שו"ת: כיצד הסדר בסיום תפילת מנחה בחג השבועות שחל בערב שבת

לק''י

שלום עליכם לכבוד הרב שליט''א.

א. בבית הכנסת אצלינו בראשון לציון (נוסח בלדי) בחג השבועות שחל בערב שבת, קראנו שיר השירים והתפללנו מנחה, ולאחר המזמור שלחג אמרו רבי חנניא וקדיש דעתיד. ותמהתי ע''ז למה לא לסמוך על הקדיש שלאחר במה מדליקין. והראוני שכך כתוב בסידור תורת אבות ובלוח קרן בית הלוי לפי מנהג הבלדי. ונראה לי שהם לא כתבו כך אלא אם מתפללים מנחה וחוזרים לבתיהם, אבל כשמתפללים סמוך כמנהג היום אין צורך לעוד קדיש. אבל הם לא גילו דעתם בזה. רצוני לידע מה דעת כבור הרב בעניין?

ב. האם עדיף מנחה שלחג ואח''כ שיר השירים, או שיר השירים ואח''כ מנחה שלחג ולכו נרננה וכו'?

בברכת התורה

אברהם קרואני

לק"י סיון התש"פ בשל"א

א' לכאורה מסתברא כוותך ומטעמך, דכיון שאחר מזמור החג יקום אלד'ים וגו' ממשיכים מיד המזמורים לכו נרננה וגו' סגי בקדיש אחד בסופם לכולם, על־דרך שהעלה מהרי"ץ בע"ח ח"א דף פ"ד ע"א ד"ה ובקצת, כי טוב למעט בקדישים ועו' יעו"ש. לולא דשאני קצת הכא שמזמור זה שייך למנחה, והקדיש יהא כמו מפסיק בין תפילה זו, לתפילת ערבית דשבת שאחריה שפותחים בה במזמורים לכו נרננה וגו'. אמנם הגם שהסברא נותנת כך, אבל אין זה ברור, אא"כ נמצא לכך ראיה מדָבר דומה, הלכך נלע"ד שעדיף לא לומר קדיש כאן כיון דבכל גוונא עכ"פ הרי פסוקים לדידן אינם מצריכים קדיש אחריהם, שלכן אנחנו מקדימים ר"ח בן עקשיא, וכמ"ש בס"ד בשע"ה סי' כ"ה סעיף ד'. או לאידך גיסא יפסיקו באיזה עניין בנתיים שא"צ קדיש אחריו, כגון אזהרות מצוות לא תעשה אם לא אמרום בשחרית, ואז יאמרו קדיש אחרי המזמור, אזהרות ולכו נרננה.

ב' באופן זה עדיף מנחה ואח"כ שה"ש, כיון דשיר השירים שייך לשבת. ובעלמא מקדימים שה"ש כיון שאין כולם נמצאים, לזכות את הרבים שיוכלו להתפלל מנחה בציבור, שמתקבצים תוך כדי אמירת שיר השירים. משא"כ כשחל י"ט בערב שבת שכולם פנויים ממלאכה ומגיעים כבר למנחה, ומה־גם שקוראים מגילת רות לפני מנחה, וכדומה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו