תימני המתפלל אצל ספרדים, האם עובר על לא תתגודדו כאשר נופל על פניו בנפילת פנים(א)?

תשובה: מן הדין נקיטינן שאין איסור לא תתגודדו במקום מנהג^ב, אבל מ"מ ראוי להימנע כי אינו דרך ארץ, כעין דקיימא לן, לא יעמוד בין היושבים ולא ישב בין העומדים, כיון שהנפילה מורגשת אבל יטה קצת על צד שמאלו, באופן שאינו ניכר.

א. וכיוצא בזה שייכת שאלה זו בשאר עניינים, וכגון בעיטוף הטלית, בישיבה בעת ויברך דוד, ועוד.

ב. כפי שכתב מהרי״ץ בשו״ת פעולת צדיק חלק ב׳ סימן ע״ו, ודלא כדעת הרמ״א בסימן תצ״ג, והובאו דבריו בנוה צדיק שם. ובעיקר הנדון דידן, בענין נפילת פנים כבר כתב במאמר מרדכי סימן קל״א שלא שייך לא תתגודדו משום שהכל תלוי במנהגים שונים, וכן דעת הפוסקים, יעויין שו"ת מהר״ם בריסק סימן נ״א, שו"ת משנה הלכות חלק ח׳ סימן כ״ט, שו"ת תשובות והנהגות חלק ב׳ סימן פ׳ ועוד מפוסקי דורינו. ולענין תימני המתפלל בין אשכנזים שנופלים בשחרית על ימין, דלא כמנהגינו ליפול תמיד על שמאל, וכתב המשנה ברורה ס״ק ו׳ דשייך בזה לאו דלא תתגודדו, הנה דעת מרן רבינו שליט״א דמכל מקום הן לא ניכר השינוי שהרי כולם נופלים ומי רואהו, וכן כתב בריש ספר אור ההלכה חלק א׳ (שולי הגליון הערה י״ב). וסברא זו הזכירוה עוד מפוסקי דורינו, אלא שעדיין תלוי לפי העניין, אם כולם נופלים אם לאו, ורק כשודאי אינו ניכר מותר ליפול כמנהגו. [ויש מפוסקי זמנינו שמתירים מטעם דהאידנא בכל ביכ״נ מתפללים מכמה קהילות שונות, ובכה״ג לא מיירי המשנ״ב, כיעוין בס׳ אשי ישראל ופסקי תשובות. ישראל]. על כל פנים, אין כל הנדון משום לא תתגודדו, דלדידן ליכא כאמור, אלא משום דרך ארץ שלא ישנה ממנהג הבריות וכו', כדאיתא במסכת דרך ארץ זוטא פרק חמישי.