-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

עכשיו באתר יד מהרי"ץ
853 אורחים

מאמר מקדש מעט

    
מספר צפיות: 35391
מי ראוי להיות שַׁמָּשׁ בית הכנסת. משמעות לויים, שמשים. מתוך ספר "נפלאות מתורתך" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, על הפסוק 'והחונים לפני המשכן וגו' משה ואהרן ובניו שומרים משמרת המקדש' (במדבר ג', ל"ח).
כ"ח שבט ה'תשע''ד

מאמר מקדש מעט

מתוך ספר "נפלאות מתורתך" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א

 

מי ראוי להיות שַׁמָּשׁ בית הכנסת. משמעות לויים, שמשים.

 

והחונים לפני המשכן וגו' משה ואהרן ובניו שומרים משמרת המקדש (במדבר ג', ל"ח)

א.      דברים מעוררים ונשגבים בעניין כבוד בית הכנסת, שהוא נקרא מקדש מעט כידוע, הנלמדים מכבוד בית המקדש, ושייכים לפסוק שלפנינו, כתב הר"א בנו של הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי ה', בפרק על הכנת מקום התפילה (עיין עליו בדברינו להלן במגילת איכה על פסוק תשתפכנה אבני קודש ד"ה ועתה). וראוי לעיין בהם, כי הם יורדים חדרי לבב. ולענייננו נביא רק אפס קצהו, לצורך מה שנעיר עליהם בהמשך, ואלו הם דבריו: ההיכל, כבודו יותר, שהוא כנגד היכל ה' שבירושלם וכו', ואין ראוי שיכנס הממונה על כיבודו וניקויו, עד שיטהר ויתקין עצמו כשהוא ירא, ובכובד ראש. ודעתו נתונה להתבונן בגדולת מי שקבע את המקום לעבודתו. ויתן אל ליבו שהארון הבנוי, שבתוכו ספר תורה או ספרי תורות, בדרגת קדש הקדשים. ושספר תורה, בדרגת הארון וכו'.

האדם שיהיה ממונה להיות שמש בית הכנסת, יהיה ירא שמים, בעל חרֵידוּת וכח וחריצות, המאמין כי שירותו את בית הכנסת היא נכבדוּת עבורו, וקבלת שכר ממנו יתעלה [שזכה להיות משרת בביתו. יב"ן]. ואם השיג בזה הנאה גשמית [דהיינו שמשלמים לו מקופת הקהל שכר על עבודתו. יב"ן] הרי זה דרך אגב [ולא העיקר. יב"ן], ומציאת פרנסה וסיוע. לא שיהיה אדם קל דעת, עצלן, שאינו יכול לעמוד במה שמוטל עליו בעבודתו. ולא שיהיה אדם שמדמה לעצמו, כי שירותו את בית הכנסת הוא כשירותו בבית מבתי האנשים וכו'. ולא אדם שאינו חס על ממון ישראל, ולא עוד אלא ממון שמים, שלא יחוס על כלי בית הכנסת ולא ישמור עליהם. ולא שיהיה אדם שתכליתו בזה הוא השכר שיקבל, וכל מאמציו הם למטרת השגת אותו שכר. עד שאילו היה בא לו שכרו מבלי שירותו, היה מסמיק את שירותו. [שזוהי בחינה לדעת שאינו עושה עבור השכר בלבד, אלא לשם שמים. ומהגדרתו של הר"א בזה, יש לנו ללמוד לעניינים נוספים. ומשמע מדבריו שאם היה מבטל אילו במקום אחר היה מקבל שכר יותר, לית לן בה. ועיין בדברינו לעיל הפטרת בשלח על פסוק בפרוע פרעות ד"ה ואיכא, לעניין קיום מצוה כשמתערבת במחשבתו תועלת הדבר לרפואה. ובמ"ש עוד בס"ד במילי דאבות פרק א' משנה י"א פיסקת ונמצא שם שמים מתחלל, לגבי על מנת שלא לקבל פרס. יב"ן]. ולא יהיה אדם שאינו ירא חטא.

ואם אפשר שיהיה לוי, הרי זה עדיף, משיהיה משאר ישראל. כל זה צריך לתת את הדעת עליו ולשאוף לכך. הואיל ובית הכנסת הוא מקדש מעט. ולא היו שומרי מקדש גדול אלא הלויים שֹׁמרי[ם] משמרת המקדש. ואף משה ואהרן, חֹנים לפני המשכן, והזר הקרב יומת וכו'. עכ"ד הר"א בן הרמב"ם.

 

ב.      וזהו דבר חדש שלא מצינו לו חבר לפום רהטא, שהשמש יהא לוי. וגם לא נשמע מי שמדקדק בכך, אפילו להידור. אלא נראה לכאורה שהר"א כתב כן כדרכו בקודש, לפי רום מעלת חסידותו, בהיותו צופה ומביט בעיני רוחו את בית הכנסת כבבואה לבית המקדש, שכל מה שהיה שם יש לנו כעת כאן, אלא שזה גדול וזה קטן, וזאת מרוב צערו על חרבנו וכמיהתו לבניינו. ברם אעיקרא שומרי המקדש לא היו שמשים הממונים על נקיונו וסידורו וכיוצא בזה, אלא שמירה ממש סביבותיו [מה שלא מצינו כלל לגבי בית הכנסת. אדרבה בתימן היו כפרים שלא היו לבית הכנסת דלתות ננעלות, ולקחו ספרי תורה לבתיהם. ונודע לי רק על מקום אחד בעולם שעשו שומר לבית הכנסת, וזאת מפני שהיתה רחוקה ממושב היהודים, כדלהלן במגילת איכה על פסוק תשתפכנה אבני קודש ד"ה ובממלכת. יב"ן], כדתנן בריש מסכת תמיד וריש מסכת מדות, בשלושה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש וכו', והלויים בעשרים ואחד מקום וכו'. וכתב הרמב"ם ריש פרק ח' מבית הבחירה, שמירת המקדש מצות עשה, ואעפ"י שאין שם פחד מאויב ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו וכו'. ושמירה זו מצותה כל הלילה [אבל ביום אין צריך לפי דעתו. ועיין עוד תפארת ישראל בבועז ריש מסכת תמיד, וב"ד ריש מסכת מדות. אבל יש להעיר כי לפעמים היו צריכים שמירה ממש, מפחד אויב ומתנקם. שכן כתוב בקדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו (י"ח ב' ב') כי אירע בחג המצות בימי קופוניוס, להיות שנהגו הכהנים לפתוח את שערי המקדש מיד אחר חצות ליל יום טוב ראשון, שנכנסו שומרונים אשר באו לירושלם בלט, ופיזרו עצמות אדם בלשכות ובכל המקדש. ומשום כך הוכרחו לאסור להיכנס אז למקדש, והגבירו את השמירה עליו יעו"ש]. והשומרים הם הכהנים והלויים וכו' יעוש"ב. ואדרבה משמע שהכהנים היו מנקים המקדש ולא הלויים, כנראה מהא דאיתא בפסחים דף סד ע"א, שהכהנים מְדיחים את העזרה מדם הקרבנות יעו"ש. ואמנם לוי דנקט הר"א, מסתברא לכאורה דהוא הדין נמי כהן, דומיא דשמירה לשיטתו וכדלעיל. אלא כשם דהתם נקט קרא לויים והוא הדין לכהנים, כמו כן תדון לכאן, וכדאיתא במסכת תמיד דף כז ע"א, דאע"ג דקרא לא קאמר אלא לויים, בכ"ד מקומות נקראו כהנים לויים, וזה אחד מהם (יחזקאל מ"ד ט"ו) והכהנים הלויים בני צדוק יעו"ש.

אכן דברי הר"א בזה, מסתייעים יפה ממה שפירש על זה רש"י בחולין דף כד ע"ב, אני שמעתי לשון לויים, שמשים, כמו (במדבר י"ח, ב') וילוו עליך וגו' יעו"ש. הרי מצינו לדברי הר"א כעין חבר. ומעתה דבריו מאירים, וכזוהר הרקיע מזהירים. [ועיין עוד ספרי זוטא על פסוק ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים וגו' לכם מתנה נתונים (במדבר י"ח, ו') יכול הם לכם [דהיינו לכהנים, יב"ן] ודאי. תלמוד לומר, לי"י. אמור מעתה, שלי הם, אלא שיהיו שמשים לפניכם יעו"ש. וכן הוא במדרש הגדול שם דף ר"צ. ובפירוש רש"י על פסוק (במדבר ח', ו') קח את הלויים, קחם בדברים, אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום ע"כ, ומקורו ממדרש אגדה, ושם איתא אשריכם שמְּשַׁמְּשִׁים וכו' יעו"ש. וברמב"ן על פסוק על כן לא יהיה ללוי חלק ונחלה וגו' (דברים י', ט') איתא שהטעם לכך הוא בעבור שכולם משרתים ועוזרים את הכהנים בעבודתם, כי כל דבר המקדש בעבור הקרבנות. וכן אמר וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך עכ"ל].

ונראה שכוונת רש"י מדכתיב התם וילוו עליך וישרתוך, אפשר להבין שתיבת וישרתוך שבהמשך, מפרשת ומרחיבה את תיבת וילוו שלפניה. אף שזה אינו מוכרח, ויש להפריד ביניהן, וכדפירש רש"י עצמו על אותו פסוק הנזכר לעיל, וילוו, ויתחברו אליכם להזהיר גם את הזרים מלהתקרב אליהם [ר"ל לכלי הקודש]. וישרתוך, בשמירת השערים, ולמנות מהם גזברים ואמרכלים ע"כ. ובספרי ובילקוט התם, ובמדרש במדבר רבה פרשה ג' אות ג' איתא, וילוו עליך וישרתוך בעבודתם [המיוחדת להם, דהיינו משוררים ושוערים, וגם] יְמַנּוּ [וּמַנֵּה, עיין בפירוש ספרי דבי רב] מהם גזברים ואמרכלים וכו' יעו"ש ובזית רענן. וכן נראה מתרגום אונקלוס, ויתוספון עלך וישמשונך. ובמיוחס ליונתן, ויתחברון לוותך וישמשונך. ועיין עוד בדברינו לעיל פרשת ויצא על פסוק ותקרא שמו ראובן ד"ה אלה, לגבי לוי. מכל מקום כך היא דעת אותו מפרש ששמע רש"י כדלעיל. ומורה על זה לשון וילוו, דמשמע טפל. [ואף לגבי הקריאה בספר תורה, מצינו בגטין דף נט ע"ב, שאם אין שם כהן, נתפרדה החבילה, ועיין מ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר חלק אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן כ"כ שלהי סעיף ל"א. ויש אומרים שהלויים ייצקו מים על ידיהם של־כהנים קודם עלייתם לדוכן, כמו שהבאתי בס"ד בשלחן ערוך המקוצר שם הלכות נשיאת כפים סימן כ' סעיף ג']. גם הראב"ע כתב בזה"ל, וילוו, כמו (ישעיה י"ד, א') ונספחו. וכן (בראשית כ"ט, ל"ד) ילוה אישי. והנה הלויים נלוים בשמם ע"כ. ונראה שצ"ל כִּשמם בכ"ף.

ומצינו שהיו הלויים גם כן מגיפים את שערי המקדש, כיעויין בערכין דף י"א ע"ב. ויהושע בן נון שנקרא משרת משה (במדבר י"א, כ"ח. יהושע א', א'), וכדכתיב ומשרתו יהושע בן נון נער (שמות ל"ג, י"א) נקרא גם כן שומר [כמו הלויים שהם שומרי המקדש וכדלעיל], כדאיתא במדרש במדבר רבה פרשה י"ב אות ט', ושומר אדוניו יכובד (משלי כ"ז, י"ח) זה יהושע שהיה משמש את משה ביום ובלילה וכו'. ובילקוט שמעוני פרשת פינחס רמז תשע"ו איתא שיהושע היה משכים ומעריב לבית הועד של משה רבינו לסדר הספסלים, ולפרוס את המחצלאות יעו"ש. ועיין עוד במשנה ברורה סימן צ' סק"ז לעניין מקום התפילה לשמש העומד על הבימה לצרכי בית הכנסת. וידוע המעשה באביו של רש"י שהיה זקנו ארוך, והיה מכבד בו את האבק שלפני ארון הקודש, אף שמהר"מ חאגיז פקפק בזה מצד קדושת הזקן, לפי סוד עניינו.

המקום ברוך הוא ישים חלקנו עם יראי שמו ומשרתיו עושי רצונו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

מדור ימי חנוכה

 

 

 

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ת"ת עטרת חיים
מצות טעמו וראו
שר שלום קשת
טריתא
מיני תבלין וקליות
אור ההלכה
מצות מסורת
מנויים לחיים
מועדי השם
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
ארז יחיאל

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד