ספרי תורה של תימנים מדוייקים אפילו יותר מספרו של בן אשר, וההסבר בזה

קטע מתוך השיעור השבועי, ערוך ומעובד מתוך שיעורו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק פרשת משפטים ה'תש"ע ב'שכ"א בבית המדרש פעולת צדיק שע"י מוסדות יד מהרי"ץ ב"ב

לסיום, הבטחתי להסביר, אמרתי שספרי התיגאן שלנו מדוייקים יותר מכל הספרים שיש בעולם, כולל הספר של בן אשר. הספר בן אשר מדויק ע"פ המדקדק המפורסם ר' אהרון בן אשר, שהיה בטבריה. מחכמי המוסרה. בטבריה ישבו בעלי מוסרה דורות אחרי דורות, שספרו כל אות בתורה, ובזכותם יודעים את המוסרה. כל הדיוקים שבתנ"ך, גם מבחינת חסרות ויתרות, וגם מבחינת הניקוד. ספר תורה של הרמב"ם כתוב ע"פ ספר בן אשר. הרמב"ם פרסם את זה, וכותב שהספר היה במצרים, ולפני כן היה בירושלם, ועל פיו היו כולם מגיהים. למעשה כל העולם הולך היום ע"פ שיטת הרמב"ם בפתוחות וסתומות, שזה ע"פ ספר בן אשר. אני מקצר ממש, אומר דברים קצרים. אבל החסרות ויתרות, נשאר רק בספרי תימן. להם היה את הפתוחות וסתומות מהרמב"ם בחיבור. הענין של חסרות ויתרות לא היה לאחרים. אבותינו העתיקו את הספר תורה של הרמב"ם בעצמו, ולכן השינויים של חסרות ויתרות אצלנו יותר מדויק. היום בספר של בן אשר שהתגלה לפני 100 שנה בערך, ראו שהספרים שלנו צודקים. לו היו האשכנזים והספרדים בעבר, בעל אור תורה והמנחת שי, יודעים את מה שכתוב בספר של בן אשר, גם הם היו מכריעים כמוהו. אבל לא היה להם, והיו להם ספקות לגבי ויהיו כל ימי נח, תיעשה, ועוד, והכריעו מה שהכריעו. היום הם כבר לא יכולים לשנות. אז המסורת שלנו, לפי ספר תורה של בן אשר היא הכי מדויקת, ולו הספר היה בעבר כל הגדולים בדורות הראשונים היו מכריעים כמוהו, וכמו הרמב"ם. גם הרמ"א כותב שהעיקר כפי דעת הרמב"ם, כי היה לו את הספרים הישנים. זה הספר של בן אשר. ולכן הספרים שלנו הכי מדויקים, עם כל השינויים שיש לנו, ואנחנו מחזיקים שספרי תורה אחרים פסולים. דהיינו, אם הוציאו ספר תורה ורואים שהוא לא לפי הנוסח שלנו, אנחנו מחזירים אותו. מי שנמצא אצל ספרדים או אשכנזים, אצלם זה כשר. אבל אצלנו הספר הזה נחשב פסול. זה פסק של מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק חלק א' סימן כ"ד, שבפי הקדמונים ובניהם אחריהם, הלכה רווחת שספר תורה שנמצא בשינוי מהמסורת שלנו, הרי זה פסול וכחומש בעלמא. לכן אנחנו מתקנים אותם. לא לקרוא בספר שהוא בלי השינויים שלנו, כי זה מוחזק מפי משה מפי הגבורה. בפועל, הספר של בן אשר שהתגלה היום בעולם, הספר של ארם צובא, הוא הכי דומה לנוסח של ספרי תימן. גם בחסרות ויתרות, גם בניקוד, גם בגעיות ובכל הדברים האחרים. מי שמשווה יראה שהספרים שלנו הכי מתאימים.  

בכל זאת, אחרי ככלות הכל יש עדיין הבדלים, אבל צריכים לדעת שהספרים שלנו יותר מדוייקים. והסיבה היא, כי בספרו של בן אשר מצאו שלוש טעויות של חסרות ויתרות בתורה. מי שיראה בפסוק בטרם תבוא אליהן, לא תעמוד על דם רעיך, יובל היא, שלוש טעויות בתורה, שהספר של בן אשר מוטעה, דהיינו שלפי המוסרה שלו בעצמו זה לא יכול להיות, ואף אחד לא כותב כמוהו. א"כ השאלה, איך בספרי תורה שלנו, בתיגאן, אין את הטעויות של בן אשר? אם אבותינו העתיקו מהרמב"ם לפי בן אשר, איך הטעות לא עברה גם אלינו? התשובה לפי עניות דעתי, שהספר של בן אשר שיש היום, זה לא בן אשר העיקרי. דהיינו, יש עוד ספר של בן אשר, כמו מהדורא בתרא. נכון שבן אשר הגיה אותו, אבל הרמב"ם לא התכוין לבן אשר הזה, אלא לספר יותר מדוייק של בן אשר, ששם אין הטעויות האלה. והספר הזה לצערנו לא קיים. עכ"פ לא ידוע היכן הוא.  

קשה פה להיכנס לפרטי פרטים, אמרנו רק על קצה המזלג. מי שירצה לראות את הנושא בהרחבה, יעיין בשו"ת עולת יצחק חלק שני סי' קמ"ו בנושא מגילת אסתר, שם העניין מוסבר בהרחבה למה ספרי תימן מדויקים יותר אפילו מספר בן אשר. כי אפילו בחסרות ויתרות, הטעות לא התקבלה אצלנו, על כרחך שיש ספר עוד יותר מדויק. ממילא רק לנו יש את ההעתק הכי מדויק.