-
ספר שולחן ערוך המקוצר
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1795 אורחים

סימן ע"ג - הלכות דליקה שנפלה בשבת, או מקרה אחר של־הפסד ממון

מספר צפיות: 3858

[א] אם חס ושלום נפלה דליקה בשבת, חששו רבותינו ז"ל כי בעל־הבית ובני־ביתו אשר שם הדליקה, אם יתעסקו בהצלה, והמה נחפזים ובהולים על ממונם, שמא מתוך כך ישכחו שהיום שבת ויכבו את הדליקה (ועיין לעיל סימן ס"ב סוף סעיף ל"ח). על כן אסרו להציל אפילו חפצים שהם מותרים בטלטול, למקום שמותר להוציא. ואפילו על־ידי גוי (ועיין לקמן סעיף ו'). ורק מה שהוא צריך לו להיום, מותר לו להציל. כיצד. נפלה דליקה בליל שבת קודם הסעודה, מציל מְזון שלוש סעוֹדות. הראוי לאדם, לאדם. הראוי לבהמה, לבהמה. ובשחרית, מזון שתי סעודות. ובמנחה, מזון סעודה אחת. ואם יש בכלי אחד מאכלים הרבה, כגון סל מלא ככרות וחבית מליאה יין וכדומה, כיון שמוציא בפעם אחת, מותר. וכן אם פירש סדין וכדומה וקיבץ בו כל מה שיכול להוציא ממאכלים ומשקאות ומוציאו בפעם אחת, מותר. גם מותר לו להוציא כל הכלים שהוא צריך להשתמש בהם היום, כגון כוסות כפות וסכינים וכיוצא בזה {א}:

[ב] אסור לו לבקש מאחרים שיצילו בשבילו. אבל יכול לומר להם, בואו והצילו לכם. ואז כל אחד ואחד מציל מזון שהוא צריך לו, או כלי אחד שמחזיק אפילו הרבה, והרי הוא של־מציל, כיון שבעל־הבית הפקיר, וזכה זה מן ההפקר. ואם הוא ירא־שמים ומחזיר לבעל־הבית את מה שהציל, כיון שיודע שלא הפקיר מרצונו, מותר לו לקחת שכר ההצלה. ואין בזה איסור משום שכר־שבת (עיין לעיל סימן ס"ו סעיף י"א), כיון שמצד הדין הכל הוא שלו. ומכל־מקום מדת חסידות שלא ליטול שכר על טורח הצלה שבשבת, כי החסיד יש לו לוותר משלו בכל דבר שיש בו נדנוד עבירה{ב}:

[ג] כל זה רק למקום שמותר להוציא לשם. אבל למקום שאסור להוציא, אסור להציל שום דבר. אך בגדים שיכולים ללבשם, מותר לו ללבוש ולעטוף כל מה שיכול (כמבואר לעיל סימן ס"ד סעיף י"ב), ומוציא אפילו לרשות־הרבים, ופושט וחוזר ולובש ומוציא אפילו כל היום. ויכול לבקש מאחרים בואו והצילו עִמי, דהיינו בשבילי, ומצילים כן{ג}: 

[ד] הבתים שאין הדליקה שם, אלא שהם קרובים ויראים שתגיע גם להם, כיון שהם אינם בהולים כל־כך, מותרים להציל כל דבר למקום שמותר להוציא לשם{ד}: 

[ה] יש אומרים שגם מעות ושאר דברים יקרים אף־על־פי שהם מוקצים, מותר להצילם מן הדליקה, והוא הדין לשאר הפסד גדול פתאומי, כגון שטף־מים או גזילה, על־ידי שיניחו עליהם איזה דבר־מאכל ומטלטלים אותם כך ביחד (אבל במקום אחר, אין היתר לטלטל כך מוקצה). ויש מקילים עוד יותר, שאפילו לבדם יכולים לטלטלם, משום דבמקום הפסד גדול פתאומי נדחה איסור מוקצה. ובלבד שלא יוציאום למקום שאסור להוציא{ה}: 

[ו] כל ספרי קודש, דהיינו תנ"ך ומשנה וגמרא ושאר כל הספרים בין בדפוס בין בכתיבת־יד, מצילים אותם מפני הדליקה או שטף־מים וכדומה, ואפילו לחצר או למבוי שאסור להוציא לשם מחמת שלא עשו עירוב. והוא כשהם מתוקנים באופן שהיה מועיל עירובי חצירות או שיתופי מבואות. ומותר לומר לגוי להצילם אפילו דרך רשות הרבים{ו}. (דין הצלת מת מן הדליקה, עיין לעיל סימן ס"ז סעיף י"ז): 

[ז] ספר תורה, קודם להציל לשאר ספרים. ומצילים תיק הספר, עם הספר. ותיק התפילין, עם התפילין. ותורה שבכתב, קודמת להציל לתורה שבעל־פה{ז}: 

 

[ח] בגד שאחזה בו האש, מותר לשפוך עליו שאר משקין שלא במקום האש, כדי שכשתגיע למקום המשקין תכבה. אבל מים, אסור לשפוך עליו{ח}: 

[ט] כשיש חשש ספק סכנת נפשות, מותר לכבות את הדליקה. כגון אם יש שם זקן או חולה או תינוק שאינם יכולים לברוח, ואי אפשר להוציאם משם. ומותר אז גם־כן להפסיק את זרם החשמל, ולהזעיק "מכבי־אש" אפילו בטלפון, וכל כיוצא בזה. ומצוה לדרוש ולפרסם זאת ברבים. וכן במקומות שיהודים דרים בין גויים, מותר לכבות את הדליקה אפילו אם הוא נמצא בבית גוי. כיון שבשעת דליקה הם רגילים לחטוף ולשלול, וכשאדם מעמיד עצמו על ממונו, יבואו להרגו. והכל לפי העניין. ודוקא לכבות מותר, מפני שהוא סכנת נפשות. אבל אסור לחלל שבת כדי להציל ממון. ואם עבר וחילל, ילך אצל חכם לבקש שיורהו תשובה על חטאתו אשר חטא, ונסלח לו{ט}:

הדפס

עוד ב'אורח חיים - שבת'

  1. לעמוד הבא
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
מצות טעמו וראו

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד