-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

אור ההלכה
מנויים לחיים
ארז יחיאל
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
775 אורחים

איפור אסור משום צניעות ודחיית דברי ספר "עוז והדר לבושה"

מספר צפיות: 67768
כ"ו טבת ה'תשע''א

מתוך השיעור השבועי מוצש"ק וישב ה'תש"ע

 

ואומר לכם יותר מזה. לפעמים יש עי"ז טעויות הלכתיות. יש נשים היום שלצערנו עושות איפור בעיניים. זה בא להם ממה ששנינו במסכת שבת הכוחלת והפוקסת וכו', ומי שיראה במשניות פני שבת המצויירות של יוני גרנשטיין, אמרו לי ששם מצוייר אשה שעושה צבע עם מברשת על העיניים. לזה הם קוראים כוחלת. הם פשוט לא יודעים. מי שיודע איך עושים את הכחול, יודע שעושים אותו בתוך העיניים ולא מעל העיניים. אבל כך הם מציירים את המשנה, ומפרשים שזה כחול על גבי העיניים מבחוץ, שאינו דרך צניעות כלל. הכחול שבעבר היו עושים אצלנו, היה בתוך העין. ממילא מתוך חוסר ידיעת הדברים והשיבוש במסורת, מגיעים גם לטעויות הלכתיות. הרי יש גמרא בנדה דף סז ע"א, כחול שבתוך העין אינו חוצץ, שמחוץ לעין חוצץ. ראיתי בספר בדי השלחן של הרב פייביש כהן במחכ"ת שאינו יודע להסביר בבירור מה זה כחול, הוא כותב כנראה כחול זה אבק ששמים בתוך העין. אפילו בשיעורי שבט הלוי משמע במחכת"ה שהוא לא מכיר ולא יודע בדיוק מה זה, וחושב שלא שמים כחול בתוך העין עצמה. ואם בארזים נפלה שלהבת וכו'. אצלם נאבדה המסורת, כמו שאמרנו לגבי הניקור. כחול שבתוך העין אינו חוצץ משתי סיבות, ראשית, הרטיבות של העין והלחלוח מוריד את החוזק שלו והוא נהיה קלוש. ויותר מזה כיון שהוא בתוך העין לא מקפידים על כך. אבל מחוץ לעין זה חוצץ, כי אין הדרך לעשות מחוץ לעין. א"כ זה מובן למי שבאמת יודע מה זה כוחלת, אבל הם לא מבינים ואפילו מציירים ומסבירים משניות שלא כדת ושלא כדין, והכל בגלל חוסר המסורת. 

 

המשך באותו עניין מתוך השיעור השבועי ויחי ה'תש"ע

 

ואם כבר הזכרתם את זה, נגיד משהו שקשור לנושא. יש ספר, הוד והדר לבושה, ספר על ענין הצניעות בלבוש והנהגה. המחבר שלו זה הרב פולק, ספר מעניין וחשוב. כולו מדבר רק על נושא הצניעות, והוא מפתח את כל הנושא הזה בדקויות. אבל אני חושב שיש כאן איזה דבר שאינו נכון. אני אומר את זה, כי זה קשור בעצם לענין שכחת המסורת, לצערנו. פרסמנו קול קורא. אבל אני חושב שהוא מדי קטן, אמרו אולי שידפיסו באותיות גדולות ויוכלו לתלות אותו בביהכ"נ, לא מספיק ככה. דיברנו שם על הרבה נושאים, ואחד מהם זה שמירת הקדושה וסייגי הצניעות, ולפני כן דיברנו על עניין לשון הקודש, ענין הקריאה בתורה, שהמצב בזמננו חמור מאד. לצערנו השיבושים היום בקריאה גדולים מאד. אצל אבותינו, לא הזמינו מראש בליל שבת, לא חילקו ואמרו לזה ראשון ולזה שני וכו', אלא ביום שבת בבוקר עלו לפי התור. ולעתים אפילו לא לפי הסדר, לפעמים אדם רצה לקרוא שלישי בגלל הטעמים המיוחדים, הוא קנה. א"כ אפילו התור לא היה תמיד מדויק. היום, יש מקומות שמודיעים בליל שבת, ולעתים אנשים לא מגיעים לביהכ"נ בליל שבת כדי שלא יקראו אותם. או אפילו אמרו לו, אבל בבוקר הוא לא מגיע, כי לא הכין את המברך. בזמן האחרון שמעתי שיש חידוש, אפילו לשני ולחמישי צריך להודיע מראש. שני וחמישי. ואפי' יש סידורים שעושים תיקון סופרים לשני וחמישי, כדי להכין את הקריאה. אנחנו במצב של ירידה מאד גדולה. אם גם לשלשה פסוקים, צריך להתכונן כמה ימים מראש, כל יום יכינו חצי פסוק... זה חמור מאד. והחמור מכל שעדיין, על אף הכל, יש עוד שגיאות. 

כותב בספר עוז והדר לבושה, שימוש בתכשירי אפור, צריך להיעשות במידה מתונה ומועטת. תכשירי אפור נועדים לשימוש בשעת הצורך במידה מתונה ועדינה שעשויה להזדקק לאיפור כדי לשפר את הופעתה בפני  בעלה, שבת דף סד עמוד ב'. הוא כותב איזה מקרים מותר שתתאפר. אם יש סיבות, מותר לצאת לרחוב באיפור מתון ובלתי בולט. הדבר מוכח במס' שבת דף פ' עמוד א' כדי לכחול עין אחת. וביורה דעה קצ"ח סעיף י"ז. הוא בעצם אומר, שאיפור זה דבר לא טוב. האופן הרצוי שזה יהיה מתון בצבעים טבעיים שלא מרגישים, אבל אם זה בולט, יצר הרע קצר הצלחה בגלל השימוש המופרז באפור, אפילו בחוגים המקפידים על קלה כבחמורה. לפי מה שנשמע, זה נכון. לצערנו היום זה פרוץ מאד, אפילו בציבור החרדי. אני כבר לא מדבר על כלות שמאופרות בצורה מוגזמת, אלא אפילו לא כלה. בגלל הכלות נהיו קלות. קלות דעת. והוא כותב שהדבר כבר היה בזמן הנביא ישעיהו, "יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטיות גרון". ומסביר שהנביא מתייחס למריחת כמות נדיבה של צללים. מרחו על העיניים וצבעו באופן מלאכותי את העפעפיים בצבע אדום, כחול, ירוק, סגול. יוצא לפי דבריו, שאיפור נדיב יותר מדי, זה לא טוב. אבל אם הוא לא בולט, אלא מתון, מותר. והראיה ממסכת שבת, כדי לכחול עין אחת, וסעיף קצ"ח במרן, שכבר הבאנו אותו לפני כמה שיעורים [שיעור מוצש"ק וישב התש"ע], שם כתוב שכחול בעין זה לא חוצץ, מחוץ לעין זה חוצץ.  

הטעות פה, לפי עניות דעתי, נובעת מכך שהאשכנזים פשוט איבדו את המסורת. הם לא מכירים ולא יודעים מה זה לכחול. מה שחז"ל מדברים, כחול בעיניים, אין הכוונה על גבי העיניים, לא מרחו על העפעפיים, לא עשו צבע על העיניים, כחול זה בתוך העיניים. האשכנזים פשוט לא מעלים בדעתם איך המציאות, איך יכול להיות כחול בתוך העין? הרי כל העניין של הכחול לא קיים בארצות אירופה. לא ידעו על הכחילה בתוך העין. חששו, מי יודע מה יקרה? אולי יקרעו  את העין? ואכן הפסוק אומר, כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתייפי. זה נקרא קריעת העיניים. מי שעושה את זה ממש בתוך העין, נחשב כאילו קורע את העיניים. אבל עושים את זה בעדינות, עם דבר עדין, עד שמתרגלים וזה לא מזיק. אבל הם לא מכירים את זה, והם לא יודעים מה זה לכחול. הם הבינו שהאיפור של היום, מה שצובעים על העיניים, שזה פריצות ממש, זה הדבר שחז"ל התכוונו כשאומרים כחול. ממילא המשיכו בטעות ואמרו, אם כתוב בחז"ל את הענין של הכחול, הם מבינים שיש ראיה שקצת זה מותר. אבל לפי מה שאנחנו יודעים, זה לא נכון. הכחול זה בתוך העין. מחוץ לעיניים לא כחלו בכלל, זו פריצות. ממילא אין הבדל בין רב בין מועט וזה אסור.  

בטבילה כתוב שכשכוחלים בתוך העין – זה לא חוצץ, מחוץ לעין - חוצץ. איך מחוץ לעין אם לא כחלו מחוץ לעין? אלא שלפעמים כשכוחלים בתוך העין, בטעות נמרח גם מחוץ לעין. ועל זה היא מקפידה, כי היא לא רוצה שיכחל מחוץ לעין. אבל קורה שנצבע מעט מחוץ העין ולכן זה חוצץ. מבחינת צניעות, בתוך העין זה לא בולט. יש זקנים וזקנות שעושים עד היום כחול בתוך העין, אבל זה לא בולט. זה קצת מבריק, עושה מסגרת בתוך העין מתחת, הבלטה קטנטונת. משא"כ איפור מחוץ לעין, זה פריצות. ואין שום ראיה מהגמ'. הם הבינו בטעות, לא ידעו ולא הבינו מה זה כחול. לא רק הוא טעה בזה, הרבה טעו. אפילו בספר בדי השלחן כותב בהלכות טבילה, נראה לו שכחול זה אבק. הם לא מכירים את זה, וממילא קשה להם להסביר ולפרש את זה. אפילו שו"ת שבט הלוי אומר שהוא לא מבין איך אפשר לכחול בתוך העין. פשוט לא מכירים. 

דרך זה, נזכרתי בענין של הכסותך - כסוסך, מה שאמרנו באחד השיעורים הקודמים [שיעור מוצש"ק וישב ה'תש"ע]. שאלו האם זה ליצנות או אמיתי. 

אני מעדיף שנקרא את הדברים בפנים. יש תשובות שכתב האדמו"ר מקוזניץ. הבן שלו ר' משה מקוזניץ כתב בספר אמונות משה, פרשת כי תצא, פעם אחת בא עם הארץ אל אבי זלה"ה ושאל אותו, גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בו, למה התורה אומרת פתילים תעשה לך על הרגלים של הסוס? היה ליהודי הזה סוס, והוא מכיר סוסים מהרחוב, מהמשק, והבין שיש 4 רגלים לסוס, וצריך לעשות לו ארבע ציציות. הרב הקדוש מקוזניץ, אהב אותו והסביר לו למה צריך באמת לעשות גדילים על 4 כנפות כסוסך. היה לו מהלך מסוים בקשר לסוס, ויש לו מהלך אחר איך להבין את הענין. זה לא נאמר בפורים, וזה לא לצאת ידי חובת ליצנות. זה כתוב בספר קדוש. ניסיתי להשיג את הספר עצמו, עדיין לא מצאתי. למה הם עשו עסק מיהודי פתי, שלא למד? אז הוא אומר, אם בא יהודי לשאול אל תדחה אותו. ואנחנו בטוחים שזה חידוש. עשו שני פשטים על זה. והוא אומר שזה תורת אמת. ככה הוא כותב. החידוש שלמדנו כאן זה תורת אמת, יש ארבעה רגלים, צריך לעלות מארבעה רגלים עד למעלה, ויש פה איזה הסבר עמוק מאד גבוה. אילו היהודי הזה לא שאל, לא היינו מגיעים לעומק הזה. הוא זיכה את הרב לומר פשט, שאף פעם לא היה אומר מדעתו. ומזה לכל אחד תענה לפי הבנתו, וככה תקרב אותו ותחבב אותו. בסדר. 

החסידים הרי הם עושים את השור"ק חיר"ק. אז מה הם יעשו, בפסוק בסוף פרשת וישלח, ותלד לעשיו את יעיש וכו'. וכתוב, יעיש כתיב, יעוש קרי. איך ההונגרים והחסידים מסבירים את ההבדל? הרי אצלם זה אותו דבר. הם לא יכולים להסביר את זה. הרי אין ספק שהמבטא שלהם משובש. אותם קשה לתקן. הם לא יכולים לתקן, או שמפחדים לתקן. אולי כי אצלם היה ענין של הרפורמה. הם מפחדים מתיקונים, גם בדברים שהם נכונים.  

והראיה, היום הרבה רבנים ות"ח הגיעו למסקנה, ומי שיש לו את הספר אורח לצדיק יכול לראות בפנים, על גרסת ברכת למשומדים, שזו הגירסא האמיתית. לא רק של התימנים, גם של האשכנזים והספרדים. כל הספרים הישנים בעבר, גם האשכנזים, וגם בספרד, כתבו "ולמשומדים אל תהי תקוה". אפילו בסידור של יעב"ץ שנדפס לפני 300 שנה, הצנזורה לא נתנה אז הוא הדפיס בכמה מהדורות למשומדים, מתחת לשולחן. ושם הוא הזכיר, שבעצם בשאר הסידורים זה טעות. אבל במשך השנים זה השתכח. בספר אורח לצדיק יש פרק מיוחד על זה, תראו שם. השבוע יצא לי לעבור על זה שוב, ומאד נהניתי מזה. יש הרבה ת"ח, גם אשכנזים וגם ספרדים בזמננו, שהכירו את האמת הזאת. אבל בפועל, כמה ספרדים שמעתם שאומרים למשומדים? לא יודע אם אפשר לומר שיש. אשכנזים? ממש בודדים.  

לפני כמה שנים היה הרב דבילצקי, כל פעם שהיו באים אליו תימנים היה שואל, איך אומרים בק"ש את המלה אחד? איך צריך להאריך בדל"ת? הרי האשכנזים לא יכולים להאריך בדל"ת, אצלם זה דגוש וממילא אין אפשרות להאריך. חייב להיות ד' רפויה. לכן היה כל פעם מדקדק לשמוע, איך צריך לבטא את זה. המבטא שלו היה קצת קשה, והוא פחד שהוא אומר "אחז", בז"ן. מכל אחד היה מבקש להשמיע לו, איך עושים דל"ת רפויה. זה מבקשי האמת שרוצים לדעת. אבל רובם מפחדים משינויים, יש להם הרבה ספקות. משא"כ אנחנו, שכן יודעים, צריכים לשמור על המסורת כמו שצריך. מי שמחזיק את המבטא הנכון זה רק אנחנו. לכן צריך להשריש זאת בגירסא דינקותא. וגם אנשים לא צריכים להתבייש. אני רואה אברכים שעולים לתורה, כל מיני שבושים. אצל אבותינו מי שהיה טועה, אפילו בסליחות, אפילו בהושענות, היו מעירים לו. לא העבירו את זה. אבל הדור שלנו, אם ננסה להעיר על כך, אינני יודע איפה נגמור. כי אין אפשרות להעיר כל הזמן על כל טעות, ומצד שני הכל משתבש והגירסא נעלמת. אינני יודע, צריך למצוא עצה איך לפתור את הבעיה. קריאת התורה מלאה שיבושים. לפעמים מעירים, אבל זה אחד מעשר. צריך למצוא דרכים ועצות לזה. והמקום ברוך הוא יסייענו על מעשי רצונו. 

הדפסהוסף תגובהשלח ידיעה חדשה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
2. חני אברהמוב (9/05/2017 16:44:44)
1. מירי (17/12/2014 21:12:30)

עוד על הפרק...

    [1-5]...[191-195]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 196 
  4. 197 
  5. 198 
  6. 199 
  7. 200 
קדושת בני ישראל
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

טריתא
מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד