-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
640 אורחים

טעות שאירעה בקריאת המגילה, וכבר נתפזרו הציבור לבתיהם

    
מספר צפיות: 2234
ט"ז אדר א' ה'תשפ''ב

טעות שאירעה בקריאת המגילה, וכבר נתפזרו הציבור לבתיהם

 

מתוך שו"ת עולת יצחק חלק ד' (שעודנו בכתובים) מאת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן

 

 

לק"י, פורים ה'תשע"ו, ב'שכ"ז.

 

א) נשאלתי על אודות שאירע במקום אחד שטעה החזן בקריאת המגילה, בפסוק מה נעשָׂה יקר וגדלה וגו' לא נעשָׂה עמו דבר (אסתר ו', ג') וקרא את השי"ן בסגול נעשֶׂה במקום קמץ, וכבר נתפזרו הציבור איש לביתו. האם הוא שינוי משמעות, וצריך לחזור. וחוששים שאם יפרסמו זאת לציבור שיחזרו לבית־הכנסת לקריאת המגילה שוב, תהא בושה גדולה לחזן:

 

והשבתי בס"ד דודאי הוי שינוי משמעות, דבקמץ מובנו לשון עבר, ששאל אחשורוש אם עשינו לו יקר וגדולה, והשיבו נערי המלך שלא עשו. מה שאין כן בסגול, מובנו לשון עתיד, כאילו שאל מה לעשות לו, והשיבו בשלילה שלדעתם אין לעשות. [ושוב הראוני כי כבר נכתב כן בספר ימי הפורים להר"י שכטר דף נ"ט ד"ה ובעיקר יעו"ש]:

 

ומכל־מקום כיון שאם יתפרסם הדבר לרבים יתבייש החזן, וגדול כבוד הבריות, יש להורות כפי עיקר הדין שאין מדקדקין בטעיות המגילה, שלדעת הסתם שהעלה מרן השלחן ערוך בסימן תר"צ סעיף י"ד היינו שאין צריך להחזיר בהן אפילו על שינוי משמעות, עיין מ"ש בס"ד בתשובתנו דלעיל חלק ב' סימן ל"ה, ובעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר סימן קכ"ב אות נ"ו. דבכל כי האיי גוונא אין צריך לחוש לסברת יש אומרים כדקיימא לן בעלמא. [ועוד יש לצרף בזה דעת הסוברים דאף בעלמא אין צריך לחוש לסברת יש אומרים, כי לא הביא מרן את סברתם אלא מפני כבודם. ובפרט שמדברי רבינו הרמב"ם בפרק ב' ממגילה הלכה ז' משמע כסברת הסתם. איתמר. וכבר דנתי שם בתשובה ד"ה ורבינו, בדעת הרמב"ם בזה, מדכתב קרא קריאה "משובשת" יצא, כלפי סברת המעשה רוקח שכתב לדקדק ממש בהיפך, דדוקא כשהקריאה לחוד משובשת ולא ההבנה יעו"ש, ולקמן אות ג' ד"ה כל קביל]. על כן לא יכריזו על כך, רק ליחידים השואלים וכדומה, יש להורות שיחזרו לעצמם בביתם, לצאת ידי חובה לכתחילה:

 

וכיון שחכם אחד שליט"א העירני שיש פירוש אחר בדעת מרן שם, והובא בהערות איש מצליח במשנה ברורה סוף חלק ששי דף נ"א, הוצרכתי להשיב על הכתוב שם בשערי יצחק שיעור מוצאי שבת־קודש תצוה זכור ה'תשע"ח ב'שכ"ט, ומשם תדרשנו:

 

ב) ושמחתי לחזות אחר זמן אישו"ר כולל לדברינו אלה, במה שכתב מהר"י מולכו בשולחן גבוה ס"ק ל"א על סעיף זה שבשלחן ערוך בזה"ל, אין מדקדקין וכו'. ירושלמי הביאו הרא"ש והר"ן בפרק ב' וז"ל, היה דורשה ומגיהה, בירושלמי תני אין מדקדקין בטעיותיה. יצחק בר אבא ורב חננאל הוו יתבי קומי רב, חד אמר יהודים, וחד אמר יהודיים, ולא חזר חד מנהון. וז"ל הרמב"ם בפרק ב', הקורא את המגילה וטעה בקריאתה וקרא קריאה משובשת, יצא, לפי שאין מדקדקין בקריאתה עכ"ד. ומשמע דלא שני ליה בין טעה מיהודים ליהודיים, בין טעה בשאר שיבושין ואפילו שלא יהיה מובן, דלא גרע מהשמיט הקורא תיבות או פסוקין דיצא כשאינו מפסיד הקריאה, כמו שכתב ריא"ז וכתבתי לשונו לעיל [שם בס"ק ט', ויתבאר בס"ד לקמן בסמוך ד"ה ויש. יב"ן]. ואפשר דגם הרא"ש הכי סבירא ליה, מדלא כתב סיפא דמילתא שכתבו הר"ן והרב המגיד שאכתוב בסמוך. ואע"ג דבירושלמי קאמר מיהודים ליהודיים, סבירא להו להרא"ש ולהרמב"ם דלאו דוקא טעות כזה, אלא הוא הדין שאר טעיות, ומעשה שהיה כך היה. וכיון שהרמב"ם והרא"ש לדעת אחד נתכוונו, נקט סברתם בסתם, כנודע הכלל דסתם ואחר־כך מחלוקת וכו' עכ"ל. [ועיין עוד אור תורה מנחם־אב ה'תשס"ד סימן קי"ט דף תשפ"א]:

 

והגם שמרן לא העלה בבית יוסף דיוקים הללו שמדברי הרמב"ם והרא"ש, צריך לומר שזו היתה דעת הטור אשר ממנו המקור, שכתב בסגנון זה. ואל תתמה שהבית יוסף לא הרגיש בזה, דכבר מצינו כיוצא בזה בכמה דוכתי דאשתמיטתיה במחכת"ה שיטת הרמב"ם, כגון שציינתי בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר חלק יורה־דעה הלכות מליחה סימן קל"א אות פ"א. ואפשר שכשהעלה דין זה לשלחן ערוך, שת ליבו גם לזאת, ולכן גם הוא סתם כן, וכדאשכחן לרבוותא שמטעם זה חזר בו לפעמים ממה שכתב בבית יוסף. כל־שכן בנדון דידן שעולים בקנה אחד:

 

ויש לכאורה להעיר על מה שכתב השולחן גבוה בשם ריא"ז שאם השמיט הקורא תיבות או פסוקים יצא כשאינו מפסיד הקריאה, כי פסוקים נשמע חידוש, כי לא פורש הדבר בלשונו (וגם בספרי שאר פוסקים שהעלו דבריו, על־כל־פנים אותם שראיתי), וכפי שהביא גם השולחן גבוה עצמו לעיל מינה בס"ק ט' ד"ה אבל, וכמו שציין בעצמו שכתב לשונו לעיל וזהו, בשלטי הגבורים כתב שם בשם ריא"ז וז"ל, ונראה בעיני שלא הוצרכו לקרוא האותיות החסרות על פה, ואם לא קראן יצא, שלא אמרו אלא באותיות המפסידין את הקריאה, כגון וימי הפורים [האלה] לא יעברו (אסתר ט', כ"ח) אם השמיט מִלת לא, הפסיד הקריאה. וכן מי"ם דמתנות לאביונים (שם כ"ב) [ראיתי או שמעתי מסתפקים אם כוונתו למי"ם הפתוחה של־מתנות, או למי"ם הסתומה של־לאביונים. ואף דלא נפקא מינה, דהא בתרוייהו הפסיד הקריאה, מכל־מקום מסתברא לענ"ד שכוונתו לתיבת לאביונים, כי בזה שייך לטעות, שהקורא אינו מסיים התיבה בסגירת פיו, והב"ן. יב"ן] וכיוצא בהן. אבל אם השמיט שאר אותיות או מִלות שאינן מפסידות הקריאה יצא, ואעפ"י שלא קראן כלל וכו' עכ"ל:

 

