"שבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן, היא שבת פרשת שקלים, ומוציאין שני ספרים, בראשון קורין שבעה בפרשת השבוע, ובשני קורא אחד בתחילת פרשת כי תשא, ומפטיר בן שבע שנים יהואש במלכו. ואם חל ראש חודש בשבת, אזי היא שבת שקלים, ומוציאין שלושה ספרי תורה, בראשון קורין שבעה בפרשת השבוע. ובשני קורא אחד בשל ראש חודש, ומתחיל וביום השבת. ובשלישי קורא אחד בפרשת שקלים, ומפטיר בן שבע שנים וגו'"

"מצוות שקלים אין לנו היום, כי היא קיימת רק בזמן שבית המקדש קיים. אמנם היום יש מנהגים שעושים זכר למחצית השקל, אבל מקור המנהג הוא מהאשכנזים, ובסופו של דבר זה נכנס גם אצל הספרדים, והיום נכנס גם אצל התימנים. זה דבר טוב, כי היום מחזקים בזה את מוסדות התורה. טוב לעשות את זה בלי נדר, אפילו שאבותינו לא נהגו. זו לא הלכה, ברור שאין הלכה כזאת, אבל זו מצוה. אין לנו היום מצות שקלים אבל חז"ל חייבו בקריאת פרשת שקלים..."

שאלה למרן שליט"א: האם יש בעיא לאדם דתי לעבוד בחברה שיש בה אנשים ונשים חילונים, ואין שם הקפדה כלל על לבוש צנוע או צניעות בכלל? והאם כדאי בגלל זה לא לעבוד כלל בעבודה כזו?

"לפיכך האידנא שבעוה"ר אין מתקיים כל כבודה בת מלך פנימה, וניטשטשו התחומין, ובפרט כשיש קשר קבוע בין אנשים לנשים וקרוב הדבר שהקריאה בשם ומה גם פעם אחר פעם, הויא כאש בנעורת..." מאמר הלכתי מאת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פורסם בקובץ "בית הלל" תשרי ה'תשס"א

שלום רב, באתר שלכם יד מהרי"ץ הובא מה שכתב מרן הגר"י רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר - אבן העזר חלק א' הלכות שמירת הברית סימן ר"ד סעיף ז' בזה הלשון: ראוי שלא להסתכל בְּאַמָּתוֹ, וקל וחומר בשל־זולתו {לז}. לא מצאתי מאיפה המקור המדויק. הלכתי גם למקור, ולא מצאתי בסעיף הזה. ברצוני לשאול, מאיפה לקוח האיסור להסתכל באמה? בברכה, לירן אהרן

לצפייה בוידיאו! תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לגבי קערת חילבה שאכלו ממנה, ונשאר בה מעט מרק, האם הטובל פתו בקערה זו ואוכל נהיה "בשרי"? מתוך השיעור השבועי שנמסר במוצש"ק בא ה'תשע"א

להאזנה! שיעורו של מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בפני אברכי כוללים בשכונת ברכפלד - מודיעין עילית, בעניין: הכתובה ועשרת חיוביה. מהם עשרת הדברים שמתחייב הבעל בכתובת אשתו? מה מהם מדאורייתא ומה מדרבנן? מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק"

"התורה נתנה רשות לרופא שירפא, שנאמר ורפא ירפא. ולכן אין לו לחולה לסמוך על הנס, אלא חייב להתנהג בדרך העולם לקרוא לרופא שירפאהו, או לילך לבית־החולים. וכבר כמה חסידי עולם נתרפאו על ידי רופאים. ומי שנמנע מכך, שתי רעות הוא עושה..."

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

ברכון "אור השבת" להורדה. כולל: לקט שירי דיואן במסורת ק"ק תימן, נוסח ברכת המזון - בלדי / שאמי, מדור "השבת מתחננת" מתוך מכתביהם של גדולי ישראל בעניין שימוש בחשמל בשבת. לשאלות, בירורי עלויות ומידע אודות חיבור לגנרטור בכל חלקי הארץ נשמח לעמוד לשירותכם. יו"ל ללא חשש גזל זכיות יוצרים ע"י ז. מקייטן, טלפון 08-9791308, לשמחות וכדו' ניתן להזמין עם הקדשה במחיר עלות.

כתב מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר: "מדיני מורא האב, שלא יקראנו בשמו הפרטי, הן בפניו הן שלא בפניו, הן בחייו הן במותו. אלא יאמר "אַבָּא מָרִי" שפירושו אדונִי בלשון ארמי. ודוקא בפה. אבל בכתיבה, אינו צריך להקדים זאת..."

הלכות ומנהגי קהילות קודש תימן יע"א בענייני קריאת עשרת הדיברות, מתוך הספר "שלחן ערוך המקוצר" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, חלק שני (שבת) סימן ס' סעיפים ו'-ז', כולל הערות "עיני יצחק"