שו"ת הלכתי בעיקבות מגיפת "קורונה" (ט')

לק"י

שלום,

רואים לאחרונה מכמה רבנים פסקי הלכות והנחיות לשבת הקרובה,

האם יש אפשרות שהרב שלנו כבוד מרן שליט"א יוציא הנחיה מסודרת, כדי שנוכל לתלות בבתי כנסת של התימנים,

להלן הדברים החשובים:

א. חבישת מסיכות בתפילה ובקריאת ספר תורה, כיצד לנהוג?

ב. כיצד לנהוג החזן והקורא, אופן העמידה, 2 מטר? הקריאה עצמה? מסתמא יש כמה אפשרויות.

ג. בדין השלמת הקריאות (אולי הרב דיבר בהילולא טרם שמעתי את השיעור).

ד. האם יש דברים בתפילה שאפשר לבטל, כדי לא להישאר יותר מן הזמן המחייב, כגון בר יוחאי, מי שבירך, לחש וחזרה וכו'.

ה. האם כהן יכול לישא כפיו עם מסיכה וכפפות?

בברכה ותודה,

אלון שלום

יבנה

להלן תשובות מרן שליט"א:

לק"י א' דראש חודש אייר התש"פ בשל"א

א' בודאי מותר וגם צריך להשאיר בעת התפילה ואף בקס"ת את המסוה על הפנים, כיון שזה בא להגין שלא להינזק ושלא להזיק ח"ו מהידבקות במחלה רח"ל. ואין בזה חוסר כבוד כלפי שמים ח"ו, כיון שאף במקומות הכי מכובדים אצל בנ"א נוהגים כך, וקיי"ל דמלכותא דשמיא כעין מלכותא דארעא כנודע.

ב' החזן יעמוד במרחק ד' אמות מן הקורא. החזן והקוראים ג"כ יישארו עם הכפפות בידיהם, וכך יחזיקו ביריעות הס"ת ובמטפחות. ואין לנשק את הס"ת בפיו כלל, אלא באויר.

ג' השלמת הפרשיות שהחסירו ראויה, אבל איננה חובה, והרחבתי בס"ד בהילולא.

ד' אפשר לדלג בר יוחאי ובמה מדליקין ולהתחיל מן שלושה דברים. אם יש צורך לומר מי שבירך וכן השכבות, יש לומר לכולם כאחד. אך את התפילה בלחש אין לבטל, וכן התרגום אין לבטלו ואפי' על ההפטרה, זולת בשעת דוחק ממש אפשר לבטלם. והכל לפי העניין והמקום.

ה' יכול הכהן לישא כפיו כשמסוה על פניו, ובתי ידים ("כפפות") על ידיו, ואפילו במקומות שאין מכסים אותם בטלית, ואין בזה משום חציצה או חסרון כבוד וכו' (עיין פסקי תשובות סי' קכ"ח אות ט"ל הערה ק"צ דף כ"ג, ואות ס"ו דף ל"ז) כיון שכולם יודעים שזה נחוץ לעת כזאת, ושאין הכוונה בכך להסתיר מומים וכדומה.

י"י יברך את עמו בשלום, ויתקיים מכם מקרא שכתוב כל המחלה וגו' כי אני י"י רופאך, ראשי תיבות אֲיָר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו