-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
טריתא
אור ההלכה
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
382 אורחים

לוח שנה יד מהרי"ץ - אייר ה'תשע"א

    
מספר צפיות: 2356

 

סדר הלכות ומנהגי אבות – חדש אייר

 

כתב מהרי"ץ (שו"ת פעולת צדיק חלק ב' תשובה ע"ו בתחילתה) – "דע ידידי וכו' עיקר הטעם (להימנע מלהסתפר) הוא מפני שהם ימי דין וראוי להיות אדם נכנע בימים אלו, לכך נהגו באותם מקומות שלא להסתפר דרך הכנעה להיותם ימי דין, וראיה לזה שהרי מדת הדין פגעה בתלמידי רבי עקיבא בימים אלו, ולזה תלו מיתתם דרך השאלה".  

יום חמישי – יום ב' דראש חדש אייר – התפילה והקריאות כבכל ר"ח. 

יום שבת – ג' אייר – פרשת אמור – מפטירין - "והכהנים הלויים בני צדוק" (יחזקאל מ"ד), הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי ג'ד'ג', קורין פרקי אבות – פרק שני, וספר משלי מתחילת פרק ה' (בני לחכמתי הקשיבה) עד פרק י"א פסוק ב'. 

יום שני – ה' אייר – שלשים יום קודם חג השבועות. יש הסוברים שדין שלשים יום קודם החג (פסחים דף ו') הוא גם בשאר הרגלים (יעויין שעה"צ סי' תכ"ט או' ב') ועל פי זה יש הנוהגים בשאר קהילות ישראל לשאול ולדרוש מענייני יו"ט. 

יום שבת - י' אייר – פרשת בהר – מפטירין "ה' עזי ומעזי" (ירמיה ט"ז- י"ז), הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי ג'ד'ד', קורין פרקי אבות – פרק שלישי, וספר משלי פרק י"א פס' ג' (תומת ישרים תנחם) עד פרק ט"ו פס' י"ט. 

יום שלישי – י"ג איירמנחה - אין נפילת פנים. 

יום רביעי – י"ד אייר – פסח שני- אין נפילת פנים שחרית ומנחה ואין אמירת "למנצח מזמור לדוד" בסדר היום, ואין מנהגינו לאכול ביום זה מצה שנשארה מפסח. 

יום שבת – י"ז אייר – פרשת בחקתי – יש נוהגין שמברך רביעי מתחיל בתוכחה, ויש נוהגין שהתוכחה היא המשך מברך שלישי, ורביעי מתחיל אחרי כן מוידבר וגו' איש כי יפליא נדר (ויקרא כ"ז, א' ב'), חמישי מ"ואם בהמה" (כ"ז, ט'), ששי מ"ואיש כי יקדיש" (כ"ז, י"ד), שביעי מ"ואם לא יגאל" (כ"ז, כ'), עיין שו"ע המקוצר (סי' ס' הערה ל') בשם חלק מכת"י, וכן נוהגים בבית הכנסת של מרן שליט"א. העולה לקריאה זו גדול שבציבור, המנהג שהחזן קוראו בשמו ובשם אביו, כבשאר העליות לתורה, ואין העולה מסלסל בנעימת קריאה זו ונמצאת על ידי כך קריאה דרך הכנעה, חוץ מבפסוק "וזכרתי את בריתי יעקוב וגו'", וכן "אם לא תשמור וגו'", ויש מקהילותינו שנוהגין לפני קריאת התוכחה להקדים שלשה פסוקים "מוסר ה' בני אל תמאס וגו', קודם ברכה ראשונה, בני העולה לקרוא את התוכחה וכן אחיו הקטנים ושאר אלו העומדים לכבודו בשאר קריאות של ימות השנה (שועה"מ סי' כ"ב סעיף כ"ח) אינם עומדים לכבודו בקריאה זו אלא רק בפסוקים שבתחילה ובסוף שאינם קללה, ובברכות תחילה וסוף. תרגום התוכחה - יש לתרגם את התוכחה שכן הוא דין התלמוד (מס' מגילה דף כ"ה עמ' ב'), וכן כתב רס"ג בסידורו (עמ' שס"ח), הרי"ף הרמב"ם (פי"ב הל' תפילה הי"ב) וכ"כ מהריב"ש ומהרי"ו בסידוריהם, וכן כתב מרנא ורבנא מהרי"ץ בסידור עץ חיים (דף ס"ה ע"ב) ושכן הוא המנהג פשוט, ואף במקומות שנהגו שלא לתרגם יש להעיר אזנם בנחת שלא נכון הדבר על פי דין ועל פי המנהג העיקרי, אולם במקום מחלוקת שב ואל תעשה עדיף, וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כן מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. 

מפטירין "ויהי דבר וכו', בן אדם הנבא וגו'" (יחזקאל ל"ד).  

מנחה שלשבת – הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי ד'ה'ז'. אומרים צדקתך כבכל שבת, ובשאמי אין אומרים, פרקי אבות – פרק רביעי, ספר משלי מפרק ט"ו פס' כ' (בן חכם ישמח אב) עד סוף פרק כ"א.   

יום ראשון – י"ח אייר - ל"ג בעומר - אין נופלין על פניהם שחרית ומנחה, ואין אומרים "למנצח מזמור לדוד" בסדר היום, ועורכים נישואין ממנו והלאה, ויש הנוהגים להימנע עד שבועות, מנהג עשית מדורות אש וכיוצא בזה בל"ג בעומר לא נהגו בתימן.  

יום שבת – כ"ד אייר – פרשת במדבר – מפטירין "והיה מספר בני ישראל" (הושע ב'), מברכין את חדש סיוון "הבא לקראתינו לשלום ביום ששי וכו'", הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי ד'ד'ה'. 

קורין פרקי אבות – פרק חמישי, משלי מתחילת פרק כ"ב (נבחר שם מעשר רב) עד פרק כ"ז פס' י'.

יום חמישי – כ"ט אייר – ערב ראש חדש סיוון - אין נפילת פנים במנחה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד חודשי השנה

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מועדי השם
פעולת צדיק
ארז יחיאל
שר שלום קשת
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ת"ת עטרת חיים
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
עבור לתוכן העמוד