-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
אור ההלכה
טריתא
מצות טעמו וראו
מצות מסורת
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1521 אורחים

לוח שנה יד מהרי"ץ - ניסן ה'תשע"א

מספר צפיות: 2571

חדש ניסן – סדר הלכות ומנהגי אבות

 

יום שלישי – א' ניסן – ראש חדש ניסן– יש להקדים ולברך ברכת האילנות מתחילת החֹדש, ולהקפיד שכל התנאים ההלכתיים להצרכת הברכה יהיו קיימים (שיהיו עצי פרי, ושינצו פרחים, וכו' ).

ראש חֹדש ניסן לעולם יום אחד, ויחול רק בימים א' ג' ה', ותמיד יהיה מלא (היינו ל' יום). בכל חדש ניסן אין מספידין אולם אומרים צידוק הדין, ואין נפילת פנים ו"מזמור למנצח וכו' יענך" בתפילות שחרית ומנחה, ואין אומרים "אל ארך אפים" בהוצאת ספר תורה. ואמירת צדקתך בתפילות מנחת השבת אומרים כרגיל, ובשאמי אין אומרים.

יום שבת – ה' ניסן - פרשת טהרה – מצורע – מפטירין "ויאמר אלישע" (מלכים ב', ז'), הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי ג'ג'ה', אומרים צדקתך לאחר חזרת שליח ציבור, ובשאמי אין אומרים.

יום שבת – י"ב ניסן – פרשת אחרי מות – שבת הגדול – מפטירין "ויהי דבר ה'... ואתה בן אדם התשפט" (יחזקאל כ"ב), ובשאמי מפטירין "וערבה לה'" (מלאכי ג'), וחוזרין לומר שוב את הפסוק "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא", הסימן לקריאת התורה למנחה ושני וחמישי ג'ג'ד'.

יום ראשון – י"ג ניסן בלילה – אור לארבעה עשר – בדיקת חמץ – אחר תפילת ערבית (מי שעדיין לא בירך את ברכת הלבנה יברכנה כעת), מזדרזין לביתם לבדוק את החמץ, והמנהג לבטל את הלימוד הקבוע אחר תפילת ערבית כדי שימהרו לבדוק בבתיהם, (ואחר גמר הבדיקה יש שנהגו לחזור לבית הכנסת לשיעור תורה), ולפני הבדיקה יצניע את החמץ שרוצה לשייר לעצמו להיום ולמחר, ויזהר בו שלא יתפזר על ידי בני ביתו או גורם אחר, ומברך קודם בדיקת החמץ, אשר קב"ו על ביעור חמץ, ובודקין בכל המקומות בהם עלול להימצאות חמץ, וכמו כן יש ליתן את הדעת לבדיקת כיסי הבגדים והחולצות, ילקוטי הילדים ושאר דברים שבחזקתם, וכן לבדוק את המחסנים, הרכב וכו', ואת החמץ שמצא יצניע עם החמץ ששייר לעצמו לצורך הלילה ומחר, ולאחר תום הבדיקה יבטל את החמץ שלא ראה ולא מצא, ויכווין בביטולו להחשיבו כאינו, ויחשיבהו כאילו הוא עפר הארץ, ויאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה וכו'", ואם אינו מבין יאמר בלשון שמבין את ענין הביטול. בבית הכנסת בודקין ללא ברכה, והספרים שלמדו בהם בשעת אכילה צריכים בדיקה.

