-
ספר שולחן ערוך המקוצר
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1316 אורחים

סימן ע"ח - הלכות ראש חודש, וקריאת ההלל

מספר צפיות: 5442

[א] ראש חודש, מותר בעשיית מלאכה, אפילו מלאכה כבידה כגון חרישה וזריעה. וכן מנהגינו שעושים כל המלאכות כדרכם, הן אנשים והן נשים, ובכלל זה גם תפירה. אמנם מקצת דמקצת נשים, נוהגות שלא לעשות בו מלאכה, ומנהג טוב הוא ואין להקל להן{א}: 

[ב] ראש חודש, אסור בתענית{ב}. וכן אסור הוא בהספד, זולתי לתלמיד־חכם בפניו (דהיינו כל זמן שלא נקבר){ג}. אבל צידוק הדין (דהיינו נוסח צור ממעונו, צדיק הוא וצדיק דינוֹ וכו' שאומרים אחר סתימת הגולָל) והקדיש שאחר הקבורה, מנהגינו לומר כרגיל{ד}, על כל אדם{ה}: 

[ג] בליל ראש חודש קודם תפילת ערבית, מנהגינו שעומד הגדול שבציבור במקומו, ואומר פיוט שער הרחמים וכו'. ואחר־כך אומרים הציבור יחד מזמור ברכי נפשי וגו'. וכשחל בשבת, אין אומרים המזמור, ובמקום הפיוט הנזכר, אומר פיוט שירו לָאל נבונָי וכו'. וכל זה הן בליל ראשון דראש חודש, הן בליל שני{ו}. ובחול, אומר ש"צ חצי קדיש אחר המזמור, בשאמי. ובבלדי, אינו אומר כאן קדיש כלל, אלא מתחילים והוא רחום{ז}: 

[ד] בראש חודש שחרית אחרי תפילת שמונה עשרה, קוראים את ההלל בלא ברכה{ח}, ובדילוג. דהיינו שמשמיטים שלושה מקומות, והם, לא לנו וגו', אהבתי וגו', הללו את י"י כל גויים {ט}. ומנהגינו שכל הקהל קוראין אותו אז יחד בקול־רם. ומן אודך כי עניתני וגו', עד הסוף, אומר הש"צ פִּסקא פִּסקא והם כופלים אותו (חוץ מברוך הבא בשם י"י, שהוא אומר ברוך הבא, והם עונים בשם י"י, וכדלקמן סעיף ה' לגבי ימים שגומרים בהם את ההלל). וכן בחול־המועד פסח, ובשביעי של־פסח{י}: 

[ה] בשחרית יום טוב ראשון של־פסח, ובשבועות, ובשמונת ימי סוכות, ובשמונת ימי חנוכה, מברך שליח ציבור{יא} על ההלל תחילה לגמור את ההלל{יב}, ובסוף יהללוך וגו'{יג}. וגומרים את ההלל, דהיינו שאין מדלגים כלום. וזהו סדר אמירתו בקירוי לפי מנהגינו. ש"צ אומר פיסקא פיסקא, וכולם שומעים ואינם אומרים עמו{יד}, רק עונים אחריו בכל פעם, הללו־יה, עד שנמצא עונים בכל ההלל קכ"ג פעמים הללו־יה. [וצריך ליתן לב שלא יתחיל הש"צ אמירתו, עד שיסיימו הציבור הברת הללו־יה, כדי שלא יפסידו אפילו תיבה אחת{טו}] . ובראשי הפרקים, כופלים אותו. דהיינו אחרי שהוא אומר בצאת ישראל ממצרים, חוזרים הם ואומרים מה שאמר. וכן אהבתי כי ישמע וגו', הללו את י"י כל גויים, והודו לי"י כי טוב. גם מן אודך כי עניתני עד הסוף, עושים כן, חוץ מברוך הבא בשם י"י, שהש"צ אומר לבדו ברוך הבא, והם עונים (והוא שותק) בשם י"י, מפני שהשומע כעונה. וזהו מנהג הבלדי, וגם מקצת השאמי, והוא נמשך מימות התנאים והאמוראים. ודעת רבינו הרמב"ם שבמנהג זה ראוי לילך. ומקצת השאמי נוהגים לקרותו כל הקהל כאחד, גם בימים הללו, עד אודך כי עניתני. אבל בליל פסח בסדר ההגדה, כולם נוהגים לאמרו בקירוי כפי הסדר האמור לעיל{טז}: 

[ו] לפני קדיש תתקבל בערבית דליל יום טוב ראשון דפסח, קוראים כל הקהל כאחד את ההלל בלא שום דילוג, ובשאמי גם מברכים עליו תחילה וסוף, ובבלדי בלא ברכות, ויש מהבלדי שאינם נוהגים לקרותו אז כלל (והוא המנהג הקדמון){יז}: 

[ז] בימים שגומרים בהם את ההלל ומברכים (כדלעיל סעיפים ה' ו') גם היחיד קורא כולו ומברך תחילה וסוף. אך בימים שמדלגים (כדלעיל סעיף ד'), דעת הרמב"ם{יח} שאינו קורא אותו כלל. אבל המנהג שקורא אותו גם אז, היחיד כמו הציבור (דהיינו בדילוג ובלא ברכות, וּמֵעוֹמֵד){יט}: 

[ח] צריך לומר ההלל מֵעוֹמֵד{כ}, חוץ מליל פסח בסדר ההגדה, שנוהגים לאמרו מִיּוֹשֵׁב{כא}: 

[ט] אסור להפסיק בקריאת ההלל. ובימים שגומרים בהם את ההלל, דיני ההפסקה בו באמצע הפרקים ובין הפרקים, כדיני קִרְיַת שמע, שנתבארו לעיל סימן י"ד. ובימים שקוראים בהם ההלל בדילוג, נידון כולו כבין הפרקים{כב}. והפרקים לפי מנהגינו{כג}, הם ארבעה, ואלו הם. בצאת ישראל, אהבתי, הללו את י"י, הודו לי"י כי טוב: 

[י] לאחר ההלל אומר ש"צ קדיש תתקבל{כד}, ומוציא החזן ספר־תורה, וקוראים בו ארבעה גוברי. הכהן קורא שלשה פסוקים, שהם וידבר, צו, ואמרת. והלוי חוזר וקורא ואמרת, וממשיך את הכבש אחד, ועשירית האיפה. וישראל קורא עולת תמיד, עד ונסכה. ורביעי קורא ובראשי חדשיכם{כה}. וכשחל ראש חודש בשבת, קורא המפטיר בספר־תורה שני, וביום השבת וגו' ובראשי חדשיכם{כו}. ואם טעה ולא קרא רק מן ובראשי חדשיכם, אינו צריך לחזור{כז}: 

[יא] לתפילת מוסף מעמידים שליח־ציבור אחר, ומתחיל מן ובא לציון{כח}. וזמן חליצת התפילין נתבאר לעיל סימן ט' סעיף כ"ה. ובחזרת התפילה, אומר כתר יתנו לך, במקום נקדישך ונעריצך, כדלעיל סימן י"ח סעיף ו'. ואומר וְעמך, במקום עִם עמך{כט}: 

[יב] מצוה להרבות בסעוֹדה בראש חודש, אעפ"י שלא נהגו כן. ומי שאינו יכול להרבות ביום, יקדים לעשות זאת בלילה, ובַיום יוסיף מעט פירות וכיוצא יותר מרגילותו בשאר ימים. ואם חל בשבת, יעשה תבשיל אחד יותר מבשאר שבתות{ל}: 

הדפס

עוד ב'אורח חיים - שבת'

  1. לעמוד הבא
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק
מנויים לחיים

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד