"כי גם בשמחות נישואין של בני תורה ורבנים יראים ושלמים נשמעים שירים טמאים ורעים אלה, ובפרהסיא, וכולם רוקדים ללא שום עוררים. וכי כל כך קהו החושים, והלבבות אטומים ח"ו? עד כדי כך נצטננה יראת ה' בקרבנו? אוי נא לנו כי חטאנו..."

השיעור מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו'בנין משה' על הלכות שבת, ועוד, שנמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעורו השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויצא התשפ"א

"אמנם שמעתי מרבים כי במעט מקומות נהגו להמתין אחרי בשר עוף ארבע שעות בלבד, ויש שהקילו אחר שלוש שעות, ונלע"ד שאין למחות בהם... כי סוף סוף יש להם על מה שיסמוכו... ומכל מקום הבא לימלך, יש להורות שימתין שש שעות כדעת רוב הפוסקים..." (עיני יצחק על שע"ה יו"ד ח"א סי' קל"ו אות כ"ה). מצ"ב שאלה ותשובה להאזנה!

"אסור לאדם להעיד בדבר שאינוּ יודע בעצמו, אף־על־פי ששמע זאת מאדם שיודע בו שאינוּ משקר. ואפילו ביקש ממנו בעל־הדין לבוא יחד עם עֵד אחד שיש לו, ושלא יעיד רק כדי שיפחד בעל חובו, כי יסבּוֹר שיש לו שני עדים ויודה, לא ישמע לו, שנאמר מדבר שקר תרחק..." מתוך שלחן ערוך המקוצר חלק שמיני (ממונות) סימן רי"ב, למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

נושאי השיעור:

מה הפירוש "סגולה"? ומה ההבדל בין הניקוד "סגול", לבין הטעם "סגולתא"? מתוך חוברת "שערי יצחק", השיעורים השבועיים מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שיצאו לאור בחוברת עבה, לחדשי ניסן-אייר-סיון התש"ע, ושחולקו בעבר בחינם ע"י מוסדות יד מהרי"ץ

כתב מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א ספרו בשלחן ערוך המקוצר או"ח סי' ס' הל' ג': ויש מקומות שנוהגים להעלות כל הילדים קטני־הקטנים שבבית־הכנסת (שבשאר פרשיות עדיין אינם עולים לספר־תורה) לקרות בזה אחר זה (או כולם ביחד) ששי של פרשיות ויחי, יתרו, קורח והאזינו. [ויש מקומות שאינם נוהגים כן, אלא מעלים אותם בשמחת־תורה]...

"לכן ספר זה נקרא 'עין יצחק', לא 'עיני', כי רק עין אחת פתוחה. זאת הסתכלות רק של עין אחת. הוא מסתכל רק מצד אחד, ואינו רואה את העין השנייה, לכן הוא ראה רק את זאת. מי שיודע, ישנם בודדים, מיעוטא דמיעוטא, שאפילו לא שמעו עליהם, העומדים בעשרת הדיברות. והוא מביא זאת, כביכול זהו ה"מנהג" שלנו..."

גילויים מרתקים על משפחת פירות ההדר הישראליים, וההיבטים ההלכתיים המפתיעים הנוצרים בעקבותיהם. לשאלת ההתעלמות המוחלטת בחז"ל ממשפחת פירות ההדר: האם התנאים והאמוראים טרם הכירו את התפוז והלימון? כולל גילוי פוסק עדת תימן בימינו הגר"י רצאבי שליט"א, כפי שהוזכר בשיעוריו השבועיים, כי הרמב"ם כן מזכיר את הלימונים גם בספרו "משנה תורה"! מתוך מאמרים שפורסמו במוסף "תורני" של עיתון "המבשר" - בעש"ק וארא, ועש"ק בא - שנת התשפ"א

דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה ביום שני ט"ו בשבט ה'תשע"ט, במסגרת "ערב לימוד וחיזוק" במלאות 4 שנים להסתלקותו של הרב זכריה גמיל זצ"ל, בשעה 18:45, בבית הכנסת נחלת צבי רח' שוחט ישראל 44, הרצליה. כולל שאלות ותשובות לאחר הדרשה.

חקירתו של הגאון רבי צאלח זצ"ל, מורו זקינו של מהרי"ץ זיע"א, אשר דן בספרו פרי צדיק לגבי הנאת הנשמה מן האוכל, דאם היא הנאה רוחנית כיצד יש לה שייכות להנאה מהמזון הגשמי...

"ולכן כשיש לו מאכל ורוצה לאוכלו, אז יברך עליו הברכה הראויה לו, ויכוין להשהות הקדושה על אותו דבר שאוכל, וכיון שאכל לאותו דבר נמצא שנכנסו הגשמיות והרוחניות תוך מעיו, ורבתה הקדושה על הקליפה, ואז כיון שהשלים לאכול, יברך הברכה הראויה לאותו מאכל שיאכל, ויכוין כשהוא מעלה הרוחניות של מאכל ההוא בתוך מעיו..." משל נפלא מאת כהר"ר חיים סנואני זצ"ל הממחיש את גודל מעלת הברכה על הפירות והמאכלים, מתוך ספרו ארזי לבנון.

נושאי השיעור: התעוררות בשב"ק פרשת בשלח על עניין הנסיעות בערב שבת, שיש לצאת לדרך מוקדם מספר שעות לפני שבת, בכדי להימנע מחילול שבת ח"ו, כפי מה שקבעו רבנים מגדולי הדור שליט"א. והמלצת מרן שליט"א כי ראוי בזמנינו לעורר על כך כבר בפרשת בראשית, בתחילת החורף, כי מאז הימים מתקצרים. המשך ביאור דברי התרגום המיוחס ליונתן, לגבי המלים 'לעשות את השבת' – 'למעבד תפנוקי שבתא', והאם לדעתו מצות עונג שבת היא מדאורייתא. השלמה בעניין אכילת ביצים בסעוֹדת שבת בבוקר, ובסעוֹדה שלישית, ולעניין אכילת בצלים אז. היפה ללב ומהרי"ח הקשו כי אם הטעם באכילת ביצים הוא זֵכר לאבילות על משה רבינו ע"ה, היה צריך לאכול את הביצים בסעודה שלישית ולא בסעודת שחרית, שהרי משה רבינו מת במנחה בשבת ולא בשחרית, תירוץ על פי דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח. חידוש כי גם בליל שבת הננו עושים זכר לאבילותו של משה רבינו, באמירת מזמור שיר ליום השבת וגו' בנעימת משנה. בירור באריכות דין הוספת שרטוט נוסף בסת"ם בסוף הדף, כחומה המקיפה לשמור את הפרדס. וכן לעניין שרטוט בין השיטין של עשרת בני המן. המשך בעניין שיטת הרמב"ם בעניין המיצוע במדות, התייחסות לכך שכבר הרשב"ג כתב זאת, ודעת חכמי ישראל עליו. ובירור לגבי 'חכמי המוסר' שהזכיר המגדל עוז, האם הם היו יהודים או גויים. וחיבור ספר חובות הלבבות, שהוא ספר המוסר הראשון מֵאחרי חתימת הש"ס. בקינה שאומרים בת"ב, אז בבית שביינו וכו', במקום 'בחכמי מוסר שמו עיניהם' וכו', הגירסא המקורית 'בחכמינו גורל הפיל'.