-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
טריתא
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
480 אורחים

לוח שנה יד מהרי"ץ - סיון ה'תשע"א

    
מספר צפיות: 2264

 

לק"י

סדר הלכות ומנהגי אבות - חדש סיון

 

אין נופלין על פניהם מראש חדש סיון ועד י"ב בו וי"ב בכלל, שימים אלו השתנו לעילוי משאר ימי החדש ויש בהם קדושה קצת. וכן אין אומרים למנצח יענך ה' ביום צרה, וכאשר מוציאין ספר תורה בשני וחמישי מתחילין יהי ה' אלד'ינו עמנו.

יום ששי – ראש חדש סיון – סדר התפילה וקריאת התורה ככתוב בחדש שבט. יום שבת – ב' סיוון – פרשת נשא  אין מתרגמין בציבור את שלשת פסוקי ברכת כהנים (יברכך, יאר, ישא. מברך חמישי), ומפטירין ויהי איש אחד מצרעה (שופטים י"ג). ובקריאת שנים מקרא ואחד תרגום או בשילוש מתרגמים אותם ואפילו בציבור. מנחה - הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי - ד'ו'ד'. וקורין פרקי אבות – פרק ששי, וספר משלי מפרק כ"ז פסוק י"א (חכם בני) עד סוף הספר. בבלדי אומרים צדקתך כבכל שבת, ובשאמי אין אומרים.

יום שלישי – ה' סיון – ערב חג שבועות - אין מדליקין ואין מברכין על נר יום טוב. בהגיע זמן המנחה הולכין לבית הכנסת ומתפללים תפילת מנחה של־חול, לאחר מכן יש נוהגים לומר מזמורי תהלים כפי הפנאי עד זמן תפילת ערבית. בהגיע הזמן, הרב או הגדול שבציבור פותח בקול גדול את מזמור החג "למנצח לדוד וכו' יקום אלד'ים יפוצו אויביו" (תהלים ס"ח) והציבור נמשכין עמו יחד כאיש אחד בנעימה עריבה ובנחת, ולאחר מכן אומרים "אͅשͅרי האיש אשר לא הלך", "למה רגשו גוים", "הללויה". מסדירין את התפילה, ועומד שליח ציבור לתפילת ערבית של יו"ט, ומזכיר "אלה מועדי ה' וגו'" אחר "הפורש סוכת שלום", קדיש לעילא, ועומדים לתפילת שמונה עשרה של יום טוב, ולאחריה קדיש תתקבל, ושאר סיום התפילה כשאר תפילת ערבית של־חול, ונפטרין לבתיהם לסעוד סעודת חג. קידוש ליל יום טוב - יש להקפיד שלא יהיה קודם צאת הכוכבים. סדר הקידוש כבשאר ימים טובים, ולאחר ברכת הקידוש מברך את ברכת שהחיינו.

תיקון ליל שבועות – נוהגין להיות ניעורין כל הלילה ולקרוא את התיקון. אחר סעודת ליל יום טוב חוזרים לביהכנ"ס ל"קראיה" היינו קריאת תיקון ליל שבועות, בו קורין תורה נביאים וכתובים, שלש פסוקים מתחילת הפרשה וסופה כפי שתיקן האר"י ז"ל, לאחר מכן מנהגינו לקרוא משניות משנה ראשונה ומשנה אחרונה מכל מסכת, ולאחר מכן קורין האדרא שבספר הזוהר בנעימה הרגילה והידועה כמיוחדת בנעימתה, ונמשכין עד אור הבוקר.

מנהגינו פשוט להקדים את תפילת שחרית של־יו"ט לזמן עלות השחר משום טורח ציבור היות שהיו ניעורין כל הלילה, וכן כדי שקרית שמע תהא בעודם ניעורים ולא יקראוה מתנמנמים, ושלא יקראו את ההלל בחפזה. על כן יראו ראשי הקהל לחשב את תחילת התפילה (המהולל והזמירות וכו' ) כדי שיוכלו לעמוד בזמן לתפילת שמונה עשרה בזמן עלות השחר, ולא יברכו על הטלית אלא אחר קריאת ההלל, שעדיין לא הגיע זמנה. ברכות השחר מברכין את כולם חוץ מברכת על נטילת ידים וברכת 'המעביר שינה' עד גומל חסדים טובים. והניעורין כל הלילה נוטלין ידיהם קודם התפילה שלש פעמים לסירוגין ובלא ברכה. ובשאמי מברכין את כולן.

התפילה הינה כבשאר ימים טובים, ולאחר שמונה עשרה לחש וחזרה קורין הלל בקירוי. קדיש תתקבל, ומוציאין ספר תורה באמירת הפסוקים יהי ה' אלד'ינו עמנו, ולאחר שמניחו על התיבה פותח החזן או מוכרים לכל המרבה במחיר, בפיוט "אצולה לפנים וכו'" בנעימה מיוחדת כיאה למעלתה של־תורה, ולאחר שסיימו פיוט זה אומרים הקהל והללויה זמרי למלכך וכו' ותוך כדי אמירתו פותח החזן את ספר התורה ואמר לאחריו "גדלו וגו'" עד סוף הסדר הרגיל. ובעת קריאת ספר תורה יהיו אזני כל העם אל ספר התורה באימה ויראה מעין דוגמת מעמד הר סיני (ע"ח דף מ"ו:). וקורין חמישה גוברי מ"בחדש השלשי וגו'" (שמות י"ט), וכשמסיים "חמישי" אומר קדיש ומוציאין ספר תורה שני (ראה סדר הכנסת והוצאת הספרים לעיל בחדש אדר), ולאחר אמירת החזן "הכל תנו עז לאלד'ים וגו'" ועניית הקהל "תורת ה' תמימה וגו'", מברך את הקהל באמירת "תזכו לשנים רבות ומועדים טובים", והקהל עונה לעומתו "בחייך ובימיך הטובים". וקורא מפטיר "וביום הבכורים עד ונסכיהם (במדבר כ"ח), (בשאמי אומרים כאן קדיש). ואומר החזן והקהל עמו "מה רב טובך וכו'", ותוך כדי כך סוגר החזן את ספר התורה ומעמידו בתיבה. וכתב מהרי"ץ (ע"ח דף מו:) - " ומפטירין במעשה המרכבה דיחזקאל שהיא דוגמת מעמד הר סיני שנגלה אלינו המרכבה פנים בפנים", והוסיף מורינו הגדול (שם) "וראוי להיות המפטיר גדול וחכם ולא על ידי קטנים ותעלולים" ע"כ. וקורא המפטיר 'ויהי בשלושים שנה' (יחזקאל א' ב'), ובברכות ההפטרה מזכיר ענין יו"ט באמצע הברכה ובחתימה. לאחר מכן אומרים את האזהרות, והטעם לקריאתן מפני שאולי עבר אחד מן הקהל על איזו מצוה, ויהרהר תשובה לתקן דרכיו. לפיכך יכוין למה שאומר שליח ציבור ויתבונן בפירושם. (שע"ה סי' צ"ג הל' ד' בשם מהר"ץ זקנו של מהרי"ץ). ולאחריהם מכניסים את ספר התורה כסדר הרגיל בכל שבת, ה' הושיעה המלך וכו', יהי ה' אלד'ינו עמנו וגו' (בהשמטת פסוק ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל וכו'), ימלוך ה', מזמור לדוד, שאו שערים ראשיכם, וידעת, ה' הוא האלד'ים,  אומרים קדיש ועומדין לתפילת מוסף ומסיימים כשאר הסדר שבכל שבת.

מנחהכתב מהרי"ץ בסידור עץ חיים (דף נא.) "ונהגו לקרות רות במנחה, והטעם שאותו מעשה דבועז היה בימי קציר חטים שכלה בחג השבועות שמביאין שתי הלחם מחטים, ובפרשת אמור כתיב ובקצרכם את קציר ארצכם וכו' לעני ולגר תעזוב אותם מיד אחר הפרשת שתי הלחם שמביאין בשבועות ואותו קיים בועז ואמר שול תשולו לה וכו' ורות היתה עניה וגיורת לכך קורין רות בו ביום", ע"כ . זמן הקריאה נהגו לפני תפילת מנחה - שנים מקרא ואחד תרגום, (כל אחד בתורו לפי סדר הישיבה בתחילה הרב קורא את פסוקו והקהל שונה אחריו והוא חוזר ומתרגם את פסוקו, ולאחר מכן היושב בצידו לצד ימין וכן הלאה על זה הדרך), יש הנוהגים לומר רבי חנניא וקדיש דרבנן. ומתחילין סדר תפילת מנחה – למנצח, וידבר, פיטום הקטרת, ה' הושיעה, ובא לציון, שיר של־יום (אל נקמות ה'), לדוד אליך וכו' קדיש לעילא, ועומדין לתפילת עמידה שליו"ט לחש וחזרה, קדיש תתקבל, מזמור שלחג "למנצח לדוד ...יקום אלד'ים יפוצו אויביו" (תהלים ס"ח), רבי חנניא וקדיש דרבנן. ונפטרין איש לביתו.

יום שבת – ט' סיוון – פרשת בהעלותך- מפטירין "רני ושמחי" (זכריה ב' ד'). מנחה - הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי- ג'ה'ח'. בבלדי אומרים צדקתך כבכל שבת, ובשאמי אין אומרים.

יום שבת – ט"ז סיוון – פרשת שלח לך – מפטירין "וישלח יהושע" (יהושע ב'). מנחה - הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי- ד'ג'ג'. בבלדי אומרים צדקתך כבכל שבת, ובשאמי אין אומרים.

יום שבת – כ"ג סיוון – פרשת קרח – מפטירין ויאמר שמואל, (שמואל א' י"א י"ב), מברכין את חדש תמוז - "הבא לקראתינו לשלום ביום שבת וביום ראשון וכו'", מנחה - הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי-  ד'ג'ג'. בבלדי אומרים צדקתך כבכל שבת, ובשאמי אין אומרים.

יום שבת – ל' סיוון – פרשת חקת - "שבת וראש חדש יום זה לה'"- מזכירין יעלה ויבוא בתפילות ובברכת המזון, ואחר אמירת פיוט בר יוחאי נוהגין להוסיף "שירו לאל נבוני".

שחרית - אחר תפילת עמידה קורין הלל בדילוג ללא ברכה תחילה וסוף, אומרים קדיש תתקבל, ומוציאין ספר תורה ראשון לקריאת פרשת השבוע. שביעי אומר קדיש לעילא, מוציאין ספר שני לקריאת מפטיר ר"ח ובזמן הוצאתו אומרים את מזמור ראש חדש "מזמור שירו לה' שיר חדש", וקורא המפטיר וביום השבת (במדבר כ"ח), ומפטירין "השמים כסאי"(ישעיה ס"ו), וכופל פסוק "והיה מדי חדש בחדשו". בברכת ההפטרה לאחריה מזכיר באמצעה ענין ראש חדש. מתפללין מוסף שלראש (אתה יצרת וכו') קדיש תתקבל ושאר הסדר כבכל שבת. מנחה – הסימן לקריאת התורה למנחה שלשבת ושני וחמישי- ג'ד'ד'. אין אומרים צדקתך.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד חודשי השנה

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ת"ת עטרת חיים
פעולת צדיק
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ארז יחיאל
מועדי השם
שר שלום קשת
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
עבור לתוכן העמוד