רואים שעירוב דברים שנו כאן, חיבור של נוסח הספרדים, והוספות שגרעו מהידור וייחודיות הכתובה התימנית. ואת מי אשאל ועם מי אתייעץ. בדבר זה, מי שלא ישב וחקר כל אות ואות – על אף שהוא ת"ח גדול – מ"מ אין בדבריו כלום לענין זה, כידוע. ומי שחקר – הוציא נוסח שלו, וברור שלדעתו – שלו הכי טוב, ורוצה אדם בקב שלו וכו'...

לכן אמרתי, אחר שכבר חקרתי את נוסחי כתובות ראשונים ואחרונים בעבר להוציא נוסח ספרדי מדוקדק ומדויק, אשְנה משנה זו ואראה. והתחלתי לחפש כתובות ישנות, הן בספריה הלאומית, והן באוספים/אנשים פרטיים, וכן במה שהביא כהדר"ג שליט"א בספר טופסי כתובות שכולו התייחד לענין זה (ואף חזרתי על ספרו זה פעם נוספת קודם הגהת הנוסח). ולאחר העיון גיליתי שהנוסח המקורי בנוי על נוסח הרמב"ם (נשים, פ"ד מהל' יבום וחליצה הל"ג) לפי כת"י תימנים, עם מעט שינויים והוספות. לפיכך גמלה בלבי ההחלטה לחזור למקור, לקחת את נוסח הרמב"ם כבסיס לכתובה, ועליו להוסיף ולגרוע לפי נוסחי הכתובות המקוריות מתימן.

ברוך יהיה. הוא מבין, שבעצם זה לא כ"כ התחום שלו, והוא מודה על האמת גם בהמשך דבריו, אולי בשיעור נוסף נדבר על כך בל"נ.

לכן חושבני, אני חוזר לגבי אכילת בשר לפני ת"ב, כי רואים שהרבנים הספרדים כמעט אינם יודעים בין ימינם לשמאלם, לא במנהגים שלנו, ולא במקורותם, ולא בהסתכלות ולא בהשקפה.

כפי שאמרנו בעבר [בכמה וכמה שיעורים], כתוב בספרים לגבי רבנים ספרדים, אשר שואלים אותם בעניין 'חרם דרבינו גרשום', שלא יתערבו. רב ספרדי, אינו מבין היטב בחרם דרבינו גרשום. אל תפסוק לאשכנזי, לגבי חרם דרבינו גרשום.

ואל תפסקו גם לתימנים, כי אתם לא יודעים בדיוק מה מוצאם ומה מובאם.

ראיתי פעם דבר יפה בספר הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט, שהיה בעיקו"ת ירושלם ת"ו. היתה מחלוקת חמורה שם בין האשכנזים, וחלקם באו לשאול רבנים ספרדים. אז הוא כותב כך, הת"ח הספרדים הם צדיקים וחכמים, אבל בעניינים של אשכנזים שלא יתערבו, כיון שהם לא מבינים בזה.

הוא הדין לתימנים. אל תתערבו בנושאים שלנו, כיון שבזה אתם לא מבינים, למרות שאתם חכמים וצדיקים. כבר הבאנו פעמים רבות שהם יודעים על התימנים למחצה לשליש ולרביע, כולי האיי ואולי.

פליאה דעת ממני, נשגבה לא אוכל לה, מה המניע שלהם להורות לתימנים? להבין את שורש הבעיא, ואז ממנה נוכל אולי לרפא את המחלה. אולי נלמד עליהם זכות, שמא יש תימנים ששאלו את דעתם. יתכן שישנם כאלה בקצה המחנה. אבל גם אותנו כששואלים ספרדים הלכות ומנהגים, אנחנו מפנים לשאול רב ספרדי. שופטים ושוטרים תתן לך וגו' לשבטיך. לכל שבט, יש שופט, שמכיר בענייני שבטו. לא זולת.

ואהבת לרעך כמוך. דעלך סני, לחברך לא תעביד.

אנחנו לא "מגיירים" אותם. מדוע מפריע להם שיש לתימנים מנהגים שונים? הלא אלו ואלו דברי אלהים חיים נינהו.

