קושיא על דברי מהר"ש שבזי זיע"א בספר חמדת ימים בעניין אם אירע שמיני של־חנוכה בשבת, והשארתה בצריך עיון.
מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מקץ ה'תשע"ה ב'שכ"ו
ישנו דבר תמוה מאד, בספר חמדת ימים, לרבינו שלום שבזי זיע"א. אינני יודע. זהו דבר, ה'צריך נגר ובר נגר דליפרקיה'. ישנם שם [בפרשת כי תצא בדף שכ"א], שלוש שורות, אשר אינן מובנות. הוא כותב כך, ת"ט. זהו ראשי תיבות, 'תוספת טעמים'. כידוע, הוא חיבר את חיבורו, ובשלב מאוחר יותר, הוא הוסיף כעין מהדורא בתרא, והוא קורא לכך 'ת"ט', דהיינו 'תוספת טעמים'.
הוא כותב שם בזה"ל, בפרק י"ט מהלכות תפילה, אם אירע שמיני של־חנוכה בשבת, קוראים ביום השמיני על הסדר, עד סוף הפרשה. שמעתם? משמע מדבריו, כי את ההמשך של 'ביום השמיני', דהיינו 'ביום התשיעי' 'ביום העשירי' וכו' 'זאת חנוכת המזבח', קוראים זאת רק אם היום השמיני חל בשבת. השתוממתי על כך הפלא ופלא. כמו־כן, מה הפירוש, 'בפרק י"ט מהלכות תפילה'? איפה זה?
ברוך ה', יש לי כת"י מדוייק, של־ספר חמדת ימים, וראיתי שכתוב שם, 'פרק י"ג מהלכות תפילה'. א"כ, זהו הרמב"ם שהבאנו לעיל.
בחמדת ימים החדש הוצאת מכון המאור, אין עניין זה כלל ועיקר. זה כתי"ק של מהרש"ש, אבל אינו המהדורא המושלמת והמאוחרת.
לפי הכת"י שאצלי (שהוא מועתק ממהדורא מושלמת), כתוב כך, ביאר הר"מ במז"ל, בפרק י"ג מהלכות תפילה, אם אירע שמיני של־חנוכה בשבת, קוראים 'ביום השמיני' עד סוף כל הסדר. כך לשונו, לפי הכת"י. אבל עדיין, זה לא עונה על עיקר השאלה. הדבר איננו מובן. ולא מצאתי דעה כזאת. הדבר לא כתוב ברמב"ם, ולא בשום מקום אחר, לפי מיעוט ידיעתי. [אמנם יש סברא קרובה קצת לזה, במס' סופרים פ"כ אות י'. וע"ע הגהות מיימוניות על הרמב"ם שם אות ס']. ובכלל, גם לא מובן, כיצד הדבר נכנס כאן, לעניין שעליו הוא מדבר. הדבר אינו שייך בכלל לנושא. בדרך כלל, ה'תוספת טעמים', שייך למה שהוא מדבר מקודם, הוא מוסיף עוד פרט לעניין שכתב. אבל בנ"ד, בכלל לא מדובר שם בכל פרשת כי תצא על החנוכה. חיפשתי ולא מצאתי. הלכך קרוב לודאי, שהדבר השתרבב כאן בטעות, מאיזה שהוא מקום. מי שיעיין בזה, ימצא שזהו ממש בגדר תעלומה, כיצד להבין את הדבר. ואשמח מאד לקראת מי שיתרץ זאת לנכון, ושכרו כפול מן השמים.