-
ל"ג בעומר בקבר רשב"י זיע"א
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1975 אורחים

בירור שיטת מהרי"ץ בנוגע לתספורת בימי הספירה

    
מספר צפיות: 15374

בירור שיטת מהרי"ץ בנוגע לתספורת בימי הספירה

 

מתוך משא קודש של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן

ביומא דהילולא ה-205 למהרי"ץ זצוק"ל, כ"ח בניסן ה'תש"ע ב'שכ"א

 

כשמדברים היום על תורתו של מהרי"ץ, צריכים להתחיל את הדבר הראשון, בעניין ספירת העומר. כידוע, יש תשובה ידועה של מהרי"ץ בנושא של התספורת בימי העומר. זו אחת התשובות המפורסמות שלו. בד"כ אנשים שמחפשים קולות, נתפסו לתשובה הזאת, שמהרי"ץ מתיר להסתפר בעומר, והם המשיכו עם זה, שגם אפשר לגלח את הזקן בעומר, דברים שבעבר לא היו ולא נשמעו. אבל העניין הזה, שהוא התיר את התספורת בעומר, זה אחד הפסקים הכי מפורסמים שלו. אני זוכר את זה מילדותי, שכולם היו מצביעים על שושנת המלך שמופיע על השתילי זתים, שכותב מנהגינו הקדום להסתפר בכל ערב שבת בימי העומר וכו', נתפסו על זה. אבל טוב, מהרי"ץ התיר, התיר. אבל מה הוא התיר? התיר את הגילוח של הראש, תספורת. אבל מה, תשים לב, תגיד את האמת, אתה אכן מסתפר כל ערב שבת? על מה אתה מדבר? הרי בלאו הכי אתה מסתפר פעם בחודש, אז על מה הנדון? תסתפר בערב פסח, עד ל"ג בעומר זה שלשים ושלשה ימים. כי הרי בד"כ אתה לא מסתפר כל שבוע שבועיים. לא חיפשו להבין, חיפשו היתרים וקולות.

 

אבל ברצוני לעמוד פה יותר מזה. בשנים האחרונות, אני שומע תלמידי חכמים, שאומרים שמהרי"ץ התיר להסתפר בכל ימות העומר, לא רק בערב שבת. זה כבר דבר שמקומם. אגיד לכם למה, כי לצערינו, ישנם אנשים שטחיים, אפילו שהם מעיינים כביכול בספרים, אבל העיון הוא לא אמיתי, אינו יורד לשרשם של דברים. דהיינו, נכון שכנראה בדורות הראשונים בעבר, קדמונינו הסתפרו בכל ימי העומר, ואולי כל ימות השבוע, אינני יודע. בכל אופן בתקופה של מהרי"ץ, שהוא מדבר עליה, הסתפרו רק בערב שבת. בזמן מהרי"ץ, המנהג היה להסתפר כל ערב שבת. ומנהג זה התייסד על פי הקבלה. על־פי הספר חמדת ימים. ממילא כאשר דנו אם להסתפר בימי העומר או לא, במציאות היה מדובר רק על ערב שבת. כי בלאו הכי ביתר ימות השבוע לא הסתפרו, לא היתה מציאות שהסתפרו. בתקופה שאחרי מהרי"ץ, הדבר נחלש, ולא הסתפרו ממש כל ערב שבת, מעטים הסתפרו. בד"כ הסתפרו כל שבועיים. לא כל ער"ש באופן קבוע, כמו שנתייסד על פי בעל החמדת ימים. הכל קצת נחלש אז, ביראת  שמים, בקדושה, וגם בכל מיני הנהגות של קבלה שקצת נחלשו. לכן חלק הפסיקו עם זה, כי זה לא מבוסס על פי ההלכה, לכן זה לא כ"כ החזיק. אבל בזמנו של מהרי"ץ כך היה. גם בזמן אבן ספיר, הוא כותב בספרו שהיו מסתפרים כל ערב שבת, ומדובר לפני מאה וחמשים שנה בערך. אבל הבסיס נשאר כך, שאם הסתפרו בכל שבוע, זה היה רק בערב שבת. לא בכל ימות השבוע.

 

צריכים לדעת הקדמה אחת. המנהג הזה, להסתפר כל שבוע לכבוד שבת, היה בעיר צנעא ובעוד מקומות שהיו להם את ההנהגות של העיר צנעא. דהיינו תושבים משם שעברו למקומות אחרים. אבל ברוב קהילות תימן, לא היה דבר כזה, לא הסתפרו כל ערב שבת. וגם אם הסתפרו, בכל אופן היה מרחק של חודש, חודש ושבוע, חודש וחצי. יש פה אנשים שיכולים לאשר את מה שאני אומר, שעוד זוכרים. בכל אופן זה ברור כשמש בצהרים. רק שלצערינו, המנהגים בדור שלנו התבלבלו לגמרי.

 

אתן לכם דוגמא. פעם מישהו הפיץ שמועה ואמר, החליטה שעושים התימנים כפי דעת הרמב"ם, יש הרבה מקומות שלא עשו חליטה. הוא אומר, במחוז כך וכך לא עשו חליטה. מעניין. התפלאתי. הלכתי ושאלתי מישהו מאותו מחוז, יהודי זקן יודע ספר, תגיד לי אצלכם נהגו לעשות חליטה או לא נהגו לעשות חליטה? אמר לי, לא עשו חליטה. אמרתי לו, תגיד לי, אז איך בשלתם את הבשר? אמר לי, היינו מרתיחים את המים היטב, ואח"כ שמים את הבשר בתוכו וכו'. הוא לא אמר את המלה חליטה, אבל זה מה שהוא עשה. אם תדבר איתו ככה, תברר את האמת בצורה יסודית, תגיע אליה. אבל אל תקשקש קשקושים. אם לא מבררים לדעת באמת, הרב הזה איפה היה חי? איך היה המנהג שלו?

 

בכל אופן, העיקר הוא שאני רוצה לשלול את הטעות הזאת שהפיצו, שכביכול לפי מהרי"ץ מותר להסתפר כל ימות השבוע. אין דבר כזה. מהרי"ץ מתחילת התשובה ועד סופה, מדגיש תמיד שההיתר הוא לכבוד שבת. אכן מהרי"ץ לא כתב את המסקנא בצורה ברורה ומפורשת, למדנו כך וכך, ואולי זה גרם לפירושים לא מדוייקים. יכול להיות שגם התשובה שלו ארוכה מדי, אולי קצת התעייפו בדרך להבין מה בדיוק הוא התכווין, ומאיפה. אבל כבר מיד בתחילת סימן ע"ו, הוא מתחיל עם הרדב"ז, שיש היתר לכבוד שבת. הרב הגדול הרדב"ז והר"מ לונזאנו כתבו דכמה קהילות מסתפרים בכל ע"ש לכבוד שבת. ובהמשך, גם אם הוא מביא צדדים מסוימים אחרת, אבל ברוב המקומות הוא מדגיש את העיקר וכותב, מצוה לגלח השערות כשהן גדולות לכבוד שבת, שזהו מכלל העונג. אתה לא יכול לקבל מנהג שסותר דברי נביאים וקראת לשבת עונג. המנהג לא דוחה את המצוה. אם המצוה מתבטלת בגלל מנהג, בודאי שהמנהג לא תופס. ומכאן יתברר לך דהאיי מנהגא כיון דיש בקיומו הפסד מצוה לגלח בע"ש, אינו מנהג כלל. וא"כ לפי זה א"צ התרה כלל. הוא כבר מצדד שאולי אפילו לא צריך להתיר את זה, זה מותר מאליו. וזה המהלך. וגם סופו של הדבר הוא מסיים, כ"ש כאן דאדרבה ראיות מכריחות דאין לבטל עונג שבת משום הא, ואדרבה איכא הפסד מצוה. ז"א, רוח הדברים ברוב המקומות, שעיקר ההיתר הוא לכבוד שבת. כך הבינו גם המקצרים של תשובותיו, בעל תורת חכם ובעל שושנת המלך. אם כן, גם אם יש היתר כזה, אמרנו שזה רק לאלו שנהגו להסתפר לכבוד שבת. ואלו שלא נהגו כך, הם קיבלו את המנהג הזה ברצון. כל הכפייה מה שהיה, היתה רק בעיר צנעא. במקומות אחרים, המנהג הזה לא התקבל בכפייה, אלא התקבל ברצון. מאה שנה לפני מהרי"ץ כבר מזכירים זאת חכמי תימן. מהרי"ו מזכיר מנהג זה, ומובן שהתקבל בלי לכפות אותם. לא היו צריכים לכפות אותם, משום שבלאו הכי הם הסתפרו אחרי חודש. כל הכפייה היתה רק במקום שנהגו להסתפר כל ער"ש.

 

רק מה, אנחנו מכל התשובה הארוכה הזאת של מהרי"ץ, הוצאנו הלכה. כיון שבזמנינו, בלאו הכי לא מצוי שאנשים יסתפרו כל ער"ש, על פי זה כתבנו בשו"ת עולת יצחק וגם בשע"ה, שאנשים שמשום מה שכחו, היו טרודים ולא הסתפרו לפני פסח ושערם מגודל, והם סובלים מהשיער, א"כ לכבוד שבת יש להם היתר. אבל רק אם זה לכבוד שבת. והכל ע"פ דעת מהרי"ץ. למרות שבתימן היו כאלה שלא הסתפרו, גם אם סבלו, אפילו שהיה קשה להם, ואפי' אם לא הסתפרו לפני פסח, עדיין המשיכו ולא הסתפרו עד ל"ג או עד ערב שבועות. היו שלא הסתפרו למרות הקושי. אבל לפי דעת מהרי"ץ, המנהג הזה לא תופס, אם הדבר שולל את כבוד שבת. בפרט שזה על תלמידי רע"ק, יש פה גם פילפול שלם גבי אבילות ישנה וכו' וכו'. אולי לא נכנס לכל פרטי הפרטים של הדברים, אלו דברים עמוקים, מי שיראה זו תשובה ארוכה בשו"ת פעו"צ חלק ב' סימן ע"ו.

 

בכל אופן זאת המסקנא להלכה למעשה. הדברים הללו, לפי עניות דעתי, ברורים כשמש בצהרים. אף אחד לא יכול לקחת על עצמו אחריות.

 

צריך אולי להדגיש דבר מסויים, יש הרבה דברים שהשתנו, מנהגים, מהדורות הראשונים לדורות האחרונים. השיטה של מהרי"ץ, והשם צאלח רומז על זה, צאלח פירושו כמו שאומרים בערבית צולחה, עושים פשרה. השיטה של מהרי"ץ, לעשות פשרה בין מנהג הקדמונים למנהג האחרונים.

 

דהיינו, הרי בעבר היה רק את המנהג לא לעשות נישואין בימי העומר. למרות שלמנהג הזה אין מקור מפורש בגמרא, רק הגאונים מזכירים אותו. הרמב"ם משום מה התעלם ממנהג זה ולא הביאו, למרות שר' יצחק גיאת כותב אותו. הם כותבים שזה מנהג בכל תפוצות ישראל לא לשאת נשים בימי העומר, אבל הרמב"ם השמיט דין זה, ולא ידוע למה. בכל אופן הגאונים כותבים ע"פ הגמרא במסכת יבמות שתלמידי רבי עקיבא מתו מפסח ועד עצרת, או שיש גירסא עד פרוס עצרת, דהיינו חצי הימים, ועל פי זה נהגו כל ישראל לא לשאת. רק בדורות היותר מאוחרים, התחיל המנהג לא להסתפר. לכן בטור כתוב, יש מקומות שנהגו. יותר מאוחר נכנסו עוד מנהגים, לא לשיר, לא לקנות דברים חדשים. חומרות שלא כולם נהגו אותם.

 

