|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
שו"ת: האם צריך למנוע כניסת מעוברות לבית הקברות |
||||||||
מספר צפיות: 7848 | ||||||||
מתוך שו"ת עולת יצחק חלק רביעי (שעודנו בכתובים) מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן | ||||||||
כ"ד אב ה'תשע''ט | ||||||||
אם צריך למנוע כניסת מעוברות לבית הקברות לק"י, כ"א טבת ה'תשע"ב, ב'שכ"ג. א) נשאלתי מניין המקור ומהו הטעם למה שיש נשים בזמנינו הנמנעות מלהיכנס לבית הקברות כשהן מעוברות, ואיך יש לנהוג ולהנהיג בזה: והשבתי בס"ד כי לא נמצא מקור לזה, אבל הדעת נותנת כי מעצמן נמנעו, מפני שבחדשי הריונן הן חלשות בגופן מאד, וכח דמיונן ורגישותן מתגבר ביותר, על כן חששו שבראותן קברי מתים וכו' תיפול עליהן אימתה ופחד, ויזיק הדבר להן ולעובריהן, ובפרט בזמנינו שירדה חולשא גדולה לעולם. וז"ל ספר הברית חלק א' מאמר י"ז פרק א' דף ע"ט ע"ב ד"ה והנה, הנשים המעוברות, הן נעשות מאד מוחשיוֹת בטבע הגוף והנפש, ומתחזק אצלן כח הדמיון והתאוה [למאכל וכיוצא בזה. יב"ן], עד שלפעמים מתעוררות לתאוה זרה, כמו לאכול הסיד והנתר וכדומה. ואין למנוע מהן דבר [אלא אם־כן הוא רעל, כמובן. יב"ן], מפני שאם ימנעו מהן, יכולות חס ושלום על־ידי כח דמיונן החזק בזמן ההוא, לצייר תמונת אותו דבר בגוף הולד, ולהירשם בו כתמים או בליטה וכו' לכן צריך שתשמור את עצמה וכו' יעוש"ב: ובשו"ת מנחת יצחק חלק י' סימן מ"ב השיב למי ששאל אותו על דבר אשר שמע אומרים בשם נשים צדקניות שנוהגות שלא לילך לבית החיים בימי הריון וכו' גם אנכי לא ידעתי המקור וכו' יש למצוא טעם למנהגן, על פי מה ששנינו בפרק ג' דפרה משנה ב' חצרות היו בירושלם בנויות על גבי סלע ומתחתיהם חלול עד קבר התהום, ומביאים נשים מעוברות ויולדות ומגדלות שם את בניהן, שלא יהא בילדים שום חשש שנטמאו ממת וכו'. הלכך גם כהיום, שבמהרה יבנה בית המקדש, והן עומדות ומצפות מתי יזכו למצוה רבה זו, שיהיו ילדיהן ראויים למלאות מים מן השילוח לקדש מי חטאת שמזים מהם על הכהן השורף פרה אדומה, כי בעובר לא שייך דין טהרה בלועה, משום דעובר ירך אמו. לכן כשהיא נטמאת, גם הוא נטמא יעוש"ב, אבל לענ"ד הוא טעם דחוק ורחוק: ועל־כל־פנים אפילו לנימוקו, הרי די היה שהנשים בירושלם עיקו"ת וסביבותיה בלבד היו נוהגות כך. ואעיקרא יש להעיר על מה שכתב דכשהיא נטמאת, גם הוא נטמא, שאין זה שייך אלא בזמנם שהיו מטהרים אותן תחילה במי חטאת. אבל בזמנינו שכולנו טמאי מתים, ואין לנו מי חטאת, גם העוברים שבתוכן טמאים ממילא. ולא דנו אלא לעניין טומאת כהנים, שצריכים הכהנים ליזהר אף שהם טמאי מתים. ויש מקום להחמיר אפילו לגבי אשת כהן מעוברת שלא תיכנס לבית הקברות, הגם שמצד הדין מותרת מטעם ספק ספיקא, שמא העובר אינו זכר, ושמא הוא נפל, כמו שהקדים במנחת יצחק שם על פי ספרים וסופרים [ולבית היולדות מותר שתיכנס משום פיקוח נפש, ואף כשילדה ונתברר שהוא זכר, אין חובה להוציאו משם מחשש נפלים או מתים בבית החולים, כיון שנכנסה בהיתר, ולא טימאה אותו בידים. ועיין מ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר יורה־דעה הלכות טומאת כהן סימן קפ"ג סעיף י"ח. ובזמנינו שמבררים אם זכר הוא או נקבה על־ידי אולטרא סאונד כבר בזמן שהיא מעוברת, ממילא יש מקום להחמיר שלא תלך אלא למקום שנזהרים מטומאת מת]. אבל שישארו טהורים לגמרי כדי למלאות מים וכו', מסתברא דלא מהני. ועיין רמב"ם פרק ב' מפרה אדומה סוף הלכה ז', מטבילין היו התינוקות וכו' שמא נטמאו בטומאה אחרת. ומצד טומאת נדה ולידה, עיין תוספות זבחים דף קיג. ד"ה ומביאין, ובחזון נחום פרק ג' דפרה משנה ב', ושאר אחרונים: ב) ובשמירת הגוף והנפש סימן קמ"ב הערה ד' כתב מדנפשיה נימוק אחר, שכנראה מה שהרבה נשים מקפידות שלא להיכנס אז לבית הקברות, הוא מטעם שכתב בשבט מוסר פרק כ"ד שתיזהר בפרט בימי עיבורה שלא להיכנס במקומות של־טומאה, ובמקומות שיש בהן ריח רע, לפי שהולד נוצר כפי ראות עיניה יעו"ש: וחיזוק לכך ממה שהובא בספר צדיקים נסתרים שנדפס מקרוב בדף פ', שאמר הרמ"מ זצ"ל (בעל ספר אהבת חיים) לאשה אחת שבנה נהיה אילם, כי זה מפני שבימי הריונה נכנסה לבית הקברות ונדבקה בה רוח טומאה. אז נזכרה כי אכן כך היה, והבינה מדוע ניזוק דוקא בנה זה יעו"ש, ובמ"ש בס"ד לגבי המנהג בזה וכיוצא בזה בתימן, בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר יורה־דעה הלכות הרחקות בימי נידותה סימן קנ"ב אות ל"ה: * הלכך טוב לחוש לכך, בבחינת שומר נפשו ירחק מזה, הן מטעם הפשט, הן מטעם הנסתר: |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |