-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
אור ההלכה
מצות טעמו וראו
טריתא
מצות מסורת
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
656 אורחים

לוח שנה יד מהרי"ץ - חודש שבט תשע"א

מספר צפיות: 2339

חדש שבט- סדר הלכות ומנהגי אבות.

 

יום רביעי כט' בטבת - ערב ראש חדש - אין נופלין על פניהם אחר תפילת מנחה, וקודם תפילת ערבית עומד הרב או החזן ופותח בפיוט שער הרחמים, והציבור עונים לעומתו בכל בית ובית, לאחר מכן אומרים כולם כאיש אחד- מזמור ברכי נפשי (מזמור קד'), בנעימה ובמיתון, וכשמסיימים מתפללין תפילת ערבית כמו בכל יום, ומוסיפין בתפילת שמונה עשרה- יעלה ויבוא.

יום חמישי א' בשבט - ראש חדש - סדר התפילה, מתפללים תפילת שחרית כמו בכל יום, ומוסיפים בתפילת שמונה עשרה יעלה ויבוא לחש וחזרה, וכשמסיים שליח ציבור חזרת התפילה, הרב או הגדול שבציבור פותח בתיבת הללויה, והציבור קורין יחדיו את ההלל בדילוג בנועם ובמיתון, וכשמסיימים אומר שליח ציבור קדיש תתקבל, לאחר מכן מוציאין ספר תורה לקריאת ראש חדש, פרשת פנחס (במדבר כח'), סדר העליה לתורה- ד' מברכים - ראשון - מ"וידבר... צו את בני ישראל" עד "שנים ליום עולה תמיד", שני -, מ"ואמרת להם" עד "רביעית ההין", שלישי - מ"עולת תמיד" עד "ונסכה", רביעי - מ"ובראשי חדשיכם" עד "על עולת התמיד יעשה ונסכו", מברך לאחריה ואומר חצי קדיש, ומחזירים ספר תורה להיכל כפי הסדר הרגיל שבימי שני וחמישי.

ומתחילין סדר היום- והוא רחום, (ומדלגין מזמור "למנצח יענך ה' ביום צרה"),  

ומעמידין שליח ציבור אחר לתפילת מוסף, ופותח ואומר ובא לציון, שיר של יום- "למנצח על הגיתית לאסף", וכאן בבלדי חולצין את התפילין ואומרים לאחר מכן, שיר של ראש חדש "מזמור שירו לה'" ו-"ה' מלך ירגזו עמים", ובשאמי חליצת התפילין לפני תפילת מוסף, ואומרים מזמור "לדוד אליך", "אמר ר' אלעזר וכו'" עד "ואנחנו נלך בשם ה' לעולם ועד", ועומד שליח ציבור ואומר חצי קדיש ועומדין לתפילת מוסף לחש וחזרה, בחזרת הש"צ אומר בתפילת המוסף במקום "נקדישך"- "כתר יתנו לך", ובמקום "עם עמך"- "ועמך" (עיין הטעם בסידור "עץ חיים" ח"א דקמא'), לאחר מכן אומר קדיש תתקבל, פטום הקטרת ושאר הסדר כבכל יום, ובשאמי לאחר קדיש תתקבל אומרים מזמור ברכי נפשי ולאחריו אומרים קדיש יהא שלמא רבא ולאחר מכן "קוה אל ה'.. ופיטום הקטורת.

ראש חדש- מותר בעשיית מלאכה, וכן מנהגינו שעושין את כל המלאכות כדרכן, הן אנשים הן נשים, ובכלל זה גם תפירה, אמנם מקצת דמקצת נשים נוהגות שלא לעשות בו מלאכה, ומנהג טוב הוא ואין להקל להן.

שבת פרשת בא - ג' שבט, ומפטירים "משא מצרים" עד "ונחלתי ישראל" (ישעיה יט'), ובמנחה הסימן לקריאת התורה ג' ג' ד'.

ובמוצאי שבת לאחר תפילת ערבית, מברכין ברכת לבנה.

שבת פרשת בשלח - י' שבט, מברך "שלישי"- מנהג קדמונינו לקרוא פסוקי ויסע וגו' ויבוא וגו' ויט וגו' בקול נמוך, ולהגביה הקול במלים 'ויבקעו המים' וכן המתרגם מנמיך קולו בפסוקים אלו ומגביה במלים 'ואתבזעון מיא' [עיין שערי יצחק ניסן-סיון התש"ע עמ' מ"ח]. מברך "רביעי" קורא מ"ויושע" את שירת הים בנעימה מיוחדת, וכן התרג'ום, ומפטירין "ויכנע" עד "ארבעים שנה" (שופטים סי' ד' מפס' כד' ופרק ה' כולו), ובמנחה הסימן לקריאת התורה ד'ד'ד'. 

יום שלישי יג' שבט- בלילה- סוף זמן ברכת לבנה כל הלילה כולו.

יום רביעי - יד' שבט - אין נופלין על פניהם אחר תפילת מנחה, נהגו בשאר קהילות ישראל להרבות במיני פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ושאר פירות אילנות, ואצלינו לא היה נהוג מנהג זה כלל ועיקר, והיום נתפשטה הנהגה זו אצל רבים מעדתינו, ועל כל פנים יש לומר שמנהג זה יהא בלא נדר, ויש לשים לב לבדוק היטב פירות אלו, שהרבה מהם בחזקת נגועים בתולעים, (ועיין בשולחן ערוך המקוצר ח"ד סי' קלה'), וכמו כן יש לשים לב איזה מיני פירות יש להקדים בברכת נהנין, (יעויין שע"ה סי' מא'), ועל מה לברך שהחיינו, ועל אתרוג אין מברכין שהחיינו, שדר באילנו משנה לשנה.

יום חמישי טו' שבט- ראש השנה לאילנות- לגבי תרו"מ שאין תורמין ומעשרין משנה זו על חבירתה, וכן לשביעית לערלה ולביכורים, אין נופלין על פניהם, ואין אומרים תחנון, ובהוצאת ספר תורה אומר יהי ה' עימנו. ולא אל ארך אפים.

שבת פרשת יתרו - יז' שבט'- יש מקומות שנוהגים להעלות את כל הילדים קטני קטנים (שבשאר פרשיות עדיין אינם עולים לספר תורה), לקרות בזה אחר זה, (או כולם ביחד) את ה"שישי" – "וירד משה מן ההר אל העם", ומברך שביעי קורא את "עשרת הדיברות", מ"אנכי ה' אלהיך..ועד "וכל אשר לרעך", בנעימה מיוחדת, ומפטירין " בשנת מות המלך עוזיהו" עד "תעשה זאת" (ישעיה סי' ו'), ובמנחה הסימן לקריאת התורה ג'ג'ה',

שבת פרשת משפטים - כד' שבט- מפטירין "הדבר אשר היה" עד "כל הימים" (ירמיה לד') כתב מהרש"ש ויהי דבר ה' אל ירמיהו- מאי טעמא זימנין קרי ליה ירמיה וזמנין קרי ליה ירמיהו, פירוש בזמן שמקבל ממדת הדין מתקרי ירמיה, ובזמן שדבריו מזוגין במידת רחמים מתקרי בתוספת וא"ו ירמיהו, דה"א אתרמיז בדינא, וא"ו אתרמיז ברחמים, וא"ו תפארת, ה"א אחרונה מלכות. עכ"ל הטהורה. אחר קריאת ההפטרה לפני אמירת ה' הושיעה, מכריזין על ראש חדש אדר ראשון, שיחול ביום שישי ושבת, ומתחיל לומר יהי רצון וכו' ואומר הניגון בלב נשבר, מנהג הבלדי שהציבור נשאר יושב, ומנהג קצת מן השאמי לעמוד, במנחה הסימן לקריאת התורה ה'ד'ז'.

כט' שבט'- יום חמישי- אין נופלין על פניהם אחר תפילת מנחה. 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד חודשי השנה

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ארז יחיאל
שר שלום קשת
פעולת צדיק
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מיני תבלין וקליות
ת"ת עטרת חיים
מנויים לחיים
מועדי השם
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
עבור לתוכן העמוד