יש שם מכתב מאד מעניין ומאיר עיניים, בספר הצדיק ר' יוסף זונדל מסלאנט, ולא נביא כעת רק מה שנוגע לעניינינו כלשונו [דף ל"ז], מה שתמהו הרבה אנשים על רבני ספרדים, שיחיו עד מאה ועשרים שנה, שמחזיקים עמהם וכותבים אל "המגיד" שידפיס דבריהם.

אין סמיכה – דהיינו אין מה לסמוך – על דבריהם, כי אעפ"י שהם ת"ח וצדיקים, אכן הם אינם יודעים מעניני האשכנזים כלל. וכשהם מפתים להרבנים הנ"ל המערערים לומר, שהם גדולים בתורה ובצדקות, מאמינים להם, כי אינם מכירים להאשכנזים מי ישר ומי עקש. ודאי כוונתם לש"ש, אמנם יותר טוב היה להם השתיקה ולא להתערב בעניני האשכנזים, כמו שהאשכנזים אינם מתערבים בעניני הספרדים, אל יחשוב ה' להם עון כי שגגה היא עכ"ל. כוונתו שהספרדים לא מכירים היטב את האופי האשכנזי, פיתולי מחשבותיהם וכדומה. וממילא לא יכולים להבחין מי נוהג ביושר, ומי בהיפך.

לכן אני אומר, 'והאמת והשלום אהבו', הם לא צריכים להתערב, כל עוף למינו ישכון, ובן־אדם לדומה לו. ונזכה בעז"ה לשבע דנחמתא, כפי שפתחנו בתחילת השיעור, אכי"ר.

[הרה"ג אח"כ שליט"א הוסיף כאן בזה"ל, לגבי דברי הנאמ"ן, יש לשאול וכי מניעת אכילת בשר היא מפני הצרות שהיו במשך הגלות, הלא אינה אלא מפני חרבן בית המקדש. בהזדמנות זו ראוי להעיר על מה שאמר באותו שיעור [הערה 27, שכמעט לא היה להם אפילו סידור אחד בדפוס. יב"ן], בקשר למניין השנים מחרבן בית המקדש, כי כביכול בתימן כמעט לא היו ספרי דפוס. וכך היה אומר גם הגרע"י, שבתימן כל לימודם בספרים כת"י. כי נהפוך הוא: (היינו דקא אמרן, שאינם יודעים רק כמו בבואה, בעֵרך. יב"ן).

אגב, לעניין אכילת בשר, הר"ר יחיא סעיד סאלם (שלום) זצ"ל היה אומר, בתימן מחמת שהרגישו את אבילות חרבן בית המקדש, לא היו צריכים להימנע מאכילת בשר, מה שאין כן בדורנו שכבר אין מרגישים ע"כ. אבל פשוט שאין זו טענה, ולא כך היא דרך ההוראה: עכ"ל הראח"כ שליט"א. ויישר חיליה לאורייתא].

שאלה מהקהל: לגבי מה שמרן שליט"א כתב בש"ע המקוצר [סי' ק"ה סעיף כ"ב] לגבי מוצאי תשעה באב, שאז לברך על הלבנה כיון שאז נולד המשיח, כמדומני שזה לפי מה שכותב הבאר היטב. אבל הרבה פוסקים, רוב ככל הפוסקים אומרים, שהמשיח נולד בתשעה באב. כך לדעת האר"י, והכף החיים, והבן איש חי ועוד, כולם אומרים שהוא נולד לארבע שעות וכו'.

תשובת מרן שליט"א: נכון, יש בכך חילוקי דעות. הדבר כבר מתוקן אצלי לקראת מהדורא החדשה והמושלמת של שלחן ערוך המקוצר. כתבתי בינתיים לעצמי במהדורא המתוקנת בזה"ל, 'יש אומרים שנולד בתשעה באב, ויש אומרים במוצאי תשעה באב'. ובקרוב יהי רצון שנזכה לראות פניו, ולכל ישראל תימנים ואשכנזים וספרדים תהיה דרך אחת סלולה, אכי"ר.