יום שני – י"ד ניסן – יתפלל תפילת שחרית מוקדם כדי שיספיק לסעוד סעודת שחרית קודם ארבע שעות – והתפילה הינה כבשאר ימי חודש ניסן – מתחילת היום אין לאכול מצה הראויה לצאת בה ידי חובת מצות אכילת מצה בלילה, ואיסור זה הינו אף לילדים שהגיעו לגיל שיודעים ענין סיפור יציאת מצרים, אולם מצה מבושלת או מטוגנת מותר (והמחמיר תע"ב), וכמו"כ מותר לאכול פתות ועציט עד סוף שעה תשיעית. סוף זמן אכילת חמץ הוא סוף שעה רביעית, וסוף זמן הנאה מן החמץ הוא סוף שעה חמישית, ועל כן יכול למכור את החמץ לגוי או לבער את החמץ עד סוף שעה זו, ויראה לנער את כיסי הבגדים שמא הכניס חמץ לאחר הבדיקה, וכמו"כ יזהר לנקות את שיניו מחמץ, לאחר שביער את החמץ ששייר לעצמו יאמר את נוסח הביטול "כל חמירא דאיכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיה וכו' ויכווין לבטלו ולהחשיבו כעפר הארץ, ויקפיד שאת נוסח הביטול (וכן העושה מכירת חמץ) יאמר קודם תום שעה חמישית, מצוה לרחוץ עצמו, ליטול צפרניו, ולהסתפר לכבוד יום טוב, יום ארבעה עשר אחר חצות היום אסור לכבס ולהסתפר וכן אסור במלאכה גמורה אולם לתקן בגדים שצריכים אותם למועד וכדו' וכל מלאכה שאינה גמורה מותר, וכן מותר לגהץ בגדים. משעה עשירית ולמעלה אסור לאכול מצה בכל אופן בין מבושלת בין פתותה וככיוצ"ב כדי שיאכל את מצת המצוה של הלילה לתיאבון, ואף אם התחיל קודם לכן צריך להפסיק כיוון שהתחיל באיסור, ואף בשאר פירות וירקות יש לו למעט.

בהעריב היום סמוך לשעת המנחה מכינים את שולחן ליל הסדר ועורכין אותו כמנהג. ובהגיע הזמן הולכין לבית הכנסת ומתפללים תפילת מנחה של חול, ואומרים מזמורי תהילים כפי השהות שיש עד תפילת ערבית, ובהגיע הזמן הרב או הגדול שבציבור פותח בקול גדול "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו וכו' יאמרו גאולי ה' וגו'" (תהילים ק"ז) והציבור נמשכין עימו יחד כאיש אחד בנעימה עריבה ובנחת, "אשרי האיש אשר לא הלך", "למה רגשו גוים", "הללויה". ולאחר מכן מסדירין את התפילה , ועומד שליח ציבור לתפילת ערבית של יו"ט, ומזכיר " אלה מועדי ה' וגו'" אחר "הפורש סוכת שלום", ועומדים לתפילת שמונה עשרה, לאחר התפילה נהגו לגמור את ההלל בלא ברכה, ויש שלא נהגו לאמרו כלל, ובשאמי נהגו לגמור בברכה תחילה וסוף. לאחר מכן יאמרו קדיש תתקבל" ושאר סיום התפילה כשאר תפילת ערבית שלחול, ונפטרין לבתיהם לשלום לקיים את מצוות הלילה כהלכתן, ולאחר עשיית הסדר, עת שהולכין לישון קורין את קרית שמע כסדרה עם ברכת המפיל כבכל לילה. אסור לאכול או לשתות חוץ ממים לאחר האפיקומן, וכן אין לצחצח שיניים או לעשן אז.

יום שלישי – ט"ו ניסן – יום טוב – תפילת שחרית כבכל יום טוב, לאחר המהולל (ברוך שאמר בשאמי) אומרים מזמור לתודה, ובשאמי מתחילין - טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון וגו' (מזמור שיר ליום השבת) אומרים את הזמירות במיתון ולאחר מכן אומרים נשמת, ישתבח, קדיש, ופורסין על שמע, משמיטין "לאל אשר שבת ", קרית שמע תפילת עמידה לחש וחזרה, הלל בקירוי בברכה תחילה וסוף, קדיש תתקבל, ומוציאין ספר תורה, יהי ה' אלוד'ינו עמנו, ושאר סדר הוצאת ספר תורה כבכל שבת, קוראין חמשה גוברי בפרשת בא (שמות י"ב) "ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם", לאחר קריאת חמישי אומרים קדיש לעילא, ומוציאין ספר תורה שני באמירת למנצח וכו' השמים מספרים" כפי הסדר שפירטנו בחדש אדר שני, לאחר פתיחת הספר השני, אומר החזן הכל תנו עוז לאלדים וכו', ולאחר שעונים הציבור ה' יברך את עמו בשלום אומר החזן תזכו לשנים רבות ומועדים טובים והקהל משיב בחייך ובימיך הטובים, ומזמין את המפטיר לקריאה בפרשת פנחס (במדבר כ"ח) "ובחודש הראשון בארבעה עשר יום לחדש וגו'", (בשאמי אומר בסיום הקריאה קדיש לעילא), אומרים מה רב טובך וכו', ומפטירין "בעת ההיא אמר ה' אל יהושע וגו'" (יהושע ה'), ובברכה אחרונה של ההפטרה מזכיר יו"ט וכן בחתימה, מי שבירך לקהל ולמי שהתנדב, ואומר שליח ציבור "תיקון הטל", ומכאן ועד תפילת שחרית של שמיני עצרת מזכירין בברכת מחיה המתים "מוריד הטל" (ובברכת השנים "בטללי רצון"), אם טעה והזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" וכבר התחיל את ברכת אתה קדוש חוזר לראש התפילה, אולם אם לא התחיל את ברכת אתה קדוש חוזר לאתה גבור, ואם הוא מסופק תוך ל' יום חוזר. אומרים ה' הושיעה, יהי ה' אלוד'ינו עמנו כאשר היה עם אבותינו וכו', ושאר הסדר שבכל שבת, ומתפללין תפילת מוסף של יו"ט לחש וחזרה קדיש תתקבל, ומסיימים את התפילה כבכל שבת.

תפילת מנחה – למנצח, וידבר, פיטום הקטרת, ה' הושיעה וגו', ובא לציון, מזמור לאסף (שיר של־יום שלישי), לדוד אליך ה' וגו', קדיש ועומדים לתפילת מנחה של יו"ט לחש וחזרה, קדיש תתקבל מזמור של־חג "הודו לה' כי טוב וגו'" רבי חנניא קדיש דעתיד, ונפטרין.

מוצאי יום טוב – תפילת ערבית – מתפללין ערבית של־חול ומזכירין "מוריד הטל" בברכת מחיה מתים, ובברכת השנים אומרים "בטללי רצון", ומבדילין בחונן הדעת (ואתה הבדלת, אתה חוננתנו), ומזכירין יעלה ויבוא בברכת רצה, לאחר התפילה אומר שליח ציבור קדיש תתקבל, וסופרין ספירת העומר. הרב או החשוב שבציבור מברך לבדו ומכווין להוציא את הציבור בברכה וכן הציבור מתכוונים לצאת יד"ח (והמדקדקים מברכים בלחש עם השליח ציבור ומסיימים שלש תיבות לפני שמסיים הוא ועונין כולם אמן, וסופרין כולם בקול 'האידנא חד יומי בעומרא' (ויש הנוהגים לספור אחר עלינו לשבח), לאחר שספרו אומר החזן הרחמן וכו' וכשמסיים עונין הציבור אמן ואומרים למנצח בנגינות מזמור שיר, למנצח על הגיתית וגו', שיר למעלות אשא עיני וגו', רבי חנניא, קדיש דעתיד, ברכו, עלינו, ובבית מבדילין על הכוס ברכת היין וברכת הבדלה בלבד.

תפילות חול המועד - אין מניחין תפילין בכל ימות חול המועד, ובכל התפילות מזכיר "יעלה ויבוא" בברכת רצה, ומזכיר בה "את יום מקרא קדש הזה את יום מועד חג המצות הזה", ואמירתה הינה לעיכובא שאם שכח להזכיר והתחיל ברכת מודים חוזר לרצה, ואם עדיין לא התחיל מודים יאמרנה עתה, ואם הגיע ליהיו לרצון השני הרי הוא כעקר רגליו וחוזר לראש התפילה, אפילו כבר התפלל מוסף צריך לחזור ולהתפלל שחרית עם יעלה ויבוא, (ואם הוא מסופק אם הזכיר יעלה ויבוא דעת מהרי"ץ שאינו צריך לחזור). בכל תפילות שחרית אומרים אחר התפילה הלל בדילוג ללא ברכה תחילה וסוף, ובברכת המזון מזכירין יעלה ויבוא ואם לא הזכיר אינו חוזר, ובקדושה דמוסף אומרים "ועמך" במקום "עם עמך", וכמו"כ בין מנחה לערבית אומרים מזמור הודו אחר שני המזמורים הנהוגים בכל יום, אחר תפילת ערבית סופרים את העומר.

סדר תפילת שחרית בחוה"מ – התפילה הינה תפילת יום חול עם התוספות כדלהלן, אחר המהולל אומרים "מזמור לתודה", מזכירין בתפילת העמידה "מוריד הטל", "בטללי רצון", "יעלה ויבוא" עם הזכרת "את יום מקרא קדש הזה את יום מועד חג המצות הזה", לאחר חזרת הש"צ אין אומרים קדיש, אלא מיד אומרים הלל בדילוג בלא ברכה תחילה וסוף, אומרים קדיש תתקבל, ומוציאין ספר תורה וקוראין תלתא גוברי בקריאת היום (כפי שיתבאר להלן בקריאת כל יום ויום), ואין אומרים קדיש בסיום קריאת השלישי, ומוציאין ספר שני, וקודם הוצאתו אומרים "למנצח מזמור וכו' השמים מספרים" כפי סדר הוצאת ספר שני המובא לעיל חדש אדר שני, אומרים הכל תנו עוז וגו', וקורא רביעי "והקרבתם" (במדבר כ"ח), ואומר קדיש לעילא ומחזיר ספר תורה להיכל, ואומרים לאחריו סדר היום והוא רחום וגו' ובא לציון, שיר של אותו היום, לדוד אליך, קדיש לעילא ועומדים לתפילת מוסף לחש וחזרה, ובחזרת שליח ציבור אומר "כתר" במקום "נקדישך", "ועמך" (במקום "עם עמך"), קדיש תתקבל, פיטום הקטרת, פרק, רבי חנניא, קדיש דעתיד, ברכו, עלינו לשבח, ונפטרין.

הקריאות וחלוקת המברכים שבכל יום ויום, וסימנך משך תורא, קדש בכספא, פסל במדברא, שלח בוכרא.

יום רביעי – ט"ז ניסן – א' דחול המועד פסח – ספר ראשון - קריאת המעמד בפרשת אמור (ויקרא כ"ב, כ"ג) "שור או כשב או עז כי יולד", וחלוקת המברכים –  ראשון : "וידבר וכו' שור או כשב או עז וגו'", שני : "וידבר וכו' דבר וכו' מועדי ה' וגו'", שלישי : "אלה מועדי ה'" עד "לא תעשו", אין אומרים קדיש, ומוציאין ספר שני, וקוראין בו "והקרבתם" ואומר קדיש, שיר שליום "אל נקמות ה'".  

יום חמישי - י"ז ניסן – ב' דחול המועד פסח – ספר ראשון – קריאת המעמד פרשת בא (שמות י"ג), "קדש לי כל בכור", חלוקת המברכים - ראשון : "וידבר וכו' קדש לי כל בכור וגו'", שני: "והיה כי יביאך וכו' אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי וגו'", שלישי : "והיה כי יביאך וכו' כאשר נשבע לך וגו'" עד "הוציאך ה' ממצרים", אין אומרים קדיש, ספר שני " והקרבתם", ואומרים קדיש, שיר שליום "למנצח על הגיתית לאסף". 

יום ששי – י"ח ניסן – ג' דחול המועד פסח – ספר ראשון – קריאת המעמד פרשת משפטים (שמות כ"ב) "אם כסף תלוה את עמי וגו'", חלוקת המברכים – ראשון : "אם כסף וגו'", שני : "אלד'ים לא תקלל", שלישי : "לא תטה משפט וגו'" עד "בחלב אמו", אין אומרים קדיש, ספר שני ואומרים קדיש, שיר שליום - "ה' מלך גאות לבש".

ערב שבת – תפילת ערבית של־שבת כרגיל, (אין אומרים את המזמור של־חג), ומוסיפים יעלה ויבוא בתפילת שמונה עשרה, סופרים ספירת העומר, וקידוש של־שבת כרגיל.

יום שבת – י"ט ניסן – תפילת שחרית של־שבת כרגיל, ומוסיפים יעלה ויבוא, אחר חזרת התפילה אין אומרים קדיש, קורין הלל בדילוג בלא ברכה תחילה וסוף, אומרים קדיש תתקבל, ומוציאין ספר ראשון פרשת כי תשא "ויאמר וכו' ראה אתה אומר אלי העל וגו'", וקורין שבעה גוברי, חלוקת המברכים, ראשון :"ויאמר משה אל ה'", שני :ויאמר ה' אל משה גם את הדבר", שלישי "ויאמר וכו' פסל לך וגו'", רביעי :"ויפסל שני לוחות", חמישי : "שמר לך", ששי : "את חג המצות", שביעי : "ששת ימים וגו"' עד "בחלב אמו". ואומר קדיש לעילא, ופותח גדול שבציבור "למנצח וכו' השמים מספרים" וכל הקהל עמו, ומוציאין ספר שני "והקרבתם", (בשאמי קדיש לעילא) ומפטירין ביחזקאל (סי' ל"ו ל"ז) "כה אמר אדני אלד'ים", בברכת ההפטרה מזכירין את החג באמצע הברכה ולא בחתימתה, (בשאמי הברכה רגילה ללא תוספות), ומתפללין תפילת מוסף שליו"ט עם הזכרת יום המנוח (בשאמי – יום השבת) תוך הברכה האמצעית, ובחתימת הברכה חותם מקדש השבת וישראל והזמנים.

מנחה – קורין שיר השירים מקרא ותרגום, (כל אחד בתורו לפי סדר הישיבה בתחילה הרב קורא את פסוקו והקהל שונה אחריו והוא חוזר ומתרגם את פסוקו, ולאחר מכן היושב בצידו לצד ימין וכן הלאה על זה הדרך), רבי חנניא וקדיש דעתיד. תפילת מנחה של־שבת כרגיל, הסימן לקריאת התורה ושני וחמישי, ג'ג'ד', מחזירין ספר תורה, קדיש ועומדין לתפילת שמונה עשרה לחש וחזרה עם הזכרת יעלה ויבוא, אין אומרים צדקתך, קדיש תתקבל, הללויה אודה ה' בכל לבב, מזמור של־חג, ר"ח קדיש דעתיד.

ערבית – תפילה של מוצאי שבת רגילה, ספירת העומר אחר קדיש תתקבל.

יום ראשון – ה' דחוה"מ פסח – ספר ראשון קריאת המעמד פרשת בהעלותך (במדבר ט') "במדבר סיני", חלוקת המברכים ראשון: "וידבר וכו' במדבר סיני", שני :"ויעשו את הפסח", שלישי : "וידבר וגו'", "דבר אל בני ישראל", עד ולאזרח הארץ. אין אומרים קדיש, ספר שני " והקרבתם", ואומרים קדיש לעילא, שיר שליום "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה".  

ערב יו"ט - שביעי של־פסח – מתפללין תפילת מנחה של חול המועד, ולאחריה קורין מזמורי תהלים עד שיגיע זמן תפילת ערבית, ובהגיע הזמן הרב או גדול שבציבור פותח "הודו לה' כי טוב" והקהל עמו יחד בנעימה ובנחת, לאחר מכן אומרים אשרי האיש למה רגשו הללויה, ומסדירין את התפילה, והנהוג בדרך כלל להודיע על השינויים שישנם מליל יו"ט ראשון, ואין שינויים, והשינוי היחידי שאין לברך שהחיינו בקידוש, ומתפללין ערבית ואין אומרים הלל אחר התפילה, ספירת העומר.

יום שני – שחרית– תפילת שחרית של יום טוב – כפי המבואר לעיל (יו"ט ראשון של־פסח), הלל בדילוג בלא ברכה תחילה וסוף, קדיש תתקבל. מוציאין ספר תורה וקורין חמשה גוברי בפרשת בשלח (שמות י"ג). מנהג קדמונינו לקרוא פסוקי ויסע וגו' ויבוא וגו' ויט וגו' בקול נמוך, ולהגביה הקול במלים 'ויבקעו המים' וכן המתרגם מנמיך קולו בפסוקים אלו ומגביה במלים 'ואתבזעון מיא' [עיין שערי יצחק ניסן-סיון התש"ע עמ' מ"ח]. קדיש לעילא, ומוציאין ספר שני באמירת "למנצח וכו' השמים מספרים", בפתיחת ספר שני אחר אמירת הפסוקים הנהוגים אומר החזן "תזכו לשנים רבות ולמועדים טובים", והקהל משיבים לעומתו "בחייך ובימיך הטובים", וקורא המפטיר "והקרבתם", ואין אומרים קדיש, (בשאמי אומר קדיש), ההפטרה "וידבר דוד לה' את דברי השירה הזו וגו' "(שמואל ב' סי' כ"ב), בברכה אחרונה של ההפטרה מזכירין בברכה באמצעה "יום טוב מקרא קדש יום חג המצות הזה", ובסיומה "מקדש ישראל והזמנים", מכניסין ספר תורה קדיש לעילא, מוסף , קדיש תתקבל, ושאר סיום התפילה כבכל שבת.

מנחה – מסיימים את קריאת שיר השירים במקום שהפסיקו בשבת, ומתפללים תפילת מנחה של יו"ט, למנצח, וידבר, פיטום הקטרת , ה' הושיעה וגו', ובא לציון, שיר מזמור לבני קרח (שיר של יום שני), לדוד אליך ה' וגו', קדיש ועומדים לתפילת מנחה של יו"ט לחש וחזרה, קדיש תתקבל מזמור שלחג "הודו לה' כי טוב וגו'" רבי חנניא קדיש דעתיד, ונפטרין.

ערבית - מוצאי יום טוב – תפילת ערבית של חול הבדלה בחונן הדעת, (אין מזכירין יעלה ויבוא), קדיש תתקבל ספירת העומר למנצח בנגינות מזמור שיר, למנצח על הגיתית, שיר למעלות אשא עיני, ר"ח קדיש דעתיד, ברכו ועלינו לשבח. בהבדלה רק ברכת היין וברכת ההבדלה.

יום שבת – כ"ו ניסן - פרשת קדושים – הפטרה (יחזקאל כ') "ויהי בשנה השביעית" מברכין את חדש אייר (שיחול ביום רביעי וחמישי).

מנחה – קורין פרק ראשון בפרקי אבות עם פירוש רבינו עובדיה פרק בכל שבת, קריאת התורה למנחה ושני וחמישי ה'ד'ו', אומרין צדקתך (ובשאמי אין אומרים), לאחר התפילה קורין משלי, ולנוהגים להתחיל ולסיים את כל ספר משלי מפסח לעצרת סידר מרן שליט"א את חלוקת הספר, ובשבת זו קורין פרק א' עד פרק ד' בשלימות, (עיין שו"ע המקוצר סי' צ"ב הערה כ"ו), סדר הקריאה הנהוג בקהילותינו, הרב פותח "אשרי אדם שומע לי וגו'", "כי מצאי מצא חיים וגו"' (משלי פרק ח' פסוקים ל"ד ל"ה), ומתחיל הרב לקרוא פסוק ראשון וכולם חוזרים אחריו, ולאחר מכן מכן קורא היושב בסמוך לו מימין, וכן על זה הדרך, וכשמסיימים אומרים "מגדל עז שם ה' וגו'" (משלי י"ח, י'), "כי בי ירבו ימיך וגו'"(שם ט', י"א), לאחר מכן אומרים ר"ח קדיש דעתיד.

יום שני- כ"ח ניסן - יומא דהילולא של גאון עוזינו ותפארתינו מהרי"ץ זתע"א

יום רביעי – ל' ניסן – ראש חדש אייר – סדר התפילה כמו שפירטנו בחדש שבט.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד חודשי השנה

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
שר שלום קשת
ארז יחיאל
ת"ת עטרת חיים
מנויים לחיים
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מועדי השם
עבור לתוכן העמוד