| | | | | "אבל ראיתי זה מקרוב דבר חידוש, מחכמי תימן נע"ג. לדבריהם, ישנו עוד פסוק, שאמרו התינוקות. זהו הפסוק, כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְ"יָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְ"יָ [ישעיהו נ"ד, י"ז]. א"כ יוצא נפק"מ, שאפשר להוסיף גם את הפסוק הזה, ביחד עם שלושת הפסוקים הללו. בכל אופן, ח"ו בשעת הצורך". מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בלק התשע"ו מספר צפיות:4416 כ' אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "בפרשת ראה [דברים י"א, כ"ו], לגבי הפסוק, אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה. זאת ג"כ טעות נפוצה, בפיפיות כל הציבור. אינני יודע, מה כתוב ב'תורה קדומה' שבפניכם, אבל אקרא מה שכתוב בפני, במהדורא עם פירוש רש"י המנוקד. כותב היפ"ה כך, את הברכה, אין געיא בה"א בספרי תימן ובדפוסים, אבל כבר נהגו רוב העולם להטעים הה"א, ונהרא ונהרא ופשטיה. גם לגבי עניין זה, הוא כביכול משאיר את הדבר. אבל אנחנו, הדבר אינו נראה לנו. מי שיכול, שיתקן את הדבר. 'את הַבְּרכה', לא להטעים את האות ה"א. ותבוא עלינו ועליכם ברכה". מספר צפיות:3531 כ' אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | | תשובה לשואל (הגאון רבי דניאל קודיס שליט"א - כיום דיין בבית הדין הרבני), כיצד קהילת קדש תימן יע"א ממשיכה לנהוג את מנהגיה, אחר שעיקר המנהג בארץ הקודש הוא מנהגי הספרדים. והאם אין בכך משום "לא תתגודדו" (פרשת ראה)? מתוך שו"ת "עולת יצחק" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (ח"א סימן קס"א) מספר צפיות:9899 כ' אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | 8:00 דק' |
נאמר בפרשתנו (ראה): אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. מה ההבדל בין מצוות התורה לבין מצוות דרבנן, ומדוע במצוות דרבנן אין דין "בל תוסיף"? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פקודי ה'תשע"א מספר צפיות:34462 י"ט אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "דם בהמה חיה ועוף, אסור באכילה מן התורה. ושתייה, בכלל אכילה. ומפני שהוא איסור חָמוּר, נזכר בתורה במקומות רבים, כגון שנאמר וכל דם לא תאכְלו בכל מושבותיכם וגו', ונֶאמר דם כל בשר לא תאכֵלו וגו', ונֶאמר רק חֲזַק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וגו', לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים" (מתוך ספר שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, יורה דעה חלק א' סימן קל"א הִלְכּוֹת מליחת הבשר וַהֲדָחתו) מספר צפיות:10407 י"ט אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "רבם של עדת תימן בארה“ק, הגר“י רצאבי שליט“א, מציין בספרו ”עולת יצחק“ כי אכן כהיום ’דאתפתחו תרעי דחוכמתא‘ כלשונו, בדקו ומצאו שמתוך כ 20,000- סוגי החגבים הנמצאים על פני הגלובוס כולו לא אותר כלל מין חגב שקרסוליו סמוכים לצווארו, זאת מלבד פרט יחיד המוכר בשם ’גמל שלמה‘ שאכן קרסוליו יוצאות בקדמת גופו, אולם בוודאות גמורה אין זה החגב המותר, שכן כל שאר הסימנים העיקריים המפורשים ברורות בתורה ובפוסקים אינם נמצאים בו...". מתוך עיתון "המבשר" - מוסף תורני, עש"ק ראה מספר צפיות:9341 י"ט אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | בלעדי באתר יד מהרי"ץ עבור ילדי הקהילה יצ"ו: קריאת שלשה פסוקים ראשונים מתוך עליית ששי של פרשת השבוע, לצורך שינון הקריאה כפי מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, מפי הרב לוי קשת זצ"ל - בני ברק ת"ו. המקום ברוך הוא ישמרכם וינצרכם, ויפתח ליבכם לתלמוד תורתו, ויגדלכם לעבודתו וליראתו, אכי"ר. מספר צפיות:3490 ט"ז אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | מהרי"ץ כותב [בעץ חיים ח"א דף פ"ט ע"א] כך: "והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, ודע כי בדפוסים מוסיף פסוק ה' הושיעה וכו', ובתכאליל לא נזכר פסוק זה. ועכשיו נהגו רבים לאמרו. וראיתי כמה גדולים, שלא היו אומרים אותו. ושמעתי מהם הטעם, על דרך 'לא תחסום שור בדישו', שלא להכניעם לגמרי, כי אין להתנצח נגד המקטרג, מאחר שניתנה להם ממשלתם ברצון הבורא יתברך. והוא טעם נכון וחזק". הסיבה היא, כיון שמדברים כאן כנגד 'משחית' 'אף' ו'חימה', ובלילה זהו זמן שליטתם, לכן אין ללכת כנגדם יותר מדאי. זהו כפי שלא אומרים את 'פיטום הקטורת' בלילה, וכן כפי שלא אומרים את י"ג מִדות בלילה, בכדי שלא להרגיזם יותר מדאי. כי ח"ו על ידי כך, הם מתנצחים כנגדנו, והדבר מסוכן מאד. כך דעת מהרי"ץ זיע"א, ולאורו אנו הולכים. מספר צפיות:3145 ט"ז אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | 12:30 דק' |
הפטריות 'שבע דנחמתא' שסימנן נו"ע ארק"ש, מדוע אינן כפי הסדר בכתובים? וביאור הכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' האם הוא גם בנביא? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ואתחנן ה'תשס"ט מספר צפיות:9077 ט"ז אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | חוברת זו הנקראת "המחברת הגדולה", הינה "מהדורא בתרא" של החוברות הבודדות אשר נערכו ויצאו לאור ע"י מוסדות יד מהרי"ץ במשך השבועות האחרונים, והופצו בציבור כ"מהדורת ביקורת" - פרשיות בהעלותך, שלח לך, קרח, חוקת ובלק, פינחס, מטות, ומסעי - וכל השיעורים שבה כוללים תיקונים הערות והוספות רבות ממרן שליט"א. החוברת נשלחה בס"ד ל"מנויים לחיים" דרך הדואר, ע"י מוסדות יד מהרי"ץ ב"ב, והיא אמורה להתקבל בבית המנויים בימים אלו ממש. ניתן להצטרף דרך האתר ל"מנויים לחיים" - לקבלת החוברת "שערי יצחק" מהדורא בתרא לביתכם – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות", הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. מספר צפיות:1755 ט"ו אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | אופן הגיית האותיות אל"ף בי"ת וכו' כמסורת יהדות תימן יע"א. שיטת לימוד צירוף האותיות אבג"ד הו"ז חט"י וכו', ומדוע סידרו אותם דוקא כך. השלמה בעניין מגילת איכה שנכתבה עפ"י סדר אל"ף בי"ת, והסבר נוסף מדוע בפרק ב' ו-ג' האות פ"א לפני האות עא"ן. צירופים נוספים לכ"ב אותיות התורה. מוצא האותיות אחה"ע גיכ"ק וכו', ואופן הגייתם. סדרים נוספים בצירוף האותיות. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ואתחנן התשע"ח. מספר צפיות:8924 י"ד אב ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | תשובה לשאלה מדוע מרן שליט"א אינו ממליץ על "תפילין חרוצות" שנתחדשו בדורנו?: "התפילין החרוצות, זהו דבר חדש שהכניסו בזמן האחרון. בכל הדורות, זה לא היה מקובל. אני מתפלא על הנושא הזה. ראיתי רבנים שנתנו לזה "הסכמות", אבל זהו דבר מוזר. לא ראינו ולא שמענו על תפילין כאלה, שזה חרוץ באמצע... בקיצור, אני לא ממליץ על זה. תיקח תפילין רגילות, נורמליות". מספר צפיות:8756 י"ד אב ה'תשפ''ו | |  |
|
|