כיצד צורת נעימת פסוק "כי בא סוס פרעה וגו" שבסוף שירת הים |
|||||
מספר צפיות: 7300 | |||||
מתוך שלחן ערוך המקוצר או"ח סי' י"ב סעיף ב' ומתחילים בנגינת השירה מן ויושע עד הלכו ביבשה בתוך הים, וממשיכים ותקח מרים וגו' עד כי אני ה' רופאך, בנגינה פשוטה כשאר פסוקים של תורה. ובשאמי כופלים פסוק ה' ימלוך, ומתרגמין אותו, ואינם אומרים פסוקי ותקח מרים מתוך עיני יצחק הערה י"ד עוד כתבתי שם שבהרבה מקהילותינו אומרים מן כי בא סוס וגו' בנעימה פשוטה, ואתי כדעת המפרשים הסוברים שאינו שייך לשירה יעו"ש, אך מסתבר שנמשכו מבלי מֵשִׂים לב אחר מנהג השאמי שנמשכו אחר סידורי הדפוס שסוברים שבימלוך הוא סיום השירה שלפיכך הם כופלים אותו, וכמו שכתבתי בתשובותי עולת יצחק ח"א סימן נ"ג אות ג'. וע"ע מחצית השקל סימן נ"א, ובדרכי משה החדש (מנהגי מהר"ם שיק), ובליקוטי מהרי"ח. וכן אמר לי הרב שמעון צאלח (שליט"א) [זצ"ל] שמנהג בית־הכנסת של מהרי"ץ ושאר בתי כנסיות בלדי בעי"ת צנעא [לפי ידיעתי, לא כולם. יב"ן] לומר גם כי בא סוס בנגינת השירה. גם מאאמו"ר (שליט"א) [זצ"ל] שמעתי שאביו זצ"ל היה מנהיג כך את הציבור, והוא היה בקי היטב במנהגים כמקובל בידו מאבותיו ורבותיו נע"ג. שוב נתברר לי שהרבה בתי־כנסת שאמי, גם כן נוהגים לומר זאת בנגינת השירה. [ועכשיו ראיתי להיבי"ע בפרי צדיק עץ חיים דף נ"ח שכתב שגם כי בא וגו' צ"ל בנגינת השירה ע"ש. אך מה שסיים שהאומרו במרוצה ולא בשירה טועה ע"ש, ליתא, וכנז"ל. גם מש"ש בדף נ"ו שהקוראים מן ויושע בנגינת שירה טועים הם ע"ש, הא נמי ליתא, וכבר הבאנו בבארות יצחק שם הטעם על פי מ"ש רש"י בספר הפרדס, שמויושע הוא עיקר הנס. ומצינו כעין זה בגמ' מגילה דף י"ט ע"א שמפסוק בלילה ההוא נדדה וגו' (אסתר ו', א') הוא תקפו של־נס, ועל־פי זה הנהיגו מהרי"ל והאחרונים להגביה את הקול בקריאת תיבות אלו, כדלקמן סימן קכ"ב הערה מ"ה. וכן הובא באור תורה פרשת בשלח דף קל"ב ע"ב סגולה לכפר עוונות מי שקורא ויושע בניגון ובשמחה, ולכן המנהג לאמרו בניגון הטעמים כקורא בתורה וכו' יעו"ש].
שו"ת עולת יצחק ח"א סי' נ"ג
|
|||||
|
|||||
כניסה לחברים רשומים |