-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מצות טעמו וראו
טריתא
מצות מסורת
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
531 אורחים

האם אשה חייבת במצות כתיבת ס"ת

    
מספר צפיות: 2432

האם אשה חייבת במצות כתיבת ס"ת

 

מתוך שערי יצחק השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק בהעלותך התש"ע

 

בהלכות ס"ת פרק שביעי אומר הרמב"ם, מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב לו ס"ת. מאיפה לומדים זאת? מן הפסוק 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל'. הגמרא בסנהדרין דף כ"א ע"ב אומרת, שהכוונה לתורה שיש בה את השירה הזאת, שירת האזינו. א"כ יש מצות עשה על כל איש ואיש לכתוב ספר תורה. מדייקים מדברי הרמב"ם, שאשה פטורה. בפירוש המשניות הוא כותב זאת במפורש, וגם בספר המצוות בסוף מצוות עשה. גם בשו"ע כתוב רק איש, אבל אשה פטורה.

בא השאגת אריה בסימן ל"ה וחולק על זה, הוא סובר כי גם אשה חייבת. כי מדוע שאשה תהיה פטורה מכתיבת ס"ת, וכי התורה לא שייכת לאשה? התורה שייכת רק לגברים? מה תאמר, יש מצוות שלא שייכות בנשים, אבל הרי יש גם מצוות שלא שייכות בגברים. יש הרבה מצות שאינן שייכות לכל אחד מישראל, בשביל זה אין פוטרים אותם מכתיבת ס"ת. זאת טענת השאגת אריה.

בתשובה לשאלה מהקהל: אם אשה כתבה ס"ת, הספר פסול. אבל לפי דעת הרמב"ם מותר לקרות בס"ת פסול, אלא שאת מצות כתיבת ס"ת לא קיימו. הרמב"ם הרי סובר בתשובותיו שס"ת פסול מותר לקרוא בו, והוא מביא שיש גדולי עולם שסוברים כך. לכן ע"פ דעת הרמב"ם, עשה מהר"י בירב, רבו של הבית יוסף, פשרה. כי מצד אחד יש ראשונים שסוברים כי ס"ת פסול אסור לקרוא בו, אסור לברך עליו. ויש גדולים הסוברים שמותר לקרוא בו, וכך דעת הרמב"ם בתשובות. בחיבור הוא כנראה חזר בו, אבל זה לא מפורש כ"כ. דהיינו, נראה שבחיבור חזר בו הרמב"ם וסובר שס"ת פסול, אסור לקרוא בו. בכל אופן רבינו יעקב בירב, הרב שחידש את הסמיכה בזמנו בצפת, רבו של מרן הבית יוסף, שהב"י כותב עליו תמיד הרב הגדול מהר"י בירב, עשה פשרה, והיא התקבלה גם בקהילות שלנו. אם באמצע הקריאה בס"ת מוצאים בו טעות, אנחנו מחזירים את הס"ת ומוציאים אחר. אבל מה עם כל מה שקראנו עד עכשיו? בזה אנחנו סומכים על דעת הרמב"ם וסיעתו שסוברים שמותר לקרוא בס"ת פסול. מכאן ואילך לא ניכנס לשאלות, ולכן מוציאים ספר תורה אחר, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות. כי לפי שיטת הרמב"ם בתשובות, אפשר להמשיך לקרוא בס"ת הפסול, אפילו עם ברכות, וסברתו היא שהס"ת זה רק היכי תימצי לקרוא, דהיינו רק כדי שלא נקרא בע"פ, אבל אין זה כמו לולב שהוא עצמו צריך להיות כשר. בשביל לקיים מצות כתיבת ס"ת, אם אדם יכתוב ס"ת פסול, לא קיים את מצות כתיבת ס"ת. אין פה ס"ת. אבל לגבי קריאה בתורה, מאחר וזה רק היכי תימצי כדי לקרוא, כי צריך לקרוא מתוך ספר, לכן הדבר לא מעלה ולא מוריד אם הס"ת פסול. כך לפי שיטתו, והוא כותב שגדולי עולם סברו כך. אנחנו סומכים על זה על כל פנים בדיעבד, רק לגבי מה שכבר קראנו.

אם הספר תורה כתוב בנוסח של אשכנזים או ספרדים, ואינם יכולים להביא ספר תורה אחר, בשעת הדוחק אנחנו מקילים לברך. אבל לכתחילה אם יש שם ספר תורה שיש בו את השינויים כמו המסורת שלנו, אנחנו מחמירים שלא לקרוא בס"ת של אשכנזים או ספרדים. אפילו על חסרות ויתרות, ואפילו על דיבוק בעלמא מוציאים ס"ת אחר. לא כמו הרמ"א, שמיקל בחסרות ויתרות ודיבוקים. אנחנו מחמירים, על כל שינוי קטן מחזירים. כמו שמהרי"ץ אומר, שמוחזק לנו שהספרים שלנו כמפי משה מפי הגבורה. אנחנו כן בקיאים בחסרות ויתרות, אפילו שבגמ' קידושין דף ל' ע"א כתוב דאנן לא בקיאינן בחסרות ויתרות, אבל יש על זה כמה הסברים, וכבר דיברנו עליהם בעבר, כגון שבני בבל דוקא לא היו בקיאים בחסרות ויתרות ולא בני ארץ ישראל, ועוד הרבה מהלכים להסביר את הדבר [כמ"ש בס"ד בספר תולדות יצחק, תגא דאורייתא]. הלכך למעשה אנחנו נחשבים בקיאים בחסרות ויתרות, ולכן מנהגינו שמחזירים ס"ת על כל שינוי.

נחזור לעניינינו. השאגת אריה טוען שאשה חייבת לכתוב ס"ת. גם אם נאמר שהמטרה בכתיבת ס"ת היא בשביל הלימוד בו, כשיטת הרא"ש שבזמנינו אין מצוה לכתוב ס"ת. ולכן העולם לא כל כך מקפיד על מצות כתיבת ס"ת חוץ מאנשים מסוימים, כל המטרה בכתיבת ס"ת היא כדי ללמוד בו, כמו שכתוב 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל'. א"כ בשלמא בזמנם שהיו לומדים מתוך הס"ת, היו דורשים את כל החסרות ויתרות, וכיוצא בהם, כמו בזמן התנאים כשהתורה שבעל פה עוד לא נכתבה, כל הלימוד היה מתוך הס"ת. אבל בזמנינו, שאנחנו לומדים מתוך הש"ס, הגמ' והפוסקים, ממילא המצוה בזמנינו היא לכתוב ולקנות ספרים שאנחנו לומדים בהם. משא"כ הס"ת מונח בהיכל, קוראים בו קצת, בשבת, ובשני וחמישי, במנחה בשבת, וזה הכל, אבל אף אחד לא לומד בקביעות מתוך הס"ת. לכן בזמנינו לשיטתו אין מצות כתיבת ס"ת, והעולם אכן סומך על זה. אבל בא השאגת אריה ואומר, כי גם אם נחליט שהמטרה בכתיבת ס"ת היא כדי ללמוד בו ואשה פטורה מת"ת, אבל הרי אשה שלומדת תורה היא חייבת לברך ברכות התורה. וכך נפסק בשו"ע (סימן מ"ז סעיף י"ד) שנשים חייבות בברכות התורה, כי יש מצוות שנוהגות בהן. וגם אם יש מצוות שלא נוהגת בהם, כדוגמת מצוות עשה שהזמן גרמא שפטורות, הרי גם באיש נצטרך לפטור ממצות כתיבת ס"ת כי יש דברים שלא שייכים לכולם, כמו מצוות המוטלות על כהנים, מלך וכדומה.

אבל בא הבית הלוי ואומר, שאינו מבין את דברי השאגת אריה. הרי יש הבדל גדול בין מצוות של אשה, לבין מצוות של איש. באיש, גם אם יש מצוות בתורה שהוא פטור מהם, אבל הוא איננו פטור מללמוד אותם. האיש צריך ללמוד גם מצוות שהוא פטור מלקיים. אבל אשה, מצוה שהיא לא חייבת בה, היא לא צריכה ללמוד אותה כלל, ממילא אין לה בכלל שייכות למצוה.

להלכה למעשה, כתוב בברכי יוסף וכך העולם נוהג, נשים פטורות מכתיבת ס"ת. אולי קשה להגיד שכך העולם נוהג, כי דוקא יש נשים צדקניות שמשתדלות לקנות ס"ת, אבל אינני יודע אם הן עושות כך בגלל שהם מצוות, אולי בשביל לזכות את הנפטרים, או כדי שיהיה להן זכות לעצמן. קשה לדעת. מאחר שבלאו הכי העולם כבר לא מחשיב את מצות כתיבת ס"ת כחובה ממש, וכפי דעת הרא"ש. בכל אופן, לפי מה שהפוסקים אומרים, ההלכה היא כדעת הרמב"ם והשו"ע שנשים פטורות ממצות כתיבת ס"ת.

אבל בעצם צריכים לדעת מהו גדר המצוה. האם המצוה היא לכתוב ס"ת, או שהמצוה שיהיה לאדם ס"ת. אם אדם יודע לכתוב, הוא חייב לכתוב, או שצריך שיהיה לו ס"ת ברשותו ובבעלותו? אם המצוה היא לכתוב, ממילא אשה לא יכולה לכתוב, כי גם אם היא תכתוב ס"ת הספר יהיה פסול כמו שאמרנו, דקיימא לן כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה. ואפילו על מגילת אסתר יש נידון, ויש מביאים ראיה שמותר ממה שנאמר ותכתוב אסתר המלכה. בכל אופן נפק"מ לעניין זה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
פעולת צדיק
ת"ת עטרת חיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מנויים לחיים
שר שלום קשת
מיני תבלין וקליות
מועדי השם
ארז יחיאל
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
עבור לתוכן העמוד