כמדי שנה בימי הרחמים והסליחות מתקיימת בס”ד המגבית השנתית "אחת בשנה", לטובת פעילות מוסדות יד מהרי"ץ, הארגון העולמי להפצת תורה ומסורת יהדות תימן. נרתמים בימים אלו באופן מיוחד, ותורמים ביד רחבה ובנפש חפיצה להמשך פעילותינו, לחיזוק מסורת ומנהגי אבותינו ורבותינו חכמי תימן נע"ג, והנחלתם לדורות הבאים למען לא יישכחו מפינו ומפי זרעינו עד עולם. שמות התורמים יובאו בפני מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, אשר בכוח תורתו הקדושה והטהורה יעתיר בתפילה עבורם בעת רצון נדירה ומיוחדת, ויזכו לברכתו הכוללת כל הישועות, כפי שנחקקה בכתב יד קדשו: "ברכות שמים מעל יחולו על כל המסייעים, שיזכו לבְנֵי חַיֵי וּמְזוֹנֵי”. וכבר כתב גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בספרו "עץ חיים" על התכלאל [דף קכ"ה ע"א], בפירושו על הפסוק עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים - אלו העושים מאהבה, שהקב"ה נותן דעתו עליהם. אל תעמוד מנגד! אנא הרם את תרומתך הנדיבה כעת! וממעון הברכות תתברך בכל מילי דמיטב, "בְּנֵי חֵַיי וּמְזוֹנֵי".

"מה־מאד שמח לבי ויגל כבודי לשמוע הקלטות של פסקאות מתוך האשמורות שאומרים בחודש אלול ועשי"ת, כפי מנהגינו ק"ק תימן יע"א, בנעימה מעוררת את הלבבות ובמבטא מדוייק מפיו של הרב אדיר ב"ר אריה ושדי (ושצ֗י) נר"ו השוקד על התורה ועל העבודה בישיבת פרי עץ חיים בעיר בית שמש ת"ו, אשר כשמו כן הוא חננו השי"ת בקול אדיר צח ונהדר, ומזכה בכך את הרבים ומסייע לחזק ולהחזיק מסורת אבותינו הק' נע"ג. זכינו ותוקנו כאן כמה שגיאות שנפלו בנוסח, ודוייקו כמה דיוקים, כפי מה שהעליתי בס"ד במענה לשון שנדפס בשנת ה'תשמ"ח ובסדר האשמורות המדוייק ה'תשע"ב. יישר חיליה לאורייתא".

משמעות השם "אלול", ודברי התעוררות לתשובה לקראת יום הדין הבעל"ט, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמרו ביום רביעי - ערב ראש חודש אלול התש"פ, צולמו בוידיאו ע"י ארגון "הידברות" ופורסמו בכל אמצעי זיכוי הרבים העומדים ברשותם

שבעה שיעורים בענייני אמירת אשמורות (סליחות) עפ"י הספר "עץ חיים" למרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם. השיעורים נמסרו ע"י הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד, וראש כולל "פרי צדיק" בעיר חריש, ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, במסגרת השיעורים המקדימים ל"שיעור השבועי" של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

נאמר בפרשתינו (שופטים) "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים י"ז, ח'). למה לא כתוב בתורה במפורש, שזהו הר המוריה אשר בירושלים? ביאור העניין מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

בעניין המסופק אם קרא קרית שמע, ומה הדין לגבי הברכות לפניה ולאחריה. קיום מצות זכירת יציאת מצרים, והאם פרשת ציצית היא מן התורה. האם אפשר לקרוא קרית שמע בכל לשון גם בזמן הזה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמות התשע"ד