פרשת העקידה (וירא)

מדוע אין אנו נוהגים לומר פרשיות הקרבנות בכל יום

מתוך שו"ת עולת יצחק למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א ח"ב סימן ז

שאלה למעלת כת"ר וכו' שלום שלום מאדון השלום, כפלינן שלמא למלכי וכו'.

רצוני לשאול לפי מנהגינו שמתפללים בנוסח "בלדי" [כצ"ל בלי אל"ף אחרי הלמ"ד לפי צחצוח ל"ע אשר ממנו מקור המלה, אלא שהיום רבים לא בקיאים במבטא. יב"ן] ובימות החול אין אנו אומרים כמה וכמה דברים שהזכיר מרן הש"ע (בסימן א' סעיף ה') לאמרם, כגון פרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם. עוד שם בסעיף ט', יש נוהגין לומר פרשת הכיור וכו' סמני הקטורת וכו'. מה המקור לזה, והרי בשבת נוהגים לומר עכ"פ פרשת הקטורת וכו' וכן העקידה. ולא מסתבר דהטעם משום שבימות החול טרודים לפיכך לא נהגו לאמרם, דאם כן מדוע השמיטום לגמרי בסידורים שלנו

שלו' ריעאני, בני ברק.

תשובה

מנהגינו בכל זה, מיוסד עפ"ד רבינו הרמב"ם פ"ז מהלכות תפילה הלכה י"א, ובתחילת סדר התפילות אשר לו בסוף ספר אהבה, שאומרים אנו כל מה שכתוב שם, אלא שהוסיפו אבותינו קצת עניינים שלא הזכירם הרמב"ם, והם אדון העולמים, ויהי רצון שתצילני מעזי פנים וכו', ורבון העולמים.

וברור שהרבה דברים, אפילו מאותם שהזכיר הרמב"ם אינם מתיקון אנשי כנה"ג וחז"ל, ותמצא שרס"ג בסידורו דף שנ"ח לא הזכיר לומר אחר ברכות התורה רק משנת אלו דברים. ורב עמרם גאון הזכיר גם פרשת התמיד, ברכת כהנים, ולעולם יהא אדם וכו'. ועיין עוד בסידור אוצר התפילות דף ע"ד וע"ה, ודף פ"ו ופ"ז, ותבין עוד משרשי מנהגים אלו והשתלשלותם, ושמנהגינו נוטה והולך אחר העיקרים והשרשים הקדומים ביותר.

ואמנם בשבת נהגו בדורות האחרונים להוסיף הרבה עניינים אעפ"י שלא נזכרו ברמב"ם, דלהיות שפנויים אז ממלאכה, קיבלו תוספות אלו, על דרך שמצינו כמה עניינים בתקנות חז"ל עצמם לגבי מניין הקרואים בשבת יותר על החול וכו'. וגדולה מזה כתב בשבלי לקט הובא בכה"ח סימן נ' סק"ח דבחול לפי שמתבטלין ממלאכתן וצריכים למעשה ידיהם לא נהגו לומר ה' מלך בעמידה ע"ש.

וכבר כתב גאון עוזינו מהרי"ץ זצוק"ל בעץ חיים דף קי"ב ע"ב דאף שלא נהגנו לומר סדר העקידה בחול כי אם בשבת, מיהו האומרו אין רע אדרבה אם יש פנאי מצוה גדולה וחביבה היא לפני המקום וכו' עש"ב. ובכל כה"ג יכלכל אדם הנהגתו במשפט, שאם יכול להוסיף ולומר כהוגן ובכוונה, מה טוב. ואם לאו, יקבל שכר על הפרישה.

ולפי המציאות, רואים אנו שבשאר קהילות רובם מדלגים תוספות אלו אף שכתובות בסידוריהם, א"כ טוב עשו בסידורים שלנו שלא לכתבם כחק קבוע אלא למי שיחפוץ לאמרם דרך חסידות, תמיד או לפרקים. ובמקומות אחרים הארכתי עוד בס"ד בכל השייך לזה, ועדיין לא נדפסו, אלא שלעניין שאלתך די במה שכתבתי כאן

הצ' יצחק רצאבי יצ"ו