"שמחת הפורים לא נועדה לקלות ראש הוללות וסכלות, אלא לשמחה לשם שמים, שמתוכה יגיע אדם לאהבת השי"ת ועבודתו. מנהג התחפושות והמסכות ושאר מיני ליצנות שנהוג כבר דורות רבים בארצות שונות, נכנס גם אלינו בדור הזה. ואע"פ שמצאו היתרים ונתנו טעמים, עכ"פ עניין זה בעוונותינו הרבים הלך והפך יותר ויותר בפרט בזמנינו להתפרקות מקדושה ויראת שמים במסוה של "מנהג ישראל תורה", וכבר צווחו על זה ככרוכיא גדולי ישראל. אבותינו הקדושים נע"ג מעולם לא הלכו בדרך זו. וכבר כתב מהרד"ם זצ"ל בשתילי זתים סימן תרצ"ה ס"ק י"א, אין חילוק בַּשָּׁטוּת בין פורים לשאר ימות השנה, וכל שכן להזיק אחד את חבירו, ואין זה אלא נאצה לפני השי"ת ולא שמחה..."

כתוב בהלכה, כי יש להגיע לבית הכנסת בליל פורים בבגדי יום-טוב. רציתי לשאול האם אפשר לעשות "הבה נתחכמה לו". הכוונה, אני רוצה ללבוש לבוש תימני (הרצון הוא כל השנה, אך לצערינו זה ייראה מוזר), אז חשבתי שלפחות בפורים אפשר לבצע את זה. השאלה היא האם זה שאנשים מסביב, אפילו תימנים, יתייחסו ללבוש כתחפושת, למרות שאני מתייחס לזה כבגדי יום-טוב, ייחשב לי שהגעתי לבית הכנסת בבגדי יום-טוב? או שבטלה דעתי כנגד דעת הציבור, שחושב שזו תחפושת ותו לא, ולכן עדיף להגיע עם בגדים רגילים?

ניתן להעביר "מתנות לאביונים" דרך מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, המעות יינתנו עבורכם ביום פורים עצמו, לאברכי כולל נזקקים בני ק"ק תימן יע"א. שמות התורמים שיחי' יובאו בפני מרן הגר"י רצאבי שליט"א - בעיצומו של יום פורים - שיברכם לברכה ולהצלחה ולמילוי כל שאלה. ברוכים תהיו!

בדברי רבא (מגילה דף ז' ע"ב) מיחייב איניש ליבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו', מאת הבחור החשוב יהודה חרזי הי"ו, מבחירי ישיבת "בית מדרש עליון" בני ברק, ועורך העלונים "תוצאות חיים" - השיעור השבועי הקבוע בליל ששי לבחורי הישיבות הקד' בבית מרן שליט"א

"מצאתי מקור לאחד מחכמי תימן הראשונים... רבינו נתנאל בן ישעיה, מחבר של הספר נור אל צ'לאם. יש לו פירוש של מגילת אסתר, זה נדפס ב'אגדתא דמגילה'... הוא אומר, ימי משתה ושמחה, חייב אדם לשתות עד שלא יכיר בין ארור המן לברוך מרדכי. משמע, שההלכה נלמדה מהפסוק הזה..."

על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסר בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו.

דקדוקי קריאה בפרשת ויחל משה וגו', מדוע המלה לָמָה הראשונה היא מלרע והמי"ם רפויה, והשנייה היא מלעיל והמי"ם דגושה, שקלא וטריא וביאור שיטת המדקדקים הפשטנים, והסבר הרש"ר הירש וסיעתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תצוה – זכור, התש"פ בשל"א.

להאזנה! ביאור קצר מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, להלכה המובאת בספרו שלחן ערוך המקוצר חלק ג' סימן קכ"ב הלכה ב'. קטע מתוך השיעור השבועי שנמסר בשנת תשס"ט, בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק

נושאי השיעור:

לצפייה דיגיטלית! מגילת אסתר "אורה ושמחה", עם "בינה במקרא" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, וילקוט מדרשים ומפרשים מחכמי תימן, ובתוכם פנינים מספר "נפלאות מתורתך" למרן שליט"א. ניתן לרכוש במשרדי מכון פעולת צדיק או בטל' 052/7635645

להאזנה! ביאור מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א על שלחן ערוך המקוצר סימן קכ"א הלכה ב' (משנת תשס"ט), בביאור מעלת קריאת פיוט מי כמוך, ומעשה שהיה עם רבי אברהם אבן עזרא לרבינו יהודה הלוי והטעם למה יש סידורים שיש בהם תוספת בית בפיוט זה

"מנהג 'זכר למחצית השקל' בא מהאשכנזים, ואפי' מרן בשו"ע לא העלה מנהג זה. גם הספרדים בעבר לא נהגו כן. אמנם אנו מעודדים מנהג זה בזמננו, לתת צדקה למוסדות התורה. הכוללים והישיבות הקדושות, זקוקים לעזרה מרובה. ודאי כי כדאי לתת להם "זכר למחצית השקל", אך כמובן לא בתורת מנהג והתחייבות. כדאי לומר קודם הנתינה "בלי נדר" [עלולים להיות אח"כ בעיות כלכליות ח"ו]..."

שיעורים בענייני פורים על פי סדר תכלאל "עץ חיים" (דף קס"ג ע"א) למהרי"ץ זיע"א, במסגרת השיעור המקדים שלפני השיעור השבועי של מרן שליט"א. השיעור המקדים נמסר מדי מוצש"ק מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א מו"צ בבני ברק ובבית ההוראה

להאזנה! ביאור מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לספר שלחן ערוך המקוצר סימן קכ"ב הלכה י"ג (מתוך השיעור השבועי בשנת תשס"ט). כיצד צורת קריאת המגילה? עד כמה חשובה דקדוק הקריאה? מהם חסרות ויתירות במגילות ק"ק תימן? האם צריך עמוד של עץ בסוף המגילה?

לצפייה! האם מנהג יהדות תימן יע"א הינו להשוות את השיטות בכתיבת עשרת בני המן, כפי מנהג הספרדים והאשכנזים, ומה הם ההבדלים שבין כתיבת שירת הים לבין כתיבת שירת האזינו. קטע מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תרומה שנת ה'תשע"א

נאמר בפרשתינו ואתה תצוה "ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב וגו'". לפניכם קטע וידאו קצר מאת השו"ב הרה"ג ציון חוכיימה זצ"ל, בו הוא מראה מהו החלב המכסה את הקרב. מתוך סט התקליטורים "מסורת השחיטה והניקור" שיצ"ל ע"י ארגון אור ההלכה בראשות הרב מאיר ליאור לוי שליט"א

כתב מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק (שמות כ"ט, מ"ג) וז"ל: תיבת המזבח בפשטא אחת בחי"ת, והיא מלרע. וכ"כ אור תורה שכן הוא בספרי ספרד ע"ש בפרשת לך לך. עכ"ל. ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראת במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג "כתר תימן" ־ תורת אמת, כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת "הרעֹתָ" שבספר במדבר. מלוקט מתוך שיעורי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

נאמר בפרשתנו (תצוה): וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ (שמות כ"ח, מ"ב). מצ"ב תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין האם המכנסיים הנהוג ללבשם בזמנינו אסורים? האם אבותינו נהגו כראוי? והאם צריכין אנו ללבוש כאן בארצה"ק המלבושים כמנהג תימן ולא לסור בזה ממנהג אבותינו, ואם יש בזה איסור משום הליכה בחוקות העמים?