שו"ת: ספר ימים, הפסיק בדיבור, והמשיך לספור שבועות, האם יצא יד"ח?

ב"ה

למרן שר התורה האמיתי והאדיר מאד רבי יצחק רצאבי שליט"א

הסתפקתי בספירת העומר, אדם שאמר היום אחד ושלושים יום, והפסיק בדיבור, ושוב המשיך, שהם ארבעה שבועות ושלשה ימים לעומר, מה דינו.

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח"ס "גם אני אודך"

ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

להלן תשובת מרן שליט"א:

אפילו אם הדיבור היה שלא מעניין הספירה פשיטא דיצא כיון שכבר התחיל במצוה, דומיא דהפסיק באמצע המצוה כגון דקיי"ל לגבי בדיקת חמץ כמבואר באחרונים על ש"ע סימן תל"ב סוף סעיף א', ואפי' במצוות שהן עצמן דיבור ולא מעשה כגון קריאת המגילה כמבואר באחרו' על סי' תרצ"ב סעיף ב'. כל שכן בנ"ד שיתכן שכבר נגמרה המצוה, דהיינו לדעת האומרים שהסופר ימים ולא הזכיר שבועות יצא ידי חובתו בדיעבד כמובא במשנ"ב סי' תפ"ט סק"ז. הלכך לכולי עלמא אינו חייב לחזור ולספור כהוגן. ומה טוב שיחזור (כמובן בלא ברכה).