-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
אור ההלכה
טריתא
מצות טעמו וראו
מצות מסורת
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
492 אורחים

לוח שנה יד מהרי"ץ - חודש אדר ב' ה'תשע"א

מספר צפיות: 2194

חודש אדר שני -  סדר הלכות ומנהגי אבות

 

יום שני - א' אדר שני – ב' דראש חדש – סדר התפילות כפי סדר ראש חודש המובא בסידורים, הובא מקצתו בסדר הלכות חדש שבט, קחנו משם.

שבת – ו' אדר שני - פרשת ויקרא - מפטירין "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" עד "ומבלעדי אין אלד'ים" (ישעיה מ"ג, מ"ד). הסימן לקריאת התורה ושני וחמישי - ג',ג',ה'. מוצאי שבת – לאחר תפילת ערבית, מברכים ברכת הלבנה.

יום רביעי – י' אדר שני – יש להזכיר "עננו" בתפילת ערבית בברכת שומע תפילה, למרות שעדיין מותרים באכילה ושתיה.

יום חמישי – י"א אדר שני – תענית אסתר (מוקדם) – אומרים עננו בברכת שומע תפילה שחרית ומנחה, ובחזרת התפילה. אם יש בבית הכנסת עשרה המתענין, אומרה שליח ציבור ברכה בפע"צ בין גואל לרפאנו. אם טעה ולא אמרה, יעויין בשו"ע המקוצר (סי' י"ח סעיף ט'). סדר תפילת שחרית – אחר סיום חזרת שליח ציבור נופלים על פניהם, ועומד החזן לאמירת סליחות. ובשאמי נופלים על פניהם לאחר הסליחות. לאחר מכן אומרים סדר שני וחמישי, אבינו מלכנו וכו' ואנחנו לא נדע וכו' ואומר החזן קדיש לעילא, ומוציאין ספר תורה אם יש עשרה מתענים, ובשעת הדוחק די בששה, וקוראין בפרשת כי תשא (שמות ל"ב, י"א) ראשון (כהן) -"ויחל משה וגו'", שני (לוי) ויאמר ה' וכו' פסל לך", שלישי (ישראל)- "ויפסול" עד "אשר אני עושה עמך". וצריכים כל העולים לתורה שיהיו אנשים שמתענים. אם אירע שהכהן אינו מתענה אין להזמינו, וקוראין ישראל או לוי תמורתו, אולם אם קראוהו, כיון שעתה (יום חמישי) הוא זמן קריאת התורה, יעלה. אחר הכנסת ספר תורה אומרים סדר היום, ואחר שיר של יום אומרים "למנצח על אילת השחר וגו'", לדוד אליך, ושאר הסדר שבכל יום. תפילת מנחה - ראוי מאוד שראשי הקהל ישערו זמן המתאים לקביעת זמן התפילה כדי שיספיקו הכהנים לישא כפיהם, ושהציבור יספיקו ליפול על פניהם קודם שקיעת החמה. מנהגינו להתעטף בטלית ולהניח תפילין כבכל תענית ציבור. אומרים "העקידה", למנצח, וידבר, פיטום הקטורת, והוא רחום כפי מיסת הפנאי, ועומד שליח ציבור ואומר קדיש לעילא, ומוציאין ספר תורה לקריאת "ויחל" כסדר קריאת התורה שחרית. לאחר שסיימו הקריאה, מכניסים ספר תורה, ואומר שליח ציבור קדיש ועומדים להתפלל תפילת שמונה עשרה, ומזכירין הציבור בתפילת לחש "עננו" בשומע התפילה. בחזרת התפילה אומר שליח ציבור עננו ברכה בפע"צ בין גואל ישראל לרפאנו. הכהנים המתענים נושאים כפיהם אחר ברכת רצה. אם אין כהנים בבית הכנסת, אומר שליח ציבור אלד'ינו וא"א ברכנו וכו'. כהן שאינו מתענה יצא חוץ לבית הכנסת לפני שמגיע שליח ציבור לברכת כהנים. וצריך להקפיד שיהיה קודם שקיעת החמה, ואם עבר הזמן והגיע בין השמשות אף על פי כן נוהגים לישא כפים. ואם הגיע זמן צאת הכוכבים, אין נושאים כפיהם. לאחר סיום חזרת שליח ציבור, אם עדיין לא הגיע זמן שקיעת החמה, נופלים מיד הציבור על פניהם, וכשסיימו יאמר הרב או הגדול שבציבור אבינו מלכנו וכו' והציבור אחריו כסדר נפילת פנים בשאר הימים, ויאמר שליח ציבור קדיש תתקבל. לאחר מכן אומרים המזמורים הנהוגים בקהילותינו לאמרם אחר תפילת מנחה "מזמור לדוד ה' קראתיך וגו'" ו"משכיל לדוד", ומוסיפים מזמורים נוספים כפי מיסת הפנאי עד זמן תפילת ערבית, והנהוג בדרך כלל הוא לאמר מזמור "תפילה לעני כי יעטוף", ואומרים קדיש ומתפללים ערבית. מי שעדיין לא בירך ברכת לבנה יברכנה כעת.

אף על פי שלא נהגנו ליתן "זכר למחצית השקל" מכל מקום טוב לעשות כן לחיזוק הישיבות הקדושות ושאר מוסדות הצדקה הזקוקים לעזרה, כי הם חיינו ואורך ימינו.

שבת – פרשת צו – זכור – י"ג אדר – קורין שבעה גוברי בפרשת צו, שביעי אומר קדיש, ומוציאין ספר שני לקריאת פרשת זכור, ואין מנהגינו לייחד דווקא את הספר היותר מוגה ומהודר. סדר הוצאת והכנסת הספרים - רב ביהכנ"ס או החזן פותח למנצח וכו' השמים מספרים, וכל הקהל עומדים ואומרים עימו יחד בקול גדול ובמיתון, פותחים את ההיכל ותוך כדי כך סוגרים ספר ראשון ומעמידים אותו על גבי התיבה, וכאשר מגיעים לפסוק "והוא כחתן יוצא מחופתו", מוציאין את ספר התורה השני בתיבת "יוצא" ומוליכו אט אט אל התיבה, והעם מלווים אותו ומנשקים אותו, והחזן מעמידו על גבי התיבה סמוך לספר הראשון, וכאשר מגיעים הציבור לפסוק "צדקו יחדיו", נושאים את הספר הראשון להוליכו להיכל עם הקפדה שבתיבת "יחדיו" עדיין ישהו זה בצד זה, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלד'יו, ותוך כדי סיום המזמור החזן פותח את ספר התורה ומכינו לקריאת המפטיר (מפטיר פרשת כי תצא), והמטפחת פרוסה על גביו, ואומר הכל תנו עז לאלד'ים וגו', ומזמין את הקורא למפטיר, אם ע"י מכירה אם ע"י הזמנה מראש. וראוי לכתחילה שלא להעמיד קטן לקריאה זו, לחוש לדעת הראשונים שבקריאה זו יוצאים יד"ח מצות זכירת מחית עמלק מן התורה, אע"פ שאין מנהגינו כמותם מכל מקום ימנע מכך, כיון שאפשר בקל לצאת ידי חובתם. ובמקום מחלוקת או חשש מחלוקת ברור שאין לעורר על כך, ויראה לקרוא עימו מלה במלה. ונשים פטורות מלשמוע פרשת זכור, וכן הוא מנהגינו פשוט שאינן באות לבית הכנסת, והרוצה להחמיר על עצמה תקרא בביתה בחומש. ואחר שסיים המפטיר (ובשאמי אומר כאן קדיש) קורא הפטרת זכור, "ותהי המלחמה עד לפני ה' בגלגל", (שמואל א', י"ד ט"ו). אחר ההפטרה משלים החזן ברכות לציבור ואומרים תיקון פורים, ה' הושיעה וכל סדר הכנסת ספר תורה ומוסף כבכל שבת. מנחה -  הסימן לקריאת התורה לשני וחמישי ד'ג'ג', ואומרים צדקתך. ובשאמי אין אומרים.

מוצאי שבת – ליל פורים בערי הפרזות – ראשי הקהל יקבעו זמן תפילת ערבית קצת אחר יציאת השבת כדי שיוכלו הציבור להביא מגילותיהם לבית הכנסת, ויאמרו קודם לכן המבדיל בין קודש לחול. ומי שבא קודם לכן עם המגילה, יראה לקרוא בה קצת כדי שלא יהיה נמצא שעל ידי הבאת המגילה הכין מקודש לחול.

וכתב מהרי"ץ- "יקח בידו מגילה הדורה ומתוקנת ואל יסמוך על מגילת חבירו דמצוה עליו לקנות לו מהונו ומכספו מגילה כשירה". ומתפללים ערבית ומזכירין הבדלה בברכת חונן הדעת, וכן "על הנסים" בברכת מודים, (שכח ולא הזכיר אינו חוזר), וממשיכין בסדר התפילה כבכל מוצאי שבת עד עלינו לשבח. קורין את המגילה, ובתחילתם נוהגים לקרוא פסוקים שתיקנו הראשונים ז"ל לפני המגילה לפרסם נסיו וחסדיו יתברך לכל, והם חסדי ה' וכו' עד סופם. וכשהחזן קורא את המגילה צריכים הקהל לשתוק ולכוין דעתם לקריאתו (עץ חיים). יש אומרים שבברכת שהחיינו יכוונו גם על מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודת פורים, ושליח ציבור יכוון להוציא בברכתו את הציבור גם במצוות אלו. ואחר הקריאה אומרים שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו, רבי חנניא וקדיש דעתיד, ועושים הבדלה. ולמנהג השאמי – אחר תפילת העמידה אומר שליח ציבור קדיש, ומברכים על הנר בורא מאורי האש, קורין את המגילה, ולאחר מכן ויהי נועם, ואתה קדוש, קדיש תתקבל, "שיר המעלות לולי ה'" ושאר הסדר שבכל מוצאי שבת, ולאחר מכן עושים הבדלה ללא ברכת הנר.

הנשים חייבות במקרא מגילה ובכל דיניה כמו האנשים, בין ביום ובין בלילה, שאף הן היו באותו הנס. ואם אינה הולכת לביהכנ"ס לשמוע, יקראו לה בבית. וצריכות ליזהר מלדבר באמצע, ולהקשיב היטב לכל תיבה. ומנהגינו שמברכים להן תחילה וסוף. ואם אינן זהירות מלדבר, יקראו ללא ברכה.

יום ראשון – י"ד אדר – יום פורים – תפילת שחרית מתפללים כרגיל, ומוסיפים בהודאה על הנסים. לאחר חזרת התפילה אומר החזן קדיש לעילא, ומוציאין ספר תורה באמירת החזן וכל הציבור עימו "יהי ה' אלד'ינו". הקריאה בפרשת בשלח (שמות י"ז) "ויבא עמלק" עד "מדור דור". כל אחד מן הקרואין קורא שלשה פסוקים בלבד. אומרים קדיש לעילא ומחזירין ספר תורה למקומו, ואומרים סדר היום ללא אמירת למנצח וכו' יענך, וממשיכין את התפילה כבכל יום, ולאחר שיר של־יום "לדוד מזמור לה' הארץ וכו' ", אומרים מזמור "שיר מזמור לאסף וכו' אל דמי לך" (תהילים פ"ג). ולאחר סיום התפילה קורין את המגילה בלא ברכת שהחיינו, שיר המעלות, אומרים קדיש, ונפטרין. ובשאמי בקריאת ספר תורה, השלישי כופל פסוק אחרון, אומרים קדיש לעילא ואין מכניסים את ספר התורה. אומרים והוא רחום עד ואנחנו נברך יה, וקורין את המגילה. ולאחר שמשלים קריאתה, משלים את סדר היום באמירת ובא לציון עד המיחלים לה', ומכניסין את ספר התורה להיכל. אומרים קדיש תתקבל, "למנצח על אילת השחר" (תהלים כ"ב), קדיש יהא שלמא, פיטום הקטורת ושאר התפילה כבכל יום.

כל מצוות היום זמנן מהנץ החמה, ומזכירין על הנסים בברכת המזון. למוקפין יום זה הוא ככל יום חול, רק שאין נופלים על פניהם ואין אומרים למנצח וכו' יענך, ולא אומרים על הנסים.

מנהגינו לעשות הסעודה לפני הצהריים (מוקדם יותר משאר ימות השנה). הלכך, אחר שמסיימים תפילת שחרית, סועדים מעט פת ועוסקים במצוות היום משלוח מנות ומתנות לאביונים, ומתקבצים כל בני הבית לסעודה.

יש אצלינו המדקדקין להתחיל ללמוד בהלכות הפסח כבר מהיום, לקיים שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום. (שע"ה סי' פ' הערה ב').

ליל ט"ו אדר – פורים בערים המוקפין - הסדר הוא כמו בערי הפרזות, ובשאמי אין אומרים ויהי נועם.

יום שני- ט"ו אדר – הסדר הוא כמו בערי הפרזות. והפרוזים, ביום זה אין נופלים על פניהם, ואין אומרים למנצח וכו' יענך, ולא אומרים על הנסים. ומוציאין ספר תורה באמירת יהי ה' אלד'ינו לקריאת יום שני בפרשת שמיני בסדר ד'ג'ג'.   

כ' אדר שני - שבת – פרשת שמיני – פרה – תפילת שבת כרגיל. לאחר הוצאת ספר ראשון קורין שבעה גוברי מעניין הפרשה, ולאחר שביעי אומרים קדיש, ומכניסין ספר ראשון להיכל ומוציאין ספר שני כפי הסדר שהובא לעיל בפרשת זכור. וקורא מפטיר (פרשת חוקת, במדבר י"ט) "זאת חוקת התורה" עד "תטמא עד הערב", (בשאמי אומר כאן קדיש). ומפטירין "בית ישראל יושבים על אדמתם" וכו' עד "דיברתי ועשיתי" (יחזקאל לו'). ובפסוק בהקדשי בכם לעיניהם, הגירסא בה"א, ולא לעיניכם בכ"ף. מנחה - הסימן לקריאת התורה ושני וחמישי ד'ד'ה'.

[כה' אדר שני – ליל שישי - מעבר לשעון קיץ. יש להקפיד על זמני התפילות וזמן קרית שמע בהתאם].

כז' אדר שני – שבת – פרשת תזריע – שבת החודש – סדר התפילה והוצאת ספר תורה כבכל שבת, ומוציאין ספר שני כסדר המובא לעיל בפרשת זכור, וקורא מפטיר "ויאמר ה' החדש הזה לכם" עד "תאכלו מצות" (פרשת בא, שמות י"ב), בשאמי אומר כאן קדיש, ומפטירין "כה אמר ה' רב לכם" עד "ובחגים הין לאיפה" (יחזקאל מ"ה – מ"ו). מכריזין על חודש ניסן שיחול ביום שלישי. מנחה - הסימן לקריאת התורה ובשני וחמישי ה'ד'ד'.

יום שני - כ"ט אדר שני אין נפילת פנים במנחה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד חודשי השנה

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מועדי השם
מיני תבלין וקליות
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ת"ת עטרת חיים
שר שלום קשת
פעולת צדיק
ארז יחיאל
מנויים לחיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
עבור לתוכן העמוד