אבל ברצוני לומר לכם, שהדברים האלה לא נקבעו סתם. לא לחינם התקבלו מנהגים בעם ישראל, במשך הדורות. אחרי מיתת תלמידי רע"ק, היתה הנהגה בעם שראלי, עפ"י גדולי ישראל, לא לעשות נשואין. בדורות שלאחר מכן, בגלל שהיו הרבה צרות בימים האלו, ראו חכמי ישראל צורך, למנוע את כל הדברים האלו. בעיקר זה התחיל בעבר אצל האשכנזים. כל הענינים האלו, כמו לא להסתפר בעומר, מי שמזכיר את זה בד"כ, אלו גדולי האשכנזים. אתם יודעים למה? אולי אני אקרא לכם. תיראו, הלבוש כותב, בשבתות מפסח ועד עצרת אומרים פיוטים על הצרות ועל הגלות שיש לנו עכשיו בין הגויים, ומזכירים את כל הגזרות שהיו במדינות אלו ובמדינות אשכנז, מפני שבעוונותינו כולם או רובם היו בזמן הזה. כל הצרות היו בתקופה הזאת. יותר מפורט אפשר לראות בערוך השולחן. הוא אומר גם על תלמידי ר"ע וגם על כל הצרות, אבל מוסיף פרטים יותר מדויקים. בשנת ארבעת אלפים תתנ"ו החלו מסעי הצלב של הנוצרים שהשמידו בדרכם קהילות רבות מישראל בארצות אירופה, אתם יודעים מה זה מסעי הצלב, באו לא"י לכבוש אותה מהערבים, רבבות נהרגו, אין מספר לאלה שהשתמדו, נשרפו חיים רח"ל גדולי תורה וקדושי עליון על קדושת ה', מתי זה התחיל, בין פסח לעצרת. בשנת תרת"ח-ט, מי שיודע על שנים של גזירת חמינצקי גזרות קשות ורעות בגלות פולין, מתי זה התחיל, עלילת דם לפני פסח, נחרבו מאות מקהילות ישראל, רבבות נהרגו במיתות משונות ואכזריות רח"ל.

 

טוב, אולי נגיד זה אצל האשכנזים. לכן האשכנזים נהגו. אז נמשיך הלאה, לספרד. מתי התחילה גלות ספרד, בשנת רנ"ב ביום ה' באייר, ניתנה פקודת הגירוש ממלך ספרד, שכל היהודים מחויבים לעזוב את גבולות ארצותם תוך חדשיים. שמעתם מתי זה היה? ה' באייר. כל מי שישאר ולא ישתמד אחת דתו להמית.

 

גם אצל התימנים, היתה גלות מוזע. משום מה לא שמים לב, לא יודע למה לא מקשרים. יש את אגרת תימן, מגילת תימן שמהרי"ץ כתב. גלות מוזע, הגיעו למקום הנורא הזה, מוזע זה מקום בדרום מערב תימן, מקום אי אפשר לחיות בו, רק בדרך מתו אלפים ורבבות, נדמה לי שמכל קהילות תימן נשארו רק עשירית אחרי הגלות הזו, וגם במקום עצמו אי אפשר לחיות בכלל. הגיעו לשם בערב שבת קדש פרשת בחוקותי. ואז מהרי"ץ מספר את הסיפור ,שעלה הגדול לספר תורה, וקרא בס"ת את הפסוק "והבאתי אותם בארצות אויביהם או אז יכנע לבבם הערל", והוא שם לב שהסופי תיבות מוזע. והוא דרש לציבור, הוכיח אותם ואמר להם, אתם רואים? יש פה הוכחה. ופרשת בחוקותי חלה תמיד בין פסח לעצרת.

 

ממילא יוצא, שלא לחינם כתבו בספרים הקדושים, ומהרי"ץ כותב זאת בתחלת התשובה, שהימים האלו הם ימי דין. כשאומרים שתלמידי ר"ע מתו בין פסח לעצרת, לא פירושו שאנחנו עכשיו מתאבלים ולא מסתפרים בגלל שעכשיו מתו. זה רק סימן. אם תלמידי ר"ע מתו דוקא בימים האלו, פירושו שמשמים קבעו את הדין עליהם בתקופה הזאת, כי אלו ימים של דין, וזה מסוכן. ח"ו, אם אנחנו נתנהג בשמחה, אם נעשה שירים וריקודים, שמחות וחתונות, אם לא נתנהג בצער כמו אבלים, ח"ו עלולה מידת הדין לפגוע בשונאיהם של ישראל. אם כן, לכן קבלו במשך הדורות והוסיפו חומרות ע"ג חומרות כי ראו שהימים האלה עלולים ? לכן הוסיפו חומרות. כל קהילה לפי מה שהיא, לפי החוזק שלה. במילים אחרות, שאדם לא יחפש להשתמט, ויחפש כל מיני היתרים, שח"ו לא יסבול מזה, ושלא נסבול כולנו מזה, ה' ישמרנו. בכל אופן, שלא נתפלא למה בדורות האלו היה כך ובדורות האלה אחרת. זה ההסבר של הדברים.

 

 

 

[המשך מהשיעור השבועי מוצש"ק תזריע מצורע התש"ע]

 

ביומא דהילולא ה-205 למהרי"ץ דיברנו על ענין התספורת בימי הספירה, וביארנו שההיתר הוא רק לכבוד שבת. דהיינו, מהרי"ץ עשה פשרה, בין מנהג הקדמונים למנהג האחרונים, והפשרה היתה שלכבוד שבת מותר להסתפר. לפי המציאות של זמנינו, שלא מסתפרים כל ערב שבת וממילא אין את ההיתר הזה, תהיה הנפקא מינה רק במציאות של אנשים שלא הספיקו להסתפר לפני פסח, השיער שלהם מגודל, א"כ לפי מהרי"ץ יש היתר. אולי אפילו מצוה שיסתפרו לכבוד שבת, אם השיער מגודל ומפריע להם, ולא נוח להם, לכבוד שבת מותר. מנהג האבילות על תלמידי רע"ק לא דוחה את עונג שבת שהוא מדברי נביאים, וקראת לשבת עונג. זו שיטת מהרי"ץ.

 

בתימן היתר זה היה יותר מצוי, כי שמה היו מקומות שמסתפרים בימות השנה כל שבוע שבועיים, לכן מי שנהג שם את זה, נהג כך גם בימי הספירה. אבל היום בזמנינו, לא מצוי שאנשים יסתפרו בהפרשים כאלו קצרים, לכן ההיתר יכול להיות רק באופנים מסויימים. אני אומר זאת לאפוקי מאלה שטענו, שהבינו שלפי מהרי"ץ, עניין איסור תספורת בכלל לא קיים. שמהרי"ץ, כביכול החזיר את המנהג הקדום. זה לא נכון. מהרי"ץ עשה פשרה, שכבוד שבת דוחה את מנהג האבילות.

 

מנהג זה, לא להסתפר בגלל תלמידי רע"ק, מקורו מובא בטור, שיש מקומות שנוהגים. הגאונים מזכירים שיש מנהג לא לעשות נישואין. זה כנראה היה מקובל מאז ומעולם, בכל תפוצות ישראל, שלא עושים נישואין בימים שבין פסח ועד עצרת, ומנהג זה ודאי קיבלו על עצמם. למרות שאינו מוזכר במפורש בגמרא, אבל הוא רמוז בגמרא, כי למה הגמ' היתה צריכה לומר שהם מתו מפסח ועד עצרת? בכל אופן, בין אם נפרש כך ובין אם לאו, הגאונים אומרים שבתקופה הזאת עם ישראל נוהג להימנע משמחת נישואין. ובדורות היותר מאוחרים, התחילו גם לנהוג לא להסתפר. יש מקומות שנהגו, ויש מקומות שלא נהגו. יותר מאוחר עשו עוד מנהגים, עד כדי כך, שישנם כאלו שלא מברכים שהחיינו על בגד חדש או כלי חדש, לא קונים ולא לובשים. וכך במשך הדורות הוסיפו חומרות.

 

והסברנו, שבכל הדורות היו צרות בתקופה הזאת. הגזירות של מסעי הצלב במדינות אשכנז, שגרמו צרות רבות. גירוש ספרד היה בתקופה הזאת. ובתימן, גלות מוזע גם היתה בתקופה הזאת. ראו גדולי ישראל שהימים האלו הם ימי דין, שח"ו סובלים בהם, ולכן החמירו כדי שהשטן לא יקטרג. כי ידוע הכלל, אין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה ובשעת השמחה. כשאנשים שמחים, השטן מקטרג. לכן, במשך הדורות, קיבלו והוסיפו חומרות, אפילו שהדורות הראשונים לא נהגו.

 

גם מהרי"ץ עשה פשרה, שהעניין של עונג שבת, דוחה את עניין האבילות. אבל כל ימות השבוע יש אבילות. נישואין ודאי, אין אף אחד שפרץ גדר בנושא הזה. אולי היו בודדים שרצו לפרוץ גדר, אבל אף אחד לא התייחס לדבר. ברור כשמש שזה התקבל כאיסור.

 

הדפסהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

פעולת צדיק
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
מצות טעמו וראו

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד