דקדוקי קריאה במגילת אסתר, בפסוק "כי מרדכי היהודי וגו' דורש טוב לעמו", ובפסוק "איש יהודי וגו' ושמו מרדכי".

מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תרומה ה'תשע"ג ב'שכ"ד

דקדוקי קריאה במגילת אסתר, בפסוק "כי מרדכי היהודי וגו' דורש טוב לעמו", ובפסוק "איש יהודי וגו' ושמו מרדכי".

אם כבר אנו מדייקים פה דברים במגילת אסתר, ישנם הרבה אנשים הטועים בקריאת הפסוק כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ [אסתר י' ג']. יש אנשים טועים, אומרים 'דורש טוב לעמו' [ביחד]. לצערינו, יש בציבור הרבה דברים שאינם מדוייקים, שאין להם סמך בשום ספר, וישנם כאלה היום הרוצים להנציח טעיות אלו. ישנן הרבה שגיאות. תשימו לב, כמה אנשים אומרים בפסוק אִ֣ישׁ יְהוּדִ֔י הָיָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֑ה וּשְׁמ֣וֹ מָרְדֳּכַ֗י [אסתר ב', ה'], במלה 'ושמו' הם מפרידים, עשו בה פשטא. אבל אין פשטא, זה שופר הולך, ושמ֣ו מרדכי. מהיכן הדבר בא אליהם? כנראה 'ושמו מרדכי', אלו שתי מלים אחד אחרי השני, שקשה קצת להפרידם. קשה לומר 'ושמו מרדכי' ביחד, שלא יצא ושמומו... מתוך שהם רצו להבדיל, בסוף נהיה הדבר קיצוני.

גם כאן, בפסוק 'דורש טוב לעמו', כנראה בניגון לא מסתדר להם להגיד 'דורש טוב לעמו', להפריד במלה 'טוב', כפי שמורה הטעם פשטא, כי זה יוצא קצת כבד, לכן הם מחברים זאת עד הסוף. ישנם אנשים החושבים, שזאת הלכה למשה מסיני, ושכך צריכים לכתוב בספרים, וזאת במקום לבער את הטעיות האלה. כפי שדיברנו בשיעור הקודם, על טעיות כמו 'וחיה', או 'ונקראה', וכדומה. ברוך ה', אני למדתי מילדותי את המגילה מפי אבא מארי, וכל השגיאות הללו לא היו אצלו בקריאה כפי המסורת. לא שמעתי דברים אלו, רק בשנים האחרונות.

בכל אופן אמרתי בס"ד, שיש טעם טוב להפרדה במלים 'דורש טוב לעמו'. כתוב במדרש הגדול, דורש טוב ודובר שלום, לכל הגליות לקבצם יחד מכל עבר ומכל פנה. וכיון שמתקבצים יחד, אז נעשה שלום ביניהם. המדובר הוא על מה שמרדכי הצדיק עשה בזמנו, אבל יתכן כי יש פה גם רמז לעם ישראל לעתיד, שיתקבצו הגליות. כעניין שנאמר 'למען אחי ורעי'. א"כ יוצא, 'דורש טוב' היינו, שהקב"ה דורש לקבץ את כל הגליות, ואם הם מתקבצים יחד, יהיה שלום.

אבל תגידו אתם, בין בזמן מרדכי, בין לעתיד לבוא, איך יכול להיות, שיבואו למקום אחד, אנשים מפרס וממרוקו ומפולין ומתימן וכו', כולם יהיו ביחד, איך יהיה שלום ביניהם?! אלא, צריך שיהיה 'דורש טוב, לעמו'. דהיינו, כל אחד יהיה לבד. כי אם תשים את כולם באותה קהילה ובאותו בית כנסת, לא יהיה שלום. לכן 'דורש טוב', פשטא תפריק. חייבים להבדיל, אם רוצים שלום. כי אפילו אצל השבטים, לכל שבט היה את השופט שלו. דורש טוב, לעמו. אבל ביחד לא יהיה שלום. זאת המציאות, שזה לא שייך.