| | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין מעות חנוכה לילדים בזמנינו, שאין רצוי לנהוג זאת ולאמץ את הדבר בקהילותינו, כיון שמקורו מאומות העולם בארצות אירופה, וגם מטעמים נוספים. תוספת דברים בעניין הגירסא בנוסח על הנסים, ופושעים ביד 'עושי' תורתך, שהחשמונאים עסקו בתורה. בית דין של חשמונאי גזרו על גויה משום נשג"ז, וקבעו לדורות את הלכות חנוכה שבש"ס. בעניין חשיבותם ומעלתם של לומדי התורה הקדושה - 'עוסקי תורתך' - בזמנינו כיום, והאם יש דין 'תינוקות שנשבו' לאחינו הטועים. גם בזמן החשמונאים, היו מתפללים ומזכירים שם שמים בתחילת יציתם לקרב (וכן קדמונינו בתימן), והיתה מלחמה קשה על העיר עזה. בעניין עשירי בטבת, שחל השנה בערב שבת הבאה, וח"ו שלא תתחדש גזירת חרבן חדש. ושעדיף לא להניח תפילין במנחה זו. מספר צפיות:5290 ה' טבת ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: ביאור הגמ' בשבת [דף כ"א ע"ב] מאי חנוכה וכו' שהיה 'מונח בחותמו' של כהן גדול וכו', קושיית המפרשים היכן מצינו כי השמן בבית המקדש צריך להיות חתום בחותמו של כה"ג, תמיהה על תירוץ שו"ת דברי יציב עפ"ד האומרים כי יוחנן כה"ג זה היה צַדּוּקִי, והסיבה שמזכירים את שמו בנוסח על הנסים, מפני שזהו תיקונו, שהשמן שנמצא היה מונח בחותמו של אותו יוחנן. מקור וחידוש נפלא חכמי תימן נע"ג על הפסוק ויקחו אליך שמן זית זך, כי השמן למנורה צריך להיות חתום בחותמו של משה רבינו או כה"ג. המשך ההתייחסות למובא בספר על הגאולה ועל התמורה, בעניין הזכרת הצבא החיילים והמדינה בתפילה, ושיש להיזהר מקליפת הערב רב וקליפת כוחי ועוצם ידי, והשוואה לעניין צילום והסתכלות על פרצופים בתמונות ובמראה, אם שורה על זה רוח טומאה, וכן כפתורים שמאל על ימין. ביאור והסברים סביב תשובת הגר"נ רצאבי זצ"ל אביו של מרן שליט"א לגבי השיר שכתב ר"ש אבן גבירול, שאלי יפה־פיה (כינוי לכנסת ישראל) וכו', ואברחה מהם וכו' בַּגָלוּת. ודוגמאות לכך שאכזריות הישמעאלים ורשעותם כלפי ישראל איננה מהיום. מספר צפיות:4284 כ"ז כסליו ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת, ביאור המאמר כל שנה שאין מריעין בה בתחילתה – מריעין לה בסופה, והאם מדובר גם בר"ה שחל בשבת. התייחסות לאסון הנורא שקרה בשמיני עצרת, עוונות שחטאו בהם הנרצחים אשר השתתפו באותה חינגא שהיתה שם וכו'. בעניין הרכבת הקלה שנבנתה ע"י חילול שב"ק, פסק דין מהרה"ג משה רצאבי שליט"א לגבי הצורך להמתין מלהשתמש בה 'בכדי שיעשו', ומסקנת מרן שליט"א עד מתי ראוי להימנע מלנסוע בה. האם בר"ה שחל בשבת, זכות שמירת השבת שלנו היא במקום זכות תקיעת שופר, ומשל נורא מבעל מנחת עני בעניין זה. השלמה בעניין 'מי שבירך' שפירסמו בזמנו רבנים פשרנים, וחשיבות אמירת פסוק כל כלי וגו' בעת שמיעת אזעקה. מספר צפיות:1216 י"ד מרחשון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: הערה לגבי נוסח 'מי שבירך' לחיילי צה"ל וכו' שעשו רבנים עם השקפות לאומיות, ונוסח 'מי שבירך' שאותו כדאי להגיד כעת לרגל המצב. בעניין החצוצרות שהיו תוקעים בהן בני אהרן הכהנים בעת מלחמה, דעת הרמב"ם כי גם בזמנינו יש לתקוע בחצוצרות על כל צרה שלא תבוא וכו', מדוע אבותינו נע"ג בארץ תימן לא נהגו זאת, אלא תקעו בשופרות. מנהג אבותינו נע"ג לומר את שירת הים כסגולה להצלה משונאי ישראל, ופסוקים נוספים שראוי לכפלם, חוץ מן הפסוק תפול עליהם וגו'. השלמה לשיעור הקודם בעניין ביצת בית יענה, כי אמנם היא שותקת אבל היא גם נלחמת כאשר באים לקחת את ביציה. כנראה שתפילותינו בימים הנוראים לא היו כראוי וע"כ באה אלינו הצרה הזאת, ועל כן יש להוסיף כעת בתפילות הללו. השלמה בעניין הגורסים 'שועתנו תעלה לשמי מרומים, אֶל מלך יושב על כסא רחמים', וראיות נוספות כי צ"ל 'אֵל' בצירי ולא בסגול. השלמה בעניין הפיוט יום נעקד יצחק וכו', שישנם כאלה הנוהגים לאמרו בראש השנה, ולגבי המלים 'שוחט והנשחט והמאכלת', ביאורים נוספים בפיוט זה, ושתי הערות על המובא בתכלאל עטרת זקנים. המשך בעניין מדה כנגד מדה בזמנינו, הרחבה לגבי השאלה האם אנחנו כיום יכולים להבין מהו החטא שאותו צריך לתקנו, ביאור המעשה שהובא לגבי אלה שביקרו בבית הכנסת של עזרא הסופר וכו', וכן בעניין ההילולא בקבר רשב"י בל"ג בעומר, שהאריז"ל רצה לבטלה, השלמה לגבי כמה עניינים שהובאו בשיעור הקודם מדעת גדולי ישראל ומסקנת מרן שליט"א. אמירת הפסוק כל כלי וגו' בזמן אזעקת אמת. מספר צפיות:1216 ז' מרחשון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: על מה ולמה באה עלינו 'מלחמת שמיני עצרת', במה צריך להתחזק ומה עלינו לתקן. התחלת הבירור. הערה קצרה לגבי תקיעה בשופר בעת אמירת י"ג מדות. חזרה לעניין דלעיל, וכוונת דברי מהרי"ץ זיע"א בתחילת איגרת המוסר, בענייני הנהגות התפילה בבית הכנסת, וחינוך הילדים למצוות. ביאור דברי מהרח"ו זיע"א על המזמור לולי י"י שהיה לנו וגו', בעניין ארבע הגָּלִיּוֹת שגלו ישראל, וגלות ישמעאל הקשה מהם שתהיה באחרית הימים. אין סתירה מכך שאנו אומרים מזמור זה בפורים, לאחר קריאת המגילה. ואדרבה. מדברי הרמב"ם באיגרת תימן לגבי גלות ישמעאל, חיזוק לאחד מן הטעמים שהביא מרן שליט"א בעניין תליית ביצי בת יענה בבתי הכנסת, והאם אכן עלינו לשתוק לנוכח גזירות אלו. התייחסות מרן שליט"א למכתב שאלה, האם ניתן להצביע על דבר מסויים שיש לתקנו עקב האסון הנורא, כולל מקורות מגדולי ישראל. השלמה לגבי שני ימי חיתום הדין, יום הכיפורים והושענא רבה, ביאור העניין כי מהאסון הנורא שאירע בשמיני עצרת משמע כי לא זכינו בדין, תשובות לדברי הרב יחיאל יעקובזון שליט"א כי הדרך וההשקפה דלעיל איננה נכונה, ולראיה שהביא ממלחמת יום הכיפורים שאז עדיין לא נחתמו, ובירור אימתי בדיוק הוא זמן מסירת הפתקין בשמיני עצרת לביצוע גזר הדין רח"ל. האם ניתן לקשור את מצבינו כיום, ל'חבלי משיח' ולמלחמת גוג ומגוג, בירור האם מלחמת גוג ומגוג תתחיל בחג הסוכות, כי הפטרת שבת חוה"מ סוכות מדברת בעניין זה. חובה להתגבר על יצר ההסתכלות במכשירים הטמאים אפילו לגבי מה שקורה כעת במלחמת שמיני עצרת, ובעניין הסכנה שבראיית דברים כאלה אכזריים ונוראיים. מה עלינו לעשות בעת המלחמה, וחשיבות אמירת ויושע וגו' כאשר ההיכל פתוח. מספר צפיות:1255 ד' מרחשון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין הנוסח שאומרים בימים הנוראים, "ותִכָּתבון כולכון ואנא עמכון, בספר החיים, ובספר הזכרון, ובספר מחילה וסליחה וכפרה", ובירור הדיוק בנוסח ברכת אדם לחבירו - או לציבור - בימים הנוראים עד מוצאי יוהכ"פ. ביאור מאמרו של רבי כרוספדאי [ראש השנה דף ט"ז ע"ב], שלושה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים, ואחד של צדיקים גמורים, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים, נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים וכו', וכי ישנם 'ספרים' בשָמים? בעניין חמשת הספרים הנזכרים בפיוטים 'רחמנא', 'אבינו שבשמים', 'אבינו מלכנו' [השלמה לשיעור קודם], בירור מקום הוספת הפיסקא 'כתבנו בספר זָכִיּוֹת', ותשובה לשואלים כי מדברי מהרי"ץ משמע שישנו צורך להסמיך את 'כתבנו בספר פרנסה טובה' אל 'כתבנו בספר חיים טובים'. "הפר עצת כל אויבינו", המלה 'כל' לרבות את האויבים שבתוכנו. ביאור מהר"א הכהן ב'דרוש לתשובה', כי אנחנו מתפללים על ביטול מחשבות האויבים והשונאים שבינם לבין עצמם, והערה על דבריו. 'ספר הזכרון', מקורו מן הקדמונים, כגון רבי' עמרם גאון, וכן רש"י. האם ישנם שלשה ספרים או חמשה ספרים, יסוד גדול לגבי הכלול וצפוּן בדברי תורתנו הקדושה, כגון שמו של כל אדם מישראל, מעשים שהיו עם גדולי ישראל בעניין זה, ועל פי זה תשובה על השאלה דלעיל. בעניין 'משמרת המקדש' – מניעת הדיבור בבית הכנסת, עליו חתמו מתפללי ביהכ"נ פעו"צ ב"ב. 'אתרוגי הוד והדר' – אתרוג תימני מיוחס בכשרות בד"צ פעו"צ. בשבח הקובץ החדש דברי חפץ חלק כ"ב, והתייחסות למאמרים המובאים שם בעניין פת הבאה בכיסנין, ובדין חוזר וניעור, ומראה חוּם. מספר צפיות:1193 ד' מרחשון ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | עשרות תכנים במדור חג סוכות, כאן באתר, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי חג סוכות כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. קראו ושמעו ותחי נפשכם! תזכו לשנים רבות ומועדים טובים! מספר צפיות:30293 י' תשרי ה'תשפ''ד | | |
|
|