נאמר בפרשתנו (כי תשא) עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. לג אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. כתב מרן שליט"א בשע"ה ח"ד יו"ד א' סימן קמ"ה: העושה שמן המשחה כמעשה וכמשקל האמור בתורה, חייב כרת. ובשוגג, חייב קרבן חטאת. שנאמר ובמתכונתו לא תעשו כמוהו, קודש הוא וגו' איש אשר ירקח כמוהו וגו' ונכרת מעמיו...

"ברם בספר בני בנימין על הרמב"ם שם הביא מקור גלוי משמות רבה פרשת כי תשא (פמ"ז אות ה') על פסוק ויהי שם עם י"י ארבעים יום וארבעים לילה (שמות ל"ד, כ"ח) לכך התקינו חכמים שיהיו המַשְׁנין יושבין בבקר ובערב וכו'" מתוך הערת עיני יצחק למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

להאזנה והורדה! שיעורים ב"עין יעקב" ובהלכות כפי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

נושאי השיעור: המשך ביאור המעשה באלישע בעל כנפיים, והתשובה לשואל בעניין מנהגנו להניח את קשרי התפילין מתחת לבתים, האם ראוי לשנות ו"להחמיר" שהקשרים יהיו מעל הבתים כמו הרצועות. השלמה בעניין הספר פסקי תשובות ומנהגי ק"ק תימן יע"א. תשובה לשואל מדוע שמים את הקיפולים של תפילין של ראש מעל המעברתא ולא מתחת היכן שהקשר מונח. סיכום שמונה נקודות למסקנא בעניין כריכת רצועות התפילין. דברי מרן שליט"א בשבח הלימוד והמבחן על אגדתא דפסחא עם פירוש עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, ופנייה לאירגון המבחן לקראת חג הפסח הבעל"ט.

"ועל הכל, כבר כתב הרב זצוק"ל בחתימת ספרו קיץ המזבח בזה"ל, אף על פי שזכינו לעלות לארץ ישראל, עדיין אנו בסוג גולים, מכל צד ומכל פנה. הן מצד שהמקדש חרב בעוונינו, שהוא מאורה של ארץ ישראל וגם מאורם של ישראל כולן. הן מצד הירידה העצומה ברוחניות ובמוסר. "הן מצד שהאומות מושלין עלינו". ולפיכך עדיין אנו בסוג גולים, ויפה אנו אומרים בזמן הזה ומפני חטאינו גלינו מארצינו וכו', ומתפללים לשם ברוך הוא, שיבנה בית מקדשינו ותפארתינו, ויחזירנו למטעתינו הראשונה, בחיינו ובימינו, אמן כן יהי רצון עכ"ל..."

"וטוב לידור צדקה בעבור המתים. וסמך לזה בסוף פרשת תצוה, כתיב "אחת בשנה יכפר", וסמיך ליה "ונתנו איש כופר נפשו לי"י". ומועילה הצדקה בעבור המתים, כי ה' בוחן לבבות שאם היה זה המת חי, גם־כן היה נותן צדקה. והחי יכול לבקש להקל דין המת, כמו דוד שהתפלל על אבשלום, והמתים הצדיקים מליצים על צאצאיהם"...

נאמר בפרשתינו (תצוה) "והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבוקר בבוקר, בהיטיבו את הנרות יקטירנה". מה העניין לומר פיטום הקטורת בשבת בסיום תפילת שחרית, אפילו למי שכבר אמר בתיקון שלפני התפילה? מה הנפק"מ בזה? ואיזה משתי הפעמים חשובה יותר?

כתב מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק (שמות כ"ט, מ"ג) וז"ל: תיבת המזבח בפשטא אחת בחי"ת, והיא מלרע. וכ"כ אור תורה שכן הוא בספרי ספרד ע"ש בפרשת לך לך. עכ"ל. ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראת במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג "כתר תימן" ־ תורת אמת, כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת "הרעֹתָ" שבספר במדבר. מלוקט מתוך שיעורי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

נאמר בפרשתנו (תצוה): וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ (שמות כ"ח, מ"ב). מצ"ב תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין האם המכנסיים הנהוג ללבשם בזמנינו אסורים? האם אבותינו נהגו כראוי? והאם צריכין אנו ללבוש כאן בארצה"ק המלבושים כמנהג תימן ולא לסור בזה ממנהג אבותינו, ואם יש בזה איסור משום הליכה בחוקות העמים?

עלון "מסילות בני תימן" על שם מהרי"ץ זיע"א - חודש אדר ראשון ה'תשע"ט. העלון מוקדש לע"נ רבי יוסף בן חיים צאלח זצ"ל, ויוצא לאור ע"י הרב שלום צדוק הי"ו. תוכן העניינים: מאמר "אמירת הפיוט בר יוחאי בעיטוף הטלית". מדור "עיונים בתורת מהרי"ץ": מנהגים על פי הזוהר הקדוש. מדור "תולדות רבני תימן": הגאון רבי אהרן ב"ר שלום הכהן זצ"ל, ובנו הגאון רבי אברהם הכהן זצ"ל. כל המעונין להיות שותף בזיכוי הרבים להפצת העלון באלפי עותקים לע"נ לרפואה וזיווג או לפרסם נא ליצור קשר עם הרב שלום צדוק: 055-6783221

כתב היפ"ה (הרב יואב פנחס הלוי שליט"א) ב"תורה קדומה" פרשת תרומה פרק כ"ה פסוק ל"א: "ואמנם בכל ספרי תימן הוא חסר יו"ד, וכן נמצא בכתר בן אשר". להאזנה! תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין "חסרות ויתרות" בספרי תורה תימנים - מסורת נגד התלמוד, והאם תימני יכול לעלות לספר תורה אשכנזי או ספרדי?

האם מצוה להרבות בשמחה גם בחודש אדר ראשון? האם בפורים קטן מרבים במאכל ומשתה? האם יש נפילת פנים ביום פורים קטן? קטע מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק תרומה ה'תשע"א לצפייה! (9:38 דק')

נושאי השיעור: הנהגות וחומרות לימי שובבי"ם ת"ת. הלכות ריחוק מן העריות, איסור חיבוק ונישוק ואפילו לחיצת יד בין קרובים, דין חיבוק האם את בנה והאב את בתו, מה הדין לגבי נכדים, ותשובה למ"ש בספר "ואין למו מכשול" על מ"ש מרן שליט"א בעיני יצחק לגבי דברי הרמב"ם בפירוש המשניות בעניין זה. דבריו בעניין איסור יחוד עם איש שהפך עצמו לאשה או ההיפך, והתייחסות לראיה כביכול שהביא מדברי רש"י במגילת רות. השלמה בעניין הספר פסקי תשובות ומנהגי תימן. המשך בעניין חשיבות העברת מסורת הגיית התורה בגירסא נכונה, והתייחסות לבחורי ישיבות או אברכים הגורסים לימודם כפי שלמדו אצל האשכנזים מטעם שאדם מדבר בלשון רבו. התייחסות לתלמידי חכמים המזלזלים ח"ו בהוריהם בני הדור הקודם כיון שאינם למדנים גדולים.