נושאי השיעור: בירור דין ההשתחוויה בכניסה וביציאה מבית הכנסת, מדוע דין זה הובא בשלחן ערוך רק בעקיפין ולא כהלכה מפורשת, מעשה ב'חסיד' שחיפש מקור לחומרא של 'שרויה' בפסח, והאם ישנו חילוק בין כניסה לבית הכנסת לבין כניסה לבית המדרש. דברי מוסר מגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בדבר הזלזול בקדושת בית הכנסת. התייחסות מרן שליט"א לסברת האומר כי אין להשתחוות בכניסה לביהכ"נ ללא תפילין, והתייחסות לשיטה המוטעית הסוברת כי לא מתאים להשתחוות לפני ספר תורה. בעניין דיבורים בטלים בבית הכנסת, ומעשה בהגר"י צדקה ז"ל בעניין זה. אין לעסוק בתורה בבית הכנסת אפי' בזמן שהציבור אומרים תחינות ובקשות. המשך ביאור תקנות אז נדברו יראי י"י וגו' - עשרת הדברים לחיזוק קדושת בית הכנסת, צורת התפילה, סגולה בעת אמירת עלינו לשבח, וישועת ה' כהרף עין. מחלוקת לגבי זמן אמירת הפסוק בבית אלד'ים נהלך ברגש, הערה על מ"ש בפסקי תשובות, וכיצד ההנהגה הראויה למעשה. הערות על המעשה המובא בחוברת ברוך יאמרו, לגבי הגר"פ מקאריץ ומהר"י סבא. הוכחות והסבר לכך שגזירות ת"ח ת"ט הגיעו בגלל עון הדיבור בביהכ"נ בעת התפילה, ולא כפי שהביאו בשם ת"ח אחד שהגזירות באו בגלל עוונות חמורות אחרות אלא שהתפילות לא הגיעו כיון שדיברו בזמן התפילה. הערות הרב איתמר חיים הכהן שליט"א על השיעורים הקודמים. המשך ביאור המעשה שהובא בשיעור הקודם על פגישת בעל הנודע ביהודה והבעל שם טוב, שכחת התורה או ידיעת שורש התורה

במכתב חריף לעיריית אלעד, דורש חבר המועצה ויו"ר סיעת 'ישי' ברק צברי במועצת העיר לבטל את ההתקשרות עם העמותות שנבחרו להפעלת בתי ההוראה. צברי טוען כי מדובר בדרך עקיפה למנוע את מימון הרבנים התימנים בעיר. ל'בחדרי חרדים' נודע, כי מאחורי הסעיף שנשמע לכאורה תמים, עומדת יוזמה של פרוש להעביר משכורת של כ- 15,000 ש"ח מידי חודש לרבנים מסוימים בעיר, באמצעות התקשורת עקיפה לזו של המשרד לשירותי דת.

א. האם יש חובה על קהל למנות רב ומנהיג עליו (כמ"ש בשו"ת משנה הלכות ח"י סי' קס"ג). ב. האם יש דין קדימה לרבנים שגרים במקום, על פני רב ממקום אחר (ואולי יש חילוק בגדלות, אבל בסתמא מה הדין בכה"ג). ג. מה עדיף רב גדול בתורה וירא"ש שלא יודע כ"כ לדבר לדור (יצויין שהוא גופא צעיר הוא) או רב אחר שיודע לדבר. ד. מהם תפקידיו וסמכויותיו של רב בית הכנסת. אבקש מחילה קדם מרן על גזל הזמן, ואסיים בברכה, לבריאות איתנה אושר ועושר בגבולו כל הימים אמן!

מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ביחד עם שורת רבנים נוספים בעיר אלעד, חתמו על מכתב תמיכה במינוי הרה"ג שאול אחרק שליט"א כרב העיר התימני בעיר אלעד ת"ו. מרן שליט"א כתב בהסכמתו בזה"ל: "לטובת גיבוש ק"ק תימן בעיר אלעד והתימנים, הוסכם ע"י רבני המקום להעמיד בראש הרבנים את הרה"ג שאול אחרק שליט"א, ולכן הנני מצטרף עמהם לתמוך בו, ואיש את רעהו יעזורו, וחפץ י"י בידם יצלח", אכי"ר.

אל אחי ורעי, הנאהבים והנעימים נוחלי אהבת הקדמונים, הוגי דת שעשועים הע"י. הנה אני נותן לפניכם היום ברכה, קנקן חדש מלא ישן גליון "כתרי תורה" מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג - על פרשת השבוע. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה. האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

עלון שבועי היוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" לבני תורה ק"ק תימן יע"א בעיר אלעד ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, ובניהולו של הרה"ג אליהו נהרי שליט"א. נדיבי עם המעוניינים לתרום למען אחזקת והתפתחות הת"ת המהוה נדבך חשוב לשימור מסורת ק"ק תימן יע"א, יוכלו לפנות לטל': 050-4150896. ברוכים תהיו!

ואומר מהרי"ץ, "ושמעתי שנהגו כן לפי שלכל פרשה ופרשה ממונה מלאך אחד", כמו שכתוב בזוה"ק ..., "לא רצו לחלוק פרשת חוקת לשני סדרים בשתי שבתות, כדי שלא להיות מלאך הפרשה תלוי ומופסק עד שבת שניה". אם יעשו פרשה וחצי, כמו שהיו נוהגים הקדמונים לקרוא קורח וחצי חוקת, א"כ המלאך מופסק באמצע. טעם זה נתגלה להם על פי הזוה"ק, ומה שהקדמונים לא עשו זאת, לא מפני שהתייחסו לדבר ולא חששו לו, אלא זה משום שהקדמונים לא ידעו זאת. מסתמא הם חשבו שזה לא מפריע. אבל אחרי שהתבררה הסיבה הזאת, ממילא נהגו לחבר את חוקת ובלק, כלומר עשו דבר הדומה למנהג הקדמונים, הכי קרוב לכך.

חלוקת פרשיות התורה לבלדי והשאמי - הידעת מה הטעם שנהגו לחבר את פרשיות חוקת בלק ולהפריד מטות מסעי? כולל שיעור וידיאו מקיף בעניין זה מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בשיעורו השבועי מוצש"ק חוקת ה'תשס"ט. כמו"כ מצורפת תשובה מקיפה בעניין זה מתוך שו"ת אורן של חכמים להרה"ג אורן צדוק שליט"א

תכנים לעיון והורדה! במדור "ראש חודש" תמצאו הלכות הליכות ומנהגים בענייני "ראש חודש", בנושאים שונים הקשורים לראש חודש, וכן לשבת וראש חודש, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן . שמעו וקראו ותחי נפשכם. חודש טוב ומבורך!

אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו וגו' בביהמ"ד פעולת צדיק על שם מהרי"ץ זיע"א פעיה"ק בני ברק ת"ו, ונכתוב את הדברים לפנינו, להיותם לזכרון לנגדנו, ולטוטפות בין עינינו בהיות שבחדשים האחרונים יצא הקצף מלפני ה' החל נגף הקורונה רח"ל, ועל צוארינו מוטל לפשפש במעשינו, מה חרי האף הגדול הזה, מה זאת עשה אלדֹים לנו, ולא עוד אלא שגורשנו מהסתופף בחצרות בית ה' בבתי כנסיות ובתי מדרשות, ויבוקש הדבר וימָצא כי אחד מן המרעין בישין הוא עוון הזלזול בכבודם מְעוֹנות השכינה מִקדשי־מעט, הדיבור מביא דֶּבֶר ח"ו, על כן אנו מקבלים על עצמנו בל"נ עשרת הדברים דלקמן...

אל אחי ורעי, הנאהבים והנעימים נוחלי אהבת הקדמונים, הוגי דת שעשועים הע"י. הנה אני נותן לפניכם היום ברכה, קנקן חדש מלא ישן גליון "כתרי תורה" מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג - על פרשת השבוע. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה. האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

מזכרת נצח! אלבום תמונות מרהיב מתוך גלריית התמונות של הצלם יעקב כהן, בשמחת הנישואין של ר' דוד רצאבי הי"ו בן זקונים למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, אשר בגלל המצב נערכה לפי הכללים במקום פתוח, כשכולם עטויי מסכות ועם מספר מצומצם של מוזמנים. בסידור קידושין כובד מרן שליט"א, ובברכה אחריתא הגרי"ח בן דב ראש ישיבת "זכרון יעקב" בה למד החתן. אלבום התמונות צורף לחוברת "שערי יצחק" - שיעור מוצש"ק שלח לך התש"פ, מודפס ע"ג נייר תמונות מבריק וצבעוני באמצע החוברת, וניתן לתלישה ולשמירה למזכרת.

"ישנם אנשים החושבים, כי בימי קדם, אבותינו כולם קראו את פרשת קורח וחצי פרשת חוקת. ובשבת שאחרי כן, קראו את חצי פרשת חוקת ופרשת בלק. וכביכול, המנהג לחבר את פרשיות חוקת ובלק, זהו מנהג מחודש. לכן ברצוני לומר, כי הדבר איננו נכון. הרי מהרי"ו, היה לפני כ-400 שנה. והוא כותב כך, 'יש נוסחאות שכתוב בהן וכו'..." מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק קֹרח התשע"ה