"טעם" לפרשת יתרו

מתוך "שערי יצחק" ניסן-סיון ה'תש"ע

דיברנו בשיעור בעבר, על עניין הלימוד בליל שבועות, שקוראים שלשה פסוקים בתחלת פרשה ובסופה. הסברנו את הטעם למה קבעו כך, בריך רחמנא דיהב לן אוריין תלתאי, בירחא תלתאי, ביומא תלתאי, לעם תלתאי, ע"י תליתאי. הכל משולש, ולכן כנגד זה תיקנו לקרוא שלש פסוקים בתחילת פרשה, ושלש בסופה. אמרנו כבר את הטעמים לזה, אבל אולי צריך להוסיף עוד משהו.

ידוע, שיש ניקוד שנקרא סגול, ויש טעם שנקרא סגולתא. מה ההבדל ביניהם? מה זה סגול, ומה זה סגולתא? הסגול הוא למטה מהמלה, והסגולתא היא למעלה מהמלה. ועוד, בסגול הנקודה האחת היא מתחת לשתי הנקודות, ובסגולתא הנקודה היא מעל שתי הנקודות. מה פירוש המלה סגול? פתח אנחנו מבינים, פירושו לפתוח את הפה. קמץ, מלשון לקמוץ את הפה. אבל מה משמעות של המלה סגול.

כתוב בתורה לפני מתן תורה, והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. והייתם לי סגולה, מה זה סגולה? רש"י אומר וגם התרגום, חביב. תהיו חביבים. יש פסוק בספר קהלת, סגולת מלכים והמדינות, מה זה סגולת מלכים? מנהג המלכים שקובעים בכתר שלהם אבנים טובות ומרגליות, ועושים אותם בצורת משולש, או שעושים אחד למעלה ושתים למטה, או הפוך שתים למעלה ואחד למטה. יש שתי אפשרויות איך לעשות. זה המשמעות של סגולת מלכים. סגול, צורה של שתי אבנים טובות ואחת או על גביהם או אחת מתחתיהם. א"כ הפירוש של סגול, שלש.

מתי באה הסגולתא? הסגולתא באה תמיד אחרי זירקא. זה טעם מעמיד אחרי זירקא. אחרי הסלסול של הזירקא בא הסגולתא. ופירושו, שכאשר אדם רואה את הכתר של המלך, היופי של הכתר כל כך מרהיב עין, עד שאנשים נעמדים, נעצרים. לכן הטעם המעמיד של סגולתא בא אחרי הזירקא, לרמז את הטעם הזה.

גם הקב"ה אומר לנו כך, והייתם לי סגולה מכל העמים, דהיינו, לעם ישראל יש שתי אפשרויות. הוא יכול להיות כמו שהפסוק הראשון אומר, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם סגולה מכל העמים. אם אתם הולכים בדרך ה', אם אתם שומעים בקולי, אתם תהיו סגולה מכל העמים. דהיינו, תהיו אחד על שתים. עם ישראל גוי אחד בארץ, כל העמים זה שתים, מיעוט רבים שנים. אתם תהיו מעל כל העמים. אבל יש עוד אפשרויות, כמו סגול, שאתם תהיו מתחת כל העמים. דהיינו, אתם יכולים להיות סגולה, אבל בכיוון ההפוך, שתים על אחד. כי יש שתי אפשרויות לסגולת מלכים, לסגול, יכול להיות אחד על שתים או שתים על אחד. עם ישראל כשעולים, עולים עד לרקיע, כשיורדים, יורדים עד עפר. אתם תהיו או מעל לעמים או מתחת להם. אבל אף פעם לא תהיו יחד איתם בשווה, תמיד תהיו או מלמעלה או מלמטה. הבאתי את זה בספרי "נפלאות מתורתיך" שעוד לא נדפס. בעז"ה הוצאנו רק על ספר במדבר, אבל לצערנו עוד לא זכינו שהיתר יהיה מודפס. בעזרת ה'.