-
ל"ג בעומר בקבר רשב"י זיע"א
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1262 אורחים

האם ספירת העומר בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן, דעת מהרי"ץ, וראיה לדעת הרמב"ם ממאמר במדרש הגדול שאינו נמצא בש"ס ובמדרשים.

    
מספר צפיות: 6722
ה' ניסן ה'תשע''ח

האם ספירת העומר בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן, דעת מהרי"ץ, וראיה לדעת הרמב"ם ממאמר במדרש הגדול שאינו נמצא בש"ס ובמדרשים.

כתוב בתורה, שבעה שבועֹת תספָר לך, מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבֻעות [דברים ט"ז ט']. האם ספירת העומר בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן, זו מחלוקת בין הפוסקים. הרמב"ם כותב במפורש [הל' תמידין ומוספין פ"ז הכ"ד] שזה נוהג בזמן הזה, אע"פ שאין לנו קצירת העומר שזמנה מט"ז ניסן עד שמקריבים את לחם הביכורים בחג השבועות, משום שאלו שתי מצוות, קצירת העומר, וספירת העומר. למרות שיש קשר בין הדברים, אבל אין האחד מחייב את השני. ואע"פ שאין לנו את האפשרות לקיים את המצוה בשלמותה, בכל אופן ספירת העומר גם בזמן הזה היא מדאורייתא. וישנם עוד כמה ראשונים הסוברים כמוהו. מצד שני, מרן השו"ע [או"ח תפ"ט] סובר שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן. הדבר מפורש בבית יוסף, ויש נפק"מ להרבה עניינים, ספיקות ושאלות, האם זהו ספק דאורייתא או ספק דרבנן.

ממהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק נראה במפורש, שהוא סובר שזהו מדרבנן, כפי דעת מרן, אע"פ שדעת הרמב"ם אינה כן. גם בעץ חיים כך נטיית הדברים, אם כי ישנם דברים שהחמיר כמאן דאמר שזה דאורייתא. למשל, אם אדם ספר ימים ולא ספר שבועות, למאן דאמר שספירת העומר בזמן הזה דרבנן, יצא. אם אמר, האידנא חמשת עשר יומי בעומרא, ולא אמר שהם שתי שבועות ויום אחד, ספר רק את הימים, למאן דאמר שזה דאורייתא לא יצא יד"ח. הדבר מובא בגמרא מנחות דף ס"ו ע"א, ומשם מקור דין הרמב"ם לפי דעת הכסף משנה, שהרמב"ם מדייק מהגמרא שלדעת אמימר לא צריך לספור שבועות, מאחר והוא סופר רק 'זכר למקדש', אם כן מספיק לספור את הימים. אכן בתורה כתוב 'תספרו חמישים יום', 'שבעה שבועות תספור', אבל כיון שזה רק זכר למקדש, מספיק לספור ימים. משמע, שזה רק לפי דעתו של אמימר, אבל לפי מה דקיי"ל שצריך לספור גם שבועות, א"כ הכל דאורייתא. כך מביא הרמב"ם וכך פשטות הסוגיא. הברכי יוסף מאריך בעניין, ולפי פשטות הגמ' ודאי שהסוגיות נוטות כפי דעת הרמב"ם שזה דאורייתא. מכל מקום מרן השו"ע פסק שזה מדרבנן, כפי דעת רוב הראשונים, אבי העזרי ועוד, והדבר תלוי גם במחלוקת של פתח בארבעה וסיים בחמישה, ועוד שאלות שיש בנושא זה. כמדומני שהארכנו בזה בעבר, או בל"נ בעז"ה אולי בהמשך.

בכל אופן, יש מקור מפורש לשיטת הרמב"ם במדרש הגדול, במאמר חז"ל בעצם. הרי מדרש הגדול בעצמו היה אחרי הרמב"ם, אבל הוא מביא מאמר שכנראה היה לו מאחד מספרי חז"ל, כי כידוע הרבה ספרים מהקדמונים נאבדו במשך הדורות, ובמדרש הגדול יש אלפי מאמרים שאין לנו אותם בספרים הרגילים שלנו, בש"ס ובכל המדרשים. הוא מביא מאמר בדף ש"ס, תחל לספור, למה נאמר. לפי שהוא אומר ועשית חג שבועות לה' אלד'יך, אין לי אלא בפני הבית, שלא בפני הבית מנין? תלמוד לומר 'תחל לספור'. בין בפני הבית, בין שלא בפני הבית. זהו לא פירוש, אלא מדרש. דבר שרק חז"ל יכולים להגיד. כמו שישנם הרבה מאמרים שהיו בפני הרמב"ם, והרבה פעמים כשלא יודעים מה המקור שלו, אומרים שמצא איזו ברייתא באיזה ספר, או שהיה לו איזה מקור בגאונים, בקדמונים. א"כ פה, כנראה היה להרמב"ם את המאמר הזה, ובכל אופן בודאי שמאמר זה מחזק את שיטתו. כתוב פה במפורש, שהדבר נלמד בגלל יתור בפסוק, דהיינו מהכפילות, שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות.

ולמעשה, בעל אור החיים אמר כך מעצמו, ומסברא תירץ כך. הוא כותב, צריך לדעת, למה כפל לומר תספור שבעה שבועות. הוא אומר שני תירוצים, תירוץ ראשון, ואולי כי בא לומר להם, אם לא היתה קמה להחל בה חרמש, ובא מן העליה, אף על פי כן תחל לספור שבעה שבועות. דהיינו, אם אי אפשר היה לעשות את קצירת העומר מתבואה חדשה, ויש רק חיטים ישנות שמונחות בעליה, כך הנידון בגמ' מנחות דף פ"ג ע"ב, א"כ בדיעבד כשאין, אפשר להביא גם מחיטים ישנות, כי 'תחל לספור שבעה שבועות' בכל אופן. זה תירוץ הראשון. וזה למאן דאמר ספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, הוא צריך להידחק ולתרץ שהפסוק בא לרבות את האופן הזה, אבל למאן דאמר דאורייתא, כפל הכתוב לזמן הזה. א"כ, זהו בעצם תירוצו, והוא מעצמו כיון לתירוץ זה, אבל כפי שאמרנו זהו בעצם מאמר חז"ל מפורש, כפי שמובא פה במדרש הגדול.

הדפסהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מנויים לחיים
מצות טעמו וראו
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד