[א] אסור להכין משבת לחול, גם אם היא טרחא מועטת. לפיכך אין להציע מטה משבת למוצאי־שבת, אף־על־פי שיש שהות ביום שיוכל לישן עליה בשבת עצמה, כיון שאין דעתו לישן עליה עד מוצאי־שבת. אבל אם המטה נמצאת בחדר שיושבים שם, או שעוברים דרך שם, וגנאי ובזיון הוא לַשַּׁבָּת שתישאר המטה בלתי מסודרת, מותר, כי זה נחשב לצורך שבת עצמה{א}:
[ב] אחרי סעודה שלישית, אסור להָדִ–יח כלי אכילה כגון צלחות סכינים ומזלגות, מטעם האמור לעיל. אבל כלי שתייה, כגון כוסות וכפיות, מותר להדיח גם אז, אלא אם כן ברור שלא ישתו עוד. אבל קודם סעודה שלישית, מותר להדיח כלים שיתכן שיצטרכו להם, ואפילו אין צורך אלא בצלחת אחת, מותר להדיח את כל הצלחות, וכן כל כיוצא בזה{ב}:
[ג] מַקָּח וממכר אסור בשבת, הן מכירה בפה והן במסירה או במשיכה. אך מותר לומר לחבירו, מַלֵּא לי כלי זה, אפילו אם הוא מיוחד למדה. ואפילו אם הוא של־מוכר אלא שהלוקח נוטלו ומוליכו לביתו. וכל־שכן שאם הלוקח מביא כלי שלו ואומר מלא לי כלי זה, שודאי מותר. אבל למדוד בכלי המיוחד למדה של־מוכר, ולשפוך לתוך כלי של־לוקח, אסור. וכן מותר לומר לחבירו, תן לי חמשים אגוזים וכדומה, ובלבד שלא יזכיר לו שֵם מדה, ולא דמים. וגם לא יעשה חשבון, לומר הרי יש לך בידי חמשים אגוזים, תן לי עוד חמשים, ויהיו לך בידי מאה{ג}. וכל שכן שלא יזכיר לשון מכירה אפילו אינו קוצץ הדמים. ואפילו לצורך שבת ועל ידי גוי, אסור לקנות בשבת. והוא הדין בשכירות{ד}:
[ד] אעפ"י שאסור למדוד בשבת (כדלקמן סימן ס"ו סעיף ט"ז), מכל מקום מותר לומר לחבירו, מַלֵּא לי כלי זה, או תן לי בו עד החריץ הזה, ולמחר נמדוד אותו או נשקול אותו {ה}:
[ה] אסור בשבת להשמיע קול של־שיר בכלי, או באיבריו (חוץ מבפיו{ו}) אפילו להכות באצבעותיו זו על זו או על השלחן להשמיע קול כדרך המשוררים, או לקשקש באגוז או בפעמון לתינוק כדי שלא יבכה. ולא מְטַפְּחין ולא מְסַפְּקין, דהיינו להכות כף על כף, וכף על ירך (ויש מתירים אם עושה כלאחר יד, כגון שמכה כף אחת באחורי הכף השנית{ז}) ולא מרקדין אפילו לצורך מצות שמחת נישואין{ח}, וכן הוא מנהגינו{ט}:
[ו] קול שאינוּ דרך שיר, מותר להשמיע. ולכן מותר להקיש על הדלת כדי שיפתחו לו וכיוצא בזה{י}. ואפילו בכלי המיוחד לכך, מותר{יא}:
[ז] המשמר פירות או זרעים מפני חיה ועוף, לא יִסְפּוֹק כף אל כף, ולא יטפח כפיו על ירכו, ולא ירקד ברגליו כדי להבריחם, כדרך שהוא עושה בחול{יב}. והמיקל, יש לו על מה שיסמוך{יג}: