נתינת צדקה בעת אמירת השכבה לנפטר

מתוך שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א 

אורח חיים חלק ג' סימן קי"ד - הלכות תפילות יום הכפורים סעיף ד'.

אומרים השכבות למתים ביום הכפורים, משום דזכירת המתים משברת ומכניעה לבו של אדם. ועוד לפי שגם המתים צריכין כפרה, כדאִיתַּא בספרֵי{ז} כפר לעמך ישראל, אלו החיים. אשר פדית, אלו המתים. מלמד שהמתים צריכין כפרה. וטוב לידור צדקה בעבורם (עיין להלן בחלק יורה דעה הלכות נדרים ושבועות סימן קס"ח סעיף ד'). וסמך לזה בסוף פרשת תצוה, כתיב אחת בשנה יכפר{ח}, וסמיך ליה ונתנו איש כופר נפשו לי"י. ומועילה הצדקה בעבור המתים, כי ה' בוחן לבבות שאם היה זה המת חי, גם־כן היה נותן צדקה. והחי יכול לבקש להקל דין המת, כמו דוד שהתפלל על אבשלום, והמתים הצדיקים מליצים על צאצאיהם{ט}:

הערות עיני יצחק למרן שליט"א:

{ז} סוף פרשת שופטים דברים כ"א ח'

{ח} שמות ל' י' ט

{ט} בית יוסף ודרכי משה סימן תרכ"א, ועץ חיים דף קט"ז ע"א, ושו"ת רב פעלים ח"ד סימן ל"ה. ומצינו שתפילת דוד הועילה לאבשלום אחרי מותו להעלותו מגיהנם וכו', כדאיתא בסוטה דף י' ע"ב. [ויש סמך גם מהא דאיתא בספר חשמונאים ב' י"ב, שיהודה המכבי שלח אלפיים דרכמונים כסף לבית־המקדש להקריב קרבן אשם לה', ולכפר על נפשות המתים וייחשב לו לצדקה וכו' ע"כ. ואעפ"י שספר התשמונאים אינו מקובל אצלינו, כמ"ש בצמח דוד ובתורת נביאים, הבאתי דבריהם במבוא לספר מאי חנוכה, מ"מ נראה דגילוי מילתא כי האיי שפיר דאמי, ועיין להלן בחלק יורה דעה בדיני אבילות הלכות מקצת יום שביעי וכו' סעודת הבראה הערה ל"ב]. וע"ע ספר חסידים סימן תתשע"א, וחסדי עולם בסוף ספר חסידים סימן תר"ה דף תקצ"א, ובתו"ש במילואים לפרשת יתרו חלק ט"ז דף רנז. ובסידור בית הכפורת (בדיני השכבות שבסדר ליל כיפורים אות ד') העלה, דהשכבה ללא צדקה, אינה מועילה למתים כלל ועיקר, אדרבה מזיקה יעוש"ב.

ומה שנוהגים האשכנזים שמי שיש לו אב ואם, יוצא מבית הכנסת בשעת הזכרת הנשמות, (עיין קיצש"ע סימן קל"ג סוף סעיף א' ושערים מצויינים בהלכה שם), אינו נהוג אצלינו.