עניין השימוש בשם "חג האורים" כלפי חג חנוכה, וכן בעניין ברכת "חג חנוכה שמח" איש לרעהו

עניין השימוש בשם "חג האורים" כלפי חג חנוכה, וכן בעניין ברכת "חג חנוכה שמח" איש לרעהו.

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי

של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן

שנמסר במוצש"ק מקץ ה'תשע"ד

מזכירים לי פה להגיד דבר נוסף, וברוכים יהיו.

בעבר כבר דיברנו על כך, אבל הדבר חשוב, ו'דבר בעתו מה טוב'. דיברנו על העניין, שבימי החנוכה, מדליקים את 'מנורת חנוכה', או את ה'חנוכה', ואמרנו כי המלה חנוכיה, באה מן החילונים. כעת ברוך ה', הדפיסו את המאמר "מנורת חנוכה" בחוברת "שערי יצחק" [מוצש"ק ויצא ה'תשע"ד], הוסיפו זאת בסוף החוברת, וב"ה זכינו שהדבר כבר נדפס ומופץ. אם כי אפשר להוסיף עוד כמה דברים, אבל רוב ככל הדברים, כבר נדפסו במאמר זה. עלינו להוציא מהשפה שלנו את המלה 'חנוכיה', כי המקור שלה הוא טמא. ובלא"ה אפילו מבחינת הדקדוק, זה אינו נכון, וגם מבחינת שורש המלה. אולם גם אם הדבר היה מדוייק, כיון שזה בא ממעיין נרפשׂ, בא מן החילונים, לכן אנו צריכים להתרחק מכך.

אבל ישנו דבר חדש, שלא חשבתי להעיר עליו, כי לא עלה בדעתי שהוא יבוא למחננו. ישנם כאלה פתאום, אנשים באיצטלא של רבנים חרדים, אשר משתמשים בכינוי 'חג האורים', כלפי חנוכה. לא שהדבר פסול מצד עצמו, כיון ש'אורים' זהו אש, בָּאֻרִים כַּבְּדוּ י"י [ישעיהו כ"ד, ט"ו], אבל דבר זה אינו מהמקורות שלנו, אלא זהו מושג שבא מהחילונים. דרך אגב, לא רק החילונים אומרים כך, אלא גם הערבים. בתימן, הערבים היו קוראים לחנוכה, בשם 'עִיד אַלְסִרַאגּ', דהיינו החג של הנרות. הכל אצלם חיצוני, לפי מה שהם רואים. אבל, מה לא טוב בשם 'חנוכה'? כך גם לגבי פורים, הערבים בתימן קראו לפורים, בשם 'עִיד אַלְקְרַאקִר', דהיינו החג של־רעש. דבר זה הוא טוב לגויים, או לחילונים. אבל ליהודים, לנו טוב לומר חנוכה, הרי יש בכך הרבה רמזים ועניינים. אבל כמובן, לצערינו לא שמים לב, כי ישנם דברים הנכנסים אלינו מ'הדלת האחורית'. חושבים אולי, כי זהו שם יותר 'ספרותי', לכתוב 'חג האורים', אולי זה יותר מכובד.

זה לא במרד ולא במעל, אך זה מחוסר תשומת־לב, והדבר צריך תיקון.

כיוצא בזה, היום ישנם כאלה המברכים איש את רעהו ואומרים, 'חנוכה שמח', או 'פורים שמח'. האמת היא, כי אבותינו לא נהגו לומר את הברכות הללו. ישנם חרדים האומרים כך, 'חנוכה שמח', או 'פורים שמח', או באידיש 'אפְרוֹילִיך פורים'. לא משנה. הם תירגמו זאת לעברית, ואומרים 'פורים שמח'. וכן בחנוכה, הם אומרים 'חנוכה שמח'. אבל אבותינו לא ייחדו ברכה לימים הללו, מפני שאינם ימי חג. זאת טעות נוספת. אבותינו לא קראו לזה 'חג', בכדי שלא להשוותם ליתר המועדים. וגם לא מצאנו בספרי רבותינו המפרשים והפוסקים שיקראו לימי החנוכה בשם חג. לכן, גם בברכת איש לרעהו, בירכו כרגיל, 'שלום עליכם', בכדי שלא לתת ולשוות להם מעמד מיוחד של חג. הרי אפילו לעשות סעודות, לא נהגו לעשות בימי חנוכה. כמו כן, לא תמצאו אצלנו שירים, המיוחדים לחנוכה.

אמנם, יש שמצאו רמז יפה, כי שמ"ח, זהו ר"ת שבת מילה חודש. א"כ אולי הדבר אינו גרוע, אבל בכל אופן, הוא אינו הרצוי.

הערה מהקהל: ישנו עוד רמז, וְחִמֵּ"שׁ את ארץ מצרים.

תשובת מרן שליט"א: כן, החמדת ימים בתחילת פרק ראשון של ענייני חנוכה מביא רמז זה, ובעוד הרבה ספרים, אבל הכוונה אותו הדבר, לח'ודש ש'בת ומ'ילה. כנראה גם יוסף הנהיג מצוות אלה במצרים, אבל בדרך כלל ידוע רק על המילה, כמו שדרשו חז"ל בפסוק 'לכו אל יוסף, אשר יאמר לכם תעשו', אך אכמ"ל.

נחזור לעניינינו, צריכים לדעת, לבדוק כל דבר, מהיכן הוא בא? כי לפעמים ישנם דברים, משרש טמא, כגון המלה חנוכיה. וגם אם אינך מבין, מה הבעיא בזה? אבל צריכים לדעת, יש לנו את המקורות שלנו, ואל לנו להימשך אחרי דעות זרות. כי כל דבר, מושך דברים על האדם. כפי שהשם של־אדם, מושך עליו קדושה, כן הוא בהיפך. דברים הבאים ממקורות אחרים, מושכים על האדם דברים מצינורות אחרים, רח"ל.

אמנם מי שאומר לנו חנוכה שמח, וכיוצא בזה "ברכות חדשות" כגון צהרים טובים, יום טוב, וכדומה, א"א לא לענות, אין זו דרך המוסר. אך אין אנו עונים לו באותה מטבע, אלא בסתם "וכן לכם".

בעזרת ה', שנזכה לקדש את לשוננו ומעשינו, וה' ברוך הוא יעזרנו ללכת בדרך הזאת, אכי"ר.

שאלה מהקהל: אבל כתוב, כי כל המועדים עתידים להתבטל, חוץ מחנוכה ופורים. א"כ מכלילים גם את פורים בין המועדים?

תשובת מרן שליט"א: אכן, כבר כתבתי זאת בספרי, [כגון בשע"ה הל' פורים סי' קכ"ג סעיף ב' יעו"ש], אבל סוף סוף זה לא באותה דרגא, כיון שזהו אינו 'יום טוב'.