בעניין לימוד מקרא בציבור בלילה לצורך ידיעת כללי הקריאה, ושנים מקרא ואחד תרגום בליל ששי

שאלה:

לק"י, י"א בניסן ה'תשע"ט, ב'ש"ל.

שלום רב לכבוד הרה"ג יצחק רצאבי, מחזיר עטרת ותפארת יהדות תימן לישנה:

בבית־הכנסת שלנו הנמצא ביישוב צורן שבשרון, יש ב"ה השתוקקות לחזור אל דרכי אבותינו, הן במנהגים הן בהלכות והן במסורת הקריאה בדקדוק:

א' לאחרונה יש דרישה מהציבור ללמוד בשיעור מסודר את כללי הדקדוק והקריאה הנכונה על פי מסורת אבותינו. אך שיעורים אלה אינם מתאפשרים להיעשות ביום אלא בלילה אחר ערבית, שאז כולם פנויים מעסקיהם. וכדי שנוכל לעמוד על דרכי הנגינה והקריאה בדיוק, יש צורך לקרוא פסוקים בשלמותם זה אחר זה, כדי לבדוק האם כל אחד הבין כראוי את ההסבר, ולא רק לקרוא כללים באוויר ללא יישומם בפסוקים:

ב' וכן יש בינותינו הרוצים גם־כן לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בציבור כמנהג אבותינו, אך דבר זה לא יתאפשר לכולם ביום ששי בבוקר, שכן רובם הולכים לעבוד, ורק מתי מעט נשארים פנויים (וגם אם פנויים, אין פנאי להישאר עוד אחרי שחרית בעוה"ר). האם מותר לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בליל ששי, או לא:

ג' ואם כן, האם מותר לאלה שיש להם פנאי ביום ששי אחר שחרית, להצטרף עם שאר הציבור לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בלילה:

בברכה רבה

שחר עדוי, צורן.

תשובה:

א' הגם כי טוב לחוש לדעת המקובלים שלא לקרוא מקרא בלילה כמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סימן נ"ב סעיף ב', מכל־מקום היכא דאי אפשר שאני. ועוד שיש בזה היתר לפי מה שכתב בשו"ת אבני צדק יורה־דעה סימן ק"ב שדברי האר"י אמורים דוקא ביחיד, אבל בציבור מותר, שזכות תלמוד תורה דרבים מרובה להעביר הדינים ולהיות עת רצון:

ב' מותר, כמפורש בשער המצוות פרשת ואתחנן דף ל"ה ע"ב כיון שיום ששי מכין לשבת והרחמים מתעוררים, וכן כתב ביסוד ושורש העבודה שער ששי פרק שני. ומה שכתב בכף החיים סימן רל"ז סק"ט עשרים וששה פסוקים יעו"ש, מובן שהוא לאו דוקא, רק שאותם הִצְריך האר"י לקוראים במשך השבוע סדר חק לישראל. ועיין עוד פסקי תשובות חלק ב' שלהי סימן רל"ט:

ג' גם הם יכולים להצטרף. תעלו ותצליחו וירבו כמותכם בישראל:

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו