מכתב מרגש למרן שליט"א מתלמידו א. בן שמעון יצ"ו |
||||||||
מספר צפיות: 6579 | ||||||||
לק"י, יום ב' לסדר שלח לך, ר"ח סיון ה'תשע"ב ב'שכ"ג לכבוד מורינו ורבינו הגה"צ מארי יצחק רצאבי שליט"א הי"ו רציתי לומר למו"ר תודה, על ש"זכיתי" להבין ולו במקצת את דברי הפסוק בפרשת ויגש (פרק מ"ה פסוק ג') "ויאמר יוסף אל אחיו... ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו", ומפרש רש"י – מפני הבושה. וכן בבראשית רבה צ"ג, ובילקוט שמעוני בראשית רמז קנ"ב בשם ר"ש בן אלעזר, אומרים המפרשים שם שאם יוסף שהיה קטנן של שבטים, לא יכלו אחיו לעמוד בתוכחתו, על אחת כמה וכמה אנחנו, מה נענה ליום הדין. ואספר למו"ר את הסיפור: היה זה באחד משיעורי הרב במוצ"ש, אשר מזה כ-3 שנים אני זוכה להגיע לשיעורים המאלפים והמרתקים של הרב. היה לי אז טלפון שאינו "כשר", ושלחו לי הודעה לטלפון, שאלה כדי שאוכל לשאול את הרב בסיום השיעור. ניגשתי לכבוד הרב בסוף השיעור כשבידי הטלפון. מו"ר הסתכל עלי ושאל: "זה טלפון כשר"? עניתי למו"ר: לא. אז מו"ר ענה לי: "לא עונה לך"! באותו רגע הרגשתי בושה, הייתי לבן כסיד, ומחמת הבושה מפני הרב ברחתי החוצה, מחוץ לביהמ"ד. למחרת ב"מקרה" (אותיות ה' רקם) בעודי כותב את ספר התורה, הייתי בפרשת ויגש, וכתבתי את הפסוק הנ"ל, ונזכרתי במה שקרה לי יום לפני כן עם מו"ר, וזה ממש התאים למה שקרה. "הרגשתי" כביכול מה שהרגישו אחי יוסף במפגשם עם יוסף, וזה היה לי בתור שיעור מוסר מצויין, מה אענה אחרי מאה ועשרים שנותי כשאגיע לבי"ד של מעלה. תודה למו"ר שמאיר עינינו ומאיר דרכינו בדרך טהרה וקדושה, כי מאז החלפתי את הטלפון הנ"ל לטלפון כשר, וכמו כן הפסקתי ב"ה לשמוע "שירי עגבים" (של אותו זמר שהייתי "מכור" אליו וכל היום הייתי שומע אותו), ותודה לרב שמדריך אותנו בדרך ישרה זכה וברה, ובדרך הישרה והסלולה, וברוך ה' בזכות שיעוריו של הרב בסוף זה מטפטף ומחלחל, ואם לא בפעם הראשונה אז עוד פעם ועוד פעם, עד שבסוף זוכים להשתנות, ובעהי"ת שמו"ר יזכה להפיץ את מעינותיו חוצה, ולהגביר חייליו לתורה בכל הארץ ובפרט בעדתינו הקדושה, ולהגביר טהרה במחנינו עד ביאת גואל צדק בב"א, אכי"ר. מוקירך ומעריכך, תלמידך א. בן שמעון |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |