מכתב מהרב עוזיאל זנדני יצ"ו למרן שליט"א - בעניין ברכות אחרונות של שמונה עשרה

לק"י, יום שלישי לסדר ואטיבה עמך, י' בכסלו ה'תשע"ב, ב'שכ"ג לשטרות.

לכבוד

מורנו ורבנו, הגאון הגדול, מעוז מאור ומגדול, ראש המדברים, סיני ועוקר הרים, ניהו מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, אי"ת ור"ת.

אחדשו"ט.

אודות מה שהעלה כת"ר בשיעור האחרון (מוצש"ק ויצא ה'תשע"ב), האם ברכת "עבודה" חופפת ותואמת לברכת "בונה ירושלם" או שמא הם שני עניינים שונים. נלענ"ד שאע"פ שרבינו הרמב"ם קבע (בהל' תפילה פ"א ה"ד) ששלוש אחרונות הן ברכות הודייה, לכאורה הן ג"כ ברכות בקשה ושבח להקב"ה, שכן אנו פונים אליו ב"עבודה" שישעה לתפילותינו. וכאן טמון ההבדל בין ברכת עבודה לברכת בונה ירושלם ושומע תפילה.

כידוע לכת"ר, השורש "שעה" מופיע לראשונה בתורה בעניין קרבן הבל: "וישע ה' אל הבל... ואל קין ואל מנחתו לא שעה", המשמעות המעשית של "וישע" מוסברת ע"י רש"י שכ': "ירדה אש וליחכה מנחתו". כלומר, קבלת המנחה של הבל ע"י הקב"ה מקבלת ביטוי חזותי ברור. קרבנו של הבל נאכל ע"י אש היורדת מן השמים, ואילו קרבנו של קין אינו מתקבל ואש אינה יורדת עליו.

כמו"כ בפרשת שמיני: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח...", התגובה האלוהית למעשה הקרבן ביום ח' למילואים, היא ירידת אש מן השמים האוכלת את הקרבן. רש"י מוסיף שאהרון הכהן ועם ישראל חששו שקרבנם לא יהיה לרצון ה', בשל חטא העגל, אבל ירידת האש הוכיחה שהקב"ה משרה שכינתו בעם ישראל.

גם כשאליהו הנביא נלחם בנביאי הבעל, אש יורדת מן השמים ואוכלת את הקרבן שהקריב, ואז אמרו כולם: "ה' הוא האלד'ים".

אלו הן עדויות מוכחות, שהקב"ה מגיב בדרך נסית ונשגבת למעשי האדם.

בברכת "עבודה" אנו מבקשים לחזות ממש בשובו של הקב"ה לציון באמצעות ירידת אש מן השמים, כשם שהתרחש בדוגמאות הנז"ל.

לכן אנו מחפשים אחר תגובה אלוהית ברורה כבהתגלות במעשה הקרבנות. הנאמר: "ואישי ישראל. ותפילתם מהרה תקבל ברצון" – כשם שהקרבן התקבל לרצון, כך מבקש המתפלל כי תפילתו תתקבל באופן ברור ונראה לעין.

ברכת "עבודה" אינה מסתפקת בכך שה' ישמע תפילותינו כבברכת "שומע תפילה, אלא מבקשת את תגובתו הנסית הממשית כבימי בית המקדש. לכן ברכה זו משלבת גם בקשה ושבח כאחד.

השימוש במלה "שְׁעֵה" נועד להזכיר ימים מהעבר המפואר של עם ישראל, ואף אנו מבקשים תגובה נסית לתפילותינו ולבקשותינו היום.

ברכת "עבודה" היא שילוב של שבח לבורא המוריד אש מן השמים, ובקשה לשינוי בעתיד לבוא בו יגלה הקב"ה פניו באופן ברור יותר ממה שידענו עד כה. אין זו בקשה לדבר ספציפי וקונקרטי כ"בנין ירושלים" או כשאר הבקשות, אלא גילוי פנים שלהקב"ה לעמו ונחלתו.

לגילוי פנים כזה משבח ומייחל המתפלל.

ויהא רעווא מקמי שמי שמיא, שיוסיף כח למו"ר לדרוש ולחקור בתורתו, ולהשקותנו ממעיינותיו, ולהאיר עינינו בצפונותיה.

מנאי זעירא מן חבריא

הצב"י עוזיאל זנדני יצ"ו

(נ.ב. התייחסות מרן שליט"א למכתב זה, בשיעור השבועי מוצש"ק וישלח ה'תשע"ב. למעבר לשיעור – לחץ כאן)   

בתמונה: מרן שליט"א, ולצידו הרב עוזיאל זנדני יצ"ו, מתלמידיו המובהקים של מרן שליט"א