וצריך לומר דסבירא ליה להשולחן גבוה דסוף סוף מאי נפקא מינה בין כמה תיבות, לפסוק שלם, אם אין הפסד בקריאה לית לן בה. ונראה לענ"ד בס"ד דהיינו כגון פסוק והשקות בכלי זהב וגו' (אסתר א', ח') שהכתוב מספר לפני כן ואחרי כן שבח המשתה של־אחשורוש, ובחסרון עניין הכלים וריבוי היין שנזכר בפסוק זה, לא נפקא מינה כל־כך, כי עדיין נותרו שני פסוקים המדברים בזה. כיוצא בזה פסוק (שם ב', י"ג) ובזה הנערה באה אל המלך וגו'. וצל"ע אם יסכימו לזה שאר רבוותא אליבא דשיטת ריא"ז, על־כל־פנים מהא לא נפקא מינה לנדוננו דלעיל:

 

ג) כל קביל דנא כתוב במנות הלוי למהר"ש אלקבאץ חלק ב' דף כ"ג, ולא הוא אלא בנו מה"ר משה הוסיף שם לדקדק מלשון הרמב"ם פרק ב' ממגילה הלכה ז' הקורא את המגילה וטעה בקריאתה וקרא קריאה משובשת יצא, דקשה שהיה די לו לכתוב וטעה בקריאתה, ולמה האריך והוסיף לכתוב וקרא קריאה משובשת יצא. ויש לומר על פי מה שכתב הרב המגיד, בירושלמי (פרק ב' הלכה ב') תניא, אין מדקדקין בטעיותיה. חד אמר יהודים, וחד אמר יהודיים, ולא חזר חד מנהון. וכתוב בחידושי הרשב"א, ודוקא בטעיות שהלשון והעניין אחד, כגון יהודים יהודיים. אבל טעות אחר לא, שאם כן לא קראה כולה ע"כ. וזה כיוון הרב - הרמב"ם - כי אם לא היה אומר רק וטעה לבד, היה מובנו איזה טעות שיהיה, והנה הכל נכנס תחת סוג טעות. לזה אמר הרב וטעה בקריאתה, אמנם לא היה טעות אשר יש הפרש בעניין, כי אם כן לא יצא, רק הפרש בקריאה, וזהו שאמר קריאה משובשת עכ"ל. ודבריו אחדים הם עם דברי המעשה רוקח שציינתי בס"ד לעיל אות א' ד"ה ומכל־מקום:

 

אבל דעתי העני נוטה שהעיקר כהבנת השולחן גבוה דלעיל. ומסייע לו בספר לב מבין על הרמב"ם שם בהלכות מגילה דף נ"ד ע"ב וז"ל, מדברי רבינו יש לדון דסבירא ליה דבכל גוונא אין מדקדקין בטעיותיה, ואין חילוק בטעות. וכן ראיתי להרב שולחן גבוה שם בסימן תר"ץ דמפרש דברי רבינו הכי, ומהאיי טעמא סתם מרן בשולחנו הטהור ולא פירש מידי יעו"ש. ועיין בספר מעשה רוקח דכתב להיפך בדעת רבינו, ולדבריו קשה איך מרן הבית יוסף סתם בשלחן ערוך להיפך מכל הני אשלי רברבי רבינו והר"ן והרשב"א והארחות חיים, וסמך על הטור. אלא ודאי על כרחין צריך לומר דמרן סבירא ליה בדעת רבינו דלא סבירא ליה כהיש מפרשים דהביא דבריהם הטור יעו"ש:

 

הלכך נקיטינן בס"ד דמעיקר הדין אין מעכב בקריאת המגילה אפילו שינוי משמעות. והמקום ברוך הוא ישמרנו ויצילנו מכל מכשול וטעות. וישכין בקרבנו אהבה אחוה שלום ורעות:

הדפסהוסף תגובה

עוד..

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
  4.  [6-10]...[26-27]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ארז יחיאל
מצות מסורת
שר שלום קשת
מועדי השם
לחמא עניא
ת"ת עטרת חיים
מצות טעמו וראו
מיני תבלין וקליות
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
טריתא
פעולת צדיק
אור ההלכה
עבור לתוכן